19/7/19- עיניים חודרות מחפשת את תחיית הירדן

"הו. זה בטח יהיה מעניין. האם יש לו את הכסף הדרוש? יצא לי לעבוד בבית הקפה של המעבר הצפון מערבי פה ושם. מדובר בפרויקט מורכב."

״לארוסה שלו יש המון כסף אז זאת לא תהיה בעיה. לדעתי האתגר העיקרי שלו הוא למצוא אנשים ברמת הגולן שיהיו פתוחים לרעיון שלו וירצו לשתף פעולה.
לא ידעתי שיצא לך לעבוד בקפה של NWP. איך זה לעבוד שם? מה האתגרים?״

"יצא לי לעבוד בבית הקפה ובמשרד כחלק מהחינוך שלי בקשר לתקשורת עם בני דם ובני אדם. מעבר לאתגרים הרגילים של ניהול עסק: הוצאות, פרסום, רווח וכדומה... ישנם גם אתגרים מיוחדים. לפחות זה ככה בעסקים שלהם, בהם עובדים בני דם. מי מתוכנן לעבוד בבר המדובר?"

״ אם את רוצה לברר את זה, תנסי לשאול את אדם.אבל אם את רוצה לדעת מה אני חושבת, כנראה שהוא ינסה לגייס כל מני תושבים מהרמה. זה יהיה קשה יותר אבל אני מניחה שזה יעזור לבר להיות פחות מתנשא וקרוב לאיש הפשוט. ואדם פשוט אוהב להתחבר לאיש הפשוט״, היא מגכחת לעצמה.
״אני מקווה שהבר הזה יצא לפועל בעוד כמה חודשים אני אהיה בת 18 ואני סוף סוף אוכל לשתות באופן חוקי. וזה גם יהיה נחמד להזמין לשם גארו אחרים ”

"נוכחות של מספיק גארו בעת ובעונה אחת עשויה לגרום לבר שלכם להתרוקן מאוד מהר. גם מעובדים. זו הבעיה בלהעסיק 'אנשים פשוטים', אני מניחה."

אוון מצחקחת
"כן את בהחלט צודקת בזה.
אילו אתגרים מיוחדים היית צריכה לעבור?"

"אני הייתי צריכה לעבור אתגר קשה. הגוף שלי היה מאוד לא רגיל לקפה, שהיה מן הסתם מאוד נפוץ ומאוד טוב גם בבית הקפה וגם במשרד, והגיב לו באופן חריף. אני אהבתי את התחושה, אבל התזזיתיות והרגליים המתופפות וחוסר הריכוז שלי הפריעו לאנשים. לי ולרייצ'ל, בת הדם שהייתה אחראית עלי, היה מאבק בנושא בסופו עברתי לשוקו. עכשיו אני שותה קפה באירועים מיוחדים. או אם מפריעים לי לישון בצהריים." 
סהר שותה לגימה מהתה הקר שלה, והבעתה נעשית לפתע הרבה יותר חמורה ורצינית. קולה נעשה מעט חלש ומעט יציב יותר.
"העסקים, לעומת זאת, היו צריכים להתמודד עם אתגרים כמו התקפות מצד רקדני ספירלה. בהתקפה שלהם על משרדי סמארטסיטי, גם עם כל המיגון המאסיבי שהיה שם, חדר הפאניקה והאבטחה: חמישה בני דם נהרגו ועוד נפצעו."

״ אני גם לא אוהבת קפה. זה חזק מדי בשבילי ותה במילא יותר טוב.
וואו, רקדני הספירלה האלו בהחלט חסרי רחמים. אני זוכרת שהם עשו צרות רציניות בטריטוריה של אבא שלי... וכמעט עיוורו את הבטא של להקתו.״

"לכל הרוחות." מסננת סהר. "אבא שלך היה גארו?"

היא מהנהנת. היא נראת פחות רגועה מאיך שהיא הייתה קודם.
״אבא שלי עדיין גארו והוא אפילו היה המחנך שלי . שם המעשה שלו הוא קצה המראה והוא ראגאבש בכיר לילדי גאיה. ״ היא מסיטה את מבטה
״אני לא אופתע אם לא שמעת עליו. הוא פעיל בספט סן פרנסיסקו״

"לא יצא לי לשמוע עליו, זה נכון... תסכימי לספר לי קצת על מעלליו? כדי שאשמע?"

״הוא עשה המון דברים. הוא הצליח לרגל ולאסוף מידע רב על קבוצת ציידים גדולה שהייתה בסן פרנסיסקו- והידע שהוא הביא היה עיקרי בלהביס אותם ולהרחיק אותם מהיערות הצמודים.
ולפני כמה חודשים הוא היה האחד שהוביל מבצע שהפיל מפעל מאוד מתולע- שלפניכן יתר זיהום נוראי בתוך הים.
אני גם זוכרת שהוא היה אויב התולע של הספט קצת זמן לפני שאני הגעתי״ כשאוון מתארת את זה אין סימן של התרשמות או גאווה בקולה.

"אלו בהחלט הידידים מכובדים עבור גארו. יש לך הרבה במה להתגאות." אומרת סהר, כאילו מצפה לשמוע למה הדבר לא כך.

״זה מה שכולם אומרים על מעשיו.״ היא אומרת במרמור
״אבל זה עדיין לא מחפה על העובדה שהוא כשלון מהלך. ביותר דרכים מאחת.״

סהר נראית סקרנית.
"כישלון? מדוע הוא כישלון בעיניך?"

״כי הממזר הקריר הזה נכשל בלהיות מחנך
אם תשאלי אותו הוא בטח יגיד לך שהוא ׳לימד אותי איך לעמוד על שלי כגארו ושאני פשוט אף פעם לא הקשבתי ׳׳לעצתו׳׳ ׳. הוא אף פעם לא הכיר או יכיר בעובדה שלא הקשבתי לעצתו כי הן תמיד היו באות עם המון התעללות ומניפולציה רגשית.
הוא לא ידע איך ללמד אותי או לגרום לי להתפתח - הוא רק ידע איך לרסק אותי עד שאני אבנה את החתיכות שנשארו באופן שירצה אותו״
אוון מוזגת לעצמה עוד תה ולוגמת אותו עד הטיפה האחרונה.

אפה של סהר מתקמט בגועל.
"את צודקת. באמת מדובר בכישלון; להתוות את הדרך של החניך שלך, ולא להרשות לו לסתות ממנה, זו היא לא דרך לחנך. זו היא דרך לשבור.
אני מבינה שבסוף מצאת איך לחמוק ממרותו ולהבין את הדרך שלך בעצמך."

״כן אני שמחה שאת מבינה את זה,״ היא בטון רגוע יותר אבל עם חיוך קצת עצוב.
״אני לא בהכרח אגיד שאני מצאתי את זה. אני הקדשתי כל כך הרבה זמן להתנתק מהמנטליות הרעילה שלו ולהבין מה אני לא רוצה להיות... אבל עדיין קשה לי להבין מה אני כן רוצה להיות.
אבל אני מתחילה להבין את זה יותר טוב מאז שהצטרפתי ללהקה...״

"אני מבינה גם את זה." סהר אומרת בשקט, ועם חיוך קטן וקודר.
"מה את חושבת שאת רוצה להיות?"

״אני... הייתי רוצה להיות גארו שאפשר לסמוך עליה- וכזאתי שמביאה את המיטב בחברי הלהקה שלי דרך תמיכה ועידוד ולא דרך ריסון״

"את לא מצליחה לעשות זאת כרגע?" סהר שואלת, במידת מה של סקרנות

״האמת היא שבתקופה האחרונה אני כן,״ היא אומרת עם חיוך ״אני יכולה להיות יותר אסרטיבית אבל כן יש שיפור. איל גרינפינגרס היה כמנטור?״