11.10.19- שערי שמיים ועיוורת לאמת יושבים על כוס תה

לקראת הצהריים, אוון תזמין את שערי שמיים לשבת איתה על כוס תה בקיירן. היא תביא פקל עם החלטיות של אסנת וכמה ערגליות. האם הוא יביא משהו מיוחד?

את עצמו, הוא מספיק ספיישל סנואופלייק. הוא נראה עם מעט ספקות, מפקפק מעט כשההצעה שלך היא דווקא תה. הוא ימתין בסבלנות וייבחן את הכלים בהם התה מוגש בעיון רב.

היא תגיש אותם עם סט פקל עם כוסות מפלסטיק. בכללי הם ישבו תחת עץ חביב בקיירן שאוון אוהבת.
״אני מניחה שזה יותר צנוע ממה שאתה רגיל אליו״ היא אומרת לו עם חיוך נבוך

הוא שולף מכיסו הפנימי סדין כותנה ומשי, קטן ומעוטר אותו פורס על הרצפה ויושב עליו. נוסף על כך, הוא שולף מפית אותה שם על הצווארון. הוא מזועזע כשאת שולפת את הכוסות פלסטיק, אבל הוא מכבד אותך כמתארח ועושה מאמץ לנסות.
"זה... אחרת". נראה שהמחסור בידית בכוס מבלבל אותו אך הוא שולף כפפה מתוך כיס נוסף ואוחז בכוס לבסוף. בידו השנייה אוחז בעוגייה ונראה שממתין לצפות בך, כיצד מנהג המקום.

אוון מוזגת לעצמה תה מהפקל. כוסות הפלסטיק הן רב פעמיות ויש עליהם עיטורים של קקטוסים. היא מוסיפה טיפה סוכר ומחזיקה את התה בשתי ידיים ולוגמת באיטיות.
לאחר שהיא לוגמת היא תשאל אותו בהיסוס.
״אז.. שערי שמיים איך התרשמת מהמוט?״

"היה עמוס בתוכן ובאורחים. נשאתם שבחים רבים כלפי המטיס שנפל, כמעט כמו לכסוף הניבים, קול מרום. סה"כ התרשמתי כי אתם סוציאליים, דוגלים במנהגים חברתיים ואוהבים בשיח אחד על וכלפי האחר. מקווה שכך גם במעש. איכות תמיד ניתן לשפר".

הוא נראה עוד מהסס שוקל דבר מה.

״אני שמחה לשמוע.״ היא אומרת עם מבט רך
״זה היה מוט יותר אינטנסיבי מבדרך כלל אבל הוא היה אחד שאיחד ולא שפילג. כששמעתי את כל הגארו מדברים על השבחות של חברי להקתי זה גרם לי להרגיש פחות לבד.
האם גם המוטים היו ככה בספט הקודם שלך?״

"למה את מתכוונת כשאת אומרת הספט הקודם שלי? אני חבר בספט X (צריך לאשר שם ומקום עם מנחים) לא מעט שנים. ולא הם לא היו כך, אם כי לכל מוט יש דברים במשותף".

הוא מחליט ללכת על זה ולוגם מן התה. הוא מייד מניח את הכוס ויורק הצידה את הנוזל בריסוס מלווה במשפט בלתי נשלט "This is Preposteruos!!" הוא מנגב עם המפית את פיו. "מתנצל ילדתי, אך זה הוא לא תה" הוא שולף פלאסק מתכתי נוטף אדי קור ושופך ממנו מה שנראה כחלב קר ואז שולף פלאסק נוסף ממנו מוזג נוזל כתמתם עם ריח אלכוהולי.

אוון מסתכלת על תגובתו של הגליארד לתה בתדהמה קלה. הוא יכול לחוש את הזעם מתעצם בה והיא עונה לו בטון קריר ששונה לגמרי מאיך שהיא דיברה קודם
״אז. למה התה הזה היה כל כך preposterous? ״

צ'ארלס לוקח נשימה קלילה מניח את הכוס ומחייך:
"חורף 96', הוזמנו אצילי החצר לארמון המלכה אחד אחד להפגין כבודם. אין כוכבים ללא שמיים, אין נהר ללא מים. כולם ידעו חובתם וכך הגיעו כולם, נושאי הכלים שלהם עמם. כפרסות הסוסים על מדרכות הטיט, כך רקעה החרסינה על המגשים. צועדים במרץ, מחוגת השעון מאיימת כסכין על צוואר, שלא יכה ארבעה צלצולים, תרם השולחן מוכן. ברד בחוץ, אך אינו דחוס וטהור בצבעו כקוביות הסוכר. כהר איתן עמדו הסקונס על כלי ההוד, רכים כעלי הפרח בשלכת.
השעון הכה ארבעה צלצולים, כולם ישובים, והתה נמזג לאורך מנגינת הביג-בן. עצור! צעק האדון למשרתו. לעולם לא אשכח כיצד ידיי רעדו בעוד היא אחזה בהם מכווינה את הפיה אל כיוונה, מוזג באיטיות וטקסיות, עומד לצידה, אני ממתין לגזר הדין, חשש על פניו של אבי. הזמן נעצר בעודה לוגמת והשעון מכה כאחד עם דופק ליבי. לעולם לא אשכח את מילותיה 'מעטים הדברים שעושים אנגלי אמיתי בלב ובנפש, כמו תה אמיתי, לעולם אל לך לשכוח זאת'."

״אז. בעצם התה שהכנתי לא היה ׳תה אמיתי׳ ״, היא ממשיכה בקרירות.
״אם כך אני מניחה שזה כמעט מצדיק את חוסר הכבוד שלך לאירוח שלי,  מהכבוד אדמית הקיירן, ולצמחים שגודלו, נקטפו ונחלטו כדי שתשתה מהם. אפילו גרמת לחרקים שבאו לארח לנו חברה לסבול מהתה ׳הלא אמיתי׳ ״. היא אומרת ומפנה את מבטה
לאדמה ליידם שעליה מספר לא קטן של חרקים שמתפתלים מתוך כאב מהנוזל הרותח שנירק עליהם.
ואז היא מסתכלת עליו בחזרה
״כמשגיחת הקיירן אני דורשת שתשתמש  בחוכמתך ונימוסך האצילים , בכך שתדשן את צמחית הקיירן במשך שבוע. תחת השגחתי.

הוא מביט הצידה ולא רואה חרקים מתפטלים מכאב, הוא ריסס נוזל שהיה בפיו ולא שפך מכוסו עליהם. הוא מוודא גם שאין חרקים שמתקרבים מדיי אליו ואל השמיכה שפרש.

"לא הבנת את הסיפור, חבל. הצמחים גודלו בקאיירן?"

״אני הבנתי אותו טוב מאוד. ״ היא אומרת בקול חד
״אתה תכבד את הקיירן- גם את הדברים בו שאתה לא מבחין בהם. אם לא תכבד- תעזוב״

הוא נראה מבולבל, מרגיש שהשיח הזה הוא כמו אחד בין לופוס לאדם ולא בין שני אנשים. הוא מנסה להבחין במשהו בסביבתו שלא כיבד.

אוון מסתכלת גם היא מסביב על הסביבה .
היא רואה שהחרקים שהיא הבחינה בהם נראים בסדר גמור. אולי קצת רטובים אבל ממשיכים בדרכם. היא לוקחת נשימה עמוקה והמבט שלה מתרכך.
״ אני רואה שהנזק שדיברתי עליו לא כה עצום כפי שדיברתי עליו.
עם זאת זה עדיין לא היה נעים לראות אותך יורק את התה ככה. יכולת לפחות לבלוע את הלגימה הראשונה״

"אולי. מעולם לא שתיתי תה בכוסות פלסטיק או מחוץ לשעה 16:00, לא רציתי לסרב, רציתי לכבד את האירוח שלך, אך נראה שהחיך שלי התנגד לכך או שזה היה דבר המלכה שנחרך בראשי. כך או כך, תה לא אוכל לקרוא למשקה הזה, תסלחי לי, תה זה עניין... רגיש אצלנו". הוא לוגם, טובל עוגייה ולוקח ביס.
"יחד עם זאת, עם חלב ומעט וויסקי המשקה הזה טעים לחיך והעוגייה הזו... מסקרנת בטעמה".

״גם אני עברתי קצת שוק תרבותי לגבי המאכלים פה. זה לא בדיוק אותו הדבר כמו שלך אבל אני מבינה מאיפה זה מגיע״ היא אומרת ולוקחת לגימה מה-לא-תה שלה , ״דברים עובדים שונה בספט ישראל ובכללי בארץ הזאת. לכן אני ממש נהנת כאן.״

"מעניין. אני מקווה שלטובה באופן כללי, שלא אצטרך לבצע שינויים דרסטים בעסקים כאן". הוא מציע לה במחווה חלב/וויסקי להוסיף לתה מהפלאסק שלו אם היא רוצה.

״תודה אבל אני לא שותה וויסקי.״ היא עונה בנימוס
״ומה זאתומרת שינויים דרסטיים? האם גם ביצעת כאלו בספט הקודם שלך?״

"התייחסתי לבתי העסק שברשותי בארץ הזו, לא לספט שלכם"

״הגיוני. אתה ממשפחת רוטשילד אחרי הכל.
אני יודעת שמשפחת רודשילד אחראים על המון עסקים ובעיקר העסקים של קרקעות. אני צודקת?״

"לא. אנחנו משפחה ושושלת של בנקאים, לכן עיקר עסקינו הוא בנקאות והמטבע. אך איננו זרים לקרקעות ובתי עסק נוספים".

״מעניין,״ היא אומרת עם חיוך מסוקרן
״עכשיו שאני חושבת על זה איך הבנקים שלכם תורמים בקרב נגד התולע? ועד כמה הם מושפעים מהווילד והאורגת?

"המשפחה רחבה... ולא כולם גארו או בני דם אפילו. בנק יכול לתרום בקרב נגד התולע ע"י מימון של הצד הנכון, אם כי זה לווא דווקא יהיה רווחי עבורו. בנק מושפע רבות מן האורגת, רישומים רבים ומסודרים, הליכים שונים שמתנהלים בו והטכנולוגיה ההולכת ומשתכללת עם מרוצת השנים כמובן. ווילד זהו דבר שבנקים מנסים להמנע ממנו שכן הוא כאוס במקום שנועד לעשות סדר ורווח, אך גם אותו ניתן לייצג בידי השפעה חיצונית על המקום או המטבע בדרך כזו או אחרת".

״מעניין מאוד. אתה מאוד בקיע בנושא הזה שערי שמיים!״ היא אומרת עם חיוך רחב
״וכמה זמן אתה בדיוק מתכנן להשאר בארץ? למה דווקא הגעת לכאן?״