גודי והתאוראגאבאש 9/7 שעות הבוקר פיזי

התאוראגאבאש הלך להעיף מבט בסביבות עזה, עד שהוא שם לב לסימוני טריטוריה והוא מחפש את בעלי הטריטוריה.

יש ריח חלש של שתן ומישהו ריסס גרפיטי מאחורי הרמזורים אשר מוסווה בו גליף טריטוריה. הסימונים מקיפים את אשקלון

איך הוא מחפש?

הוא מעיף מבט ימינה, מעיף מבט שמאלה. ומכיוון שבפיזי אין אנו מיללים הוא מחפש בית קפה בגבולות הטריטוריה ומניח שמדובר בלהקה עם אמצעי הגנה שיזהו אותו

הוא מוצא מסעדה בשם שיפודי האווז, מסעדה בשם מיט-מי ובורגר ראנץ'

הוא יבחר בשיפודי האווז בהנחה והמקום יוצא נקי בבדיקת תולע סטנדרטית. (סנס 7 קוביות אם יש צורך בהטלה)

הדלת נפתחת בעוד בחור גדול נעמד בכניסה וחוסם אותה. הוא לבוש בנעלי עור שחורות גבוהות, כמעט כמו נעל צבאית, ובמכנס ג'ינס שחור. יש לו חולצה שחורה מתחת למעיל עור שקטן עליו במידה ומבליט את החגורת עור עם אבזמה המוזהב. לידיו זוג כפפות עור ללא אצבעות ולראשו משקפי שמש. הוא תר את המקום בחזות מרושעת ואז נועל מבט איתך. הוא מוריד את משקפי השמש שלו וחושף זוג עיניים ירוקות בעודו צועד לעבר שולחנך, לוקח כיסא משולחן ליד ומתיישב מולך.
"מי אתה?" הוא שואל.

הוא רואה אותך מגיע ולשאלתך ועונה "אשר המקסיקני. אני מקווה שאתה לא רואה את זה כפגיעה בך בכך שבחרתי לחכות במסעדה. ראיתי את הסימנים בחוץ, אבל הגיעה שעת ארוחת הצהריים
האם אני יכול להזמין אותך לשיפוד?"

"ההתנצלות מתקבלת." הוא אומר ומביט בשקט במקסיקני שיערו הקצוץ וגבותיו הלא סמטריות משוות לו מראה רגוז.

אשר המקסיקני נראה רגוע מהמצב, אפילו שלב. הוא ישמור על אשרת פנים מנומסת ומכובדת בזמן שהוא יעביר כרטיס ביקור מנויילץ עם כמה גליפים עליו המסכמים את האקוטים בהצגה

"השקט שלפני הסערה, תאורג צעיר לאדוני הצללים, משושלת פונאר"

)שם להקה עדיין לא נקבע וטוטם מחכה לאישור מנחי על)

במידה ותזהה, זאת השושלת של קול המצודה (לא אני החלטתי על השם)

הוא מביט בכרטיס רגע ומשיב אותו לנותן.
"מה מעשיך בביצה הישראלית?"

תוב'יאס לוקח את הכרטיס ומכניס אותו לכיס פנימי.

"אני אחי ואחותי הגענו למסקנה שזה מקום טוב לחיות בו. החלטנו לבצע... עליה?" הוא מוודא שהוא משתמש במילה כפי שצריך "אני יכול לשאול עם מי אני מדבר?"

"לא. אני לא מכיר אותך, לא שמעתי עליך. לא חיפשתי אותך. כשאדע שאתה שווה את זמני כּרֵעָ ולא כמכשול אספר לך שמי. מה לגבי אחיך ואחותך?" הוא עונה, מונוטוני ושליו.

"מה לגביהם?" הוא שואל ברגע

"מי הם?"

"שני אנשים מכובדים, שיתכן ופגשת בחתונה של בת הדודה, בגני דל ווינו אם אני לא טועה. בזמנו נבצר ממני להגיע לחתונה עקב פציעה ברגל, אני מקווה שהיה אירוע נחמד בזמנו.
ועכשיו אחרי שהראתי יותר מפעם אחת שאין כוונתי רעה, תרצה להציג את עצמך או שאתה עדיין מאמין שכוונותי רעות?"


אולם אירועים שנמצא קרוב לקיירן


כמובן השאלה המאד חשובה ששכחתי לשאול מכיוון שאתה דמות שחקן. אתה לא מהתולע, נכון?

לא.

"לא."

הוא אומר: "סיימנו. אם אתה דובר אמת נתראה, אם לא, נתראה." והוא מביט בו בהמתנה.

האדוצ נראה מרוצה באופן מפתיע. הוא קם מהשולחן, משאיר תשלום במזומן ובמדויק והולך לדרכו

רעם מלחמה מסתכל עליו הולך, מחכה שיצא מתחומי הטריטוריה, משאיר טיפ, והולך.