27.10 אחר הצהרים, שלשלאות מנופצות ושערי שמיים

"בכל הנוגע אליי אין לך מה לדאוג, אירוע שכזה לא קרה ולכן לא יחזור על עצמו, שמי הטוב על מעשיי באומה הולך לפניי מסיבה מסויימת ואיני מתכוון לקלקל אותו בביקור במדינה זרה. גישור מבחינתי לא נדרש, איני נוטר טינה לאלו אשר חוזרים בעצמם, אך פגיעה בשמי ואחת שהיא חסרת בסיס והוכחות, לא תתקבל על הדעת". הוא לא מרים את קולו, רק שם דגש על המילה.

"נהגת בכבוד, אשיב לך בכך שאסכים להבהיר את המצב". נראה שהוא מתפתה לומר פשוט שאיילין טועה ולסכם את זה בזאת אבל ממשיך "הוזמנתי למשקה בטריטוריה של נווה מדבר. הגעתי לכביש בגבול הטריטוריה עם נהג, מנחה ומלווה בת אדם. הצגתי אותה לאיילין שאלתי אותה אם זה בסדר שהבאתי אורחת ושאלתי היכן נשב. איילין הניחה והסיקה בשגגה שמדובר בבת דם ופצחה פיה בשיר כאשר הזמינה אותנו פנימה אל תוך יער. עצרתי ומייד הבהרתי לה שמדובר בבת אדם ושאינה דוברת עברית ולכן לא הבינה אותה, השארתי את הבחירה בידי איילין ומשם זעמה דיבר, כאשר המשיכה בהנחות והסקות שגויות. רגלה של בת האדם מעולם לא דרכה מעבר לשולי הכביש והשאר היסטוריה מיותרת שאין בה כבוד".

היא שוקלת את המילים בהבעה נייטרלית, למרות שההסכמה שלו להבהיר את העניין, שמציעה שקיימת אפשרות בה הוא היה מסרב, גורמת לה למצמץ פעמיים שלא בקצב הרגיל.

"עד כאן, אני לא רואה הבדלים מהותיים בגרסאות של שניכם, שלך פשוט מכילה יותר פרטים. שולי הכביש הם לא גבול הטריטוריה, בתלוי בעל איזה כביש הייתם - אני אציין שהייתי אלפא של נווה מדבר עד לפני כמה חודשים, ואלא אם הם שינו את גבולות הטריטוריה באופן מהותי, הם מוכרים לי. בכל מקרה, ולעניין ההנחות של זכריני," כאן יש דגש ברור על השימוש בשם מעשה, "היא הסיקה את מסקנותיה ואני מאמינה שהיא למדה מהאירוע לא להניח בעתיד, כמו שכבר אמרתי. אני חייבת לתהות - מה היה המניע שלך בכך שהבאת בת אדם שאינה תחת הרעלה לטריטוריה של גארו? מה שכנע אותה לבוא? בנווה מדבר חבר ירח מלא, ואתה עצמך מבורך בירח המתמלא, זה הרבה זעם להחזיק סביב בת אדם. ועוד אחת שלא מבינה עברית, אז מבחינתה לא היה לביקור ערך בידורי. מדובר בסיכון בטחוני ומודיעיני, אני מנסה להבין למה זה נועד."

(אבהיר שמשיחה שהיתה ביני לבין תמר, הוחלט שבת האנוש לא נכנסה לטריטוריה אלא אם כן זכריני בחרה בזה ואכן היא לא)

"תלוי כביש אלו הן מילות מפתח, אני מסוגל להריח שתן של גארו. אכן לעניין זכריני, גארו שמסמנת כבישים בטריטוריה צריכה לדעת שבני אדם עוברים בטריטוריה שלה כל יום, אנחנו במאה ה-21 וזה נפוץ שבני אדם חיים בטריטוריות שגארו לקחו עליהן חסות, אין בכך דבר רע, יש בזה אפילו ערך מוסף כאשר לבני האדם יש שומרים כנגד התפשטות העלוקות בעולם ועלייה מספרית בקרב שורות הפומורים.
אני הגעתי לביקור סוציאלי לאיילין למשקה ולא לשבת איתה ועם הא'ארון שלה בלב יער חשוך ולדסקס על עניינים שתחת הרעלה.
אנאבל היתה איתי במהלך היום, הגיעה מאנגליה במיוחד. ישנם דברים שמצופים ממשפחתי ומעמדה בעולם (הוא בבירור מבחינתו לפחות מדבר על משפחת רוטשילד ומעמד האצולה). להתרועע עם האוכלוסייה הגבוהה זהו אחד מהם, דבר אשר רבות מוביל גם למודיעין טוב.
מה זכריני מנסה להשיג בדיוק בהאשמות כוזבות על הפרת הליטאני שמופנות כלפי?"

דימפנה מקשיבה, ההבעה שלה עדיין חסרת הבעה לגמרי. "אני מאמינה שהיא מנסה למנוע מאירוע כזה לחזור על עצמו - ניסיון נוסף שלך להכניס בני אדם לטריטוריה של גארו ולמפגש איתם. לא ענית על השאלה שלי - למה בעצם נדרשת להביא בת אדם לביקור חברתי אצל גארו? מה היה לך להרוויח מזה? מה היה לה להרוויח מזה? היא בת זוג קבועה שלך שהגיעה להצטרף אליך בזמן שאתה כאן, מבקרת חולפת? יש לך מושג מה המניעים שלה בכל העניין?"

"כן, אני יודע וזה לא משנה כי אין לה שום דרך להשיג אותם בעקבות אירועי אותה יממה. אלו הרבה שאלות שלשלאות מנופצות. כפי שאמרתי אירוע כזה לא יחזור שנית מכיוון שמעולם לא קרה, היא אולי 'אחותך' אבל בבירור טעתה אם חשבה שמטרת הביקור שלי הוא לנסות להכניס בת אדם לטריטוריה שלה, על אחת כמה וכמה שמדובר ביער. אני מציע שתהיה ברורה יותר כלפי אחרים, אלו דברים אשר הייתי אומר לה במידה והיתה מוכנה להקשיב ולשוחח, אך בבירור כל שעניין אותה הוא לרטון ולדבר מעליי, מכיוון שאלו היו מעשיה".
הוא מסיים את הקפה שלו "אם כל שמעניין אותה הוא בטחון הרעלה והטריטוריה שלה, יש לה את מילתי שבכל הנוגע לעלמה, הנהג שלי ואנוכי, היא בטוחה. אין לי כוונה להסביר מה אני עושה בכל שלב ביום שלי ומה הוביל למצב שבו אני קרוב לטריטוריה שלה עם העלמה, אם תרצו אני מוכן לדאוג לך ולזכריני להסבר על מעמדות אצולה, האוכלוסייה הגבוהה וכללי הנימוס של מעגלי האוכלוסייה הזו".

"אתה אומר שלא קרה, אבל העובדה היא שהגעת לטריטוריה במטרה להכנס, מלווה בבת אדם. האם התכוונת להרים כוסית על הגבול? לדבר רק על נושאים אנושיים? האם התקשרת מראש להגיד שאתה מגיע עם אורחת שהיא בת אדם ואיפשרת לזכריני לסרב?" השאלות מגיעות בשרשרת אבל הטון לא תוקפני אלא יותר למדני, די רגוע אפילו.

"בעיקר, אני חייבת לתהות - למה הכללים שנוגעים לכאורה לחברה הגבוהה האנושית רלוונטיים לגארו כלשהו, ולביקור בטריטוריה של גארו אחר? אם הצגת אותה כבת זוג שלך, תאמין לי שזה לא הוסיף לך קרדיט מול זכריני. היא בת של אלפא ספט משושלת גיבורים אגדיים." היא מחייכת כשזכרון עולה. "רצית סיפור על קרב קודם, אני אספר לך על הקרב של זכריני מול מהלכת זכוכית כשהשאלה של טוהר דם עלתה לדיון. זה נגמר מביך לכל המעורבות בדבר. בכל מקרה, אני מכירה את התחום ולא מבינה מה הקשר שלו לחברת הגארו, ואת זכריני זה לא יעניין וסביר שרק ירגיז יותר."

"טוב, לא צריך, מאסתי מהשיח הזה, אשר מריר כטעם הקפה (שימוש מטאפורי, הוא לא מעליב את הקפה שלך), אחד שעוסק בתפל ולא מעניין. פעם הבאה שזכריני מזמינה אורח לטריטוריה שלה, שתבהיר שהיא מזמינה אותו ליער, זו המאה ה-21, לא ימי הביניים. לזכריני ניתנה האפשרות לסרב להכניסה, היא מימשה אותה. את הרעלה לא סיכנתי בשום צורה ואת הליטאני לא הפרתי. מעבר לזאת הטריטוריה שלה לא סוכנה בשום צורה שהמיקום שהיא בחרה לא עושה לבדו ולכן אם יש לה את מי להאשים זו את עצמה".

דימפנה מטה ראש הצידה. "תגיד, איזו ערובה יש לך שאי אפשר להוציא מ...אנאבל, אמרת שקוראים לה? מידע לגבי מיקום הטריטוריה ודרכי הגישה אליה? אם לא שמת לב לזה שנווה מדבר קבעו את הטריטוריה שלהם ביער יתיר-" היא מדגישה את המילה יער "והופתעת מזה, נראה לי שאתה חולק באשמה לכל הפחות. וזה לא אמור להפתיע אותך, מעט מאוד מאיתנו יושבים בעיר, אפילו במקום דחוס וצפוף בהתיישבות כמו ישראל. הגישה שלך, עד עכשיו, לא ראויה לאורח בספט שרוצה להשאר. זה חבל, שערי שמיים. מאוד חבל." היא מושכת כתפיים. "אבל, לצערי נראה שאין באמת מקום להמשיך את הדיון, אם אתה לא מוכן לשקול אפילו את האפשרות שטעית ופגעת בלהקה מכובדת בטריטוריה הזו. זכריני מצפה להתנצלות, להבנתי. אם תבחר שלא להתנצל, היא עשויה לדרוש יותר מזה. לא דרך טובה לפתוח את ההיכרות שלך עם חברי הספט הזה. אם אתה מתכוון להשאר לתקופה, לא הייתי ממליצה לחרבן איפה שאתה ישן."

"את חוקרת אותי במטר שאלות על התנהגותי כאילו הייתי במשפט, אני מכבד אותך ועונה למרות שאיני חייב לכלום והכל בלב טוב ואת טוענת שהגישה שלי אינה ראויה?! למרות שאני מסייע לספט הזה במלחמתו ומביא מנחות שאיני חייב לכך בשהותי פה?!
נראלי זה לא מספיק טוב, מהי גישה ראויה בפנייך? כניעות חסרת תקדים? להסכים עם כל דבר שאומרים לך? אי אפשר להוציא ידע ממי שלא יודע, לא פשעתי בדבר, הייתי מנומס לכלל הצדדים די ויותר. אם היא רוצה לדרוש יותר, לדרוש אשמה, שתדרוש משפט, אך אני מזהיר שלי יש תולע להלחם בו ודברים חשובים לעשות כפי שגם לכם לא חסר בארץ הזו וכשאוכרז חף מפשע כפי שאני, אני אדרוש עונש כלפי הנטל שמנע ממני, מכולם לבצע תפקידם בזמן שבוזבז על השטות הזו".

"התבקשתי כפילודוקס לברר עניין. באתי וביררתי, הקדשתי לזה גם אני זמן כדי לא להצטרך לנהל משפט ולגזול זמן. אני מנסה לוודא שההתנהלות שלך לא מסכנת את הביטחון של גארו בספט הזה, ועד עכשיו לא שמעתי משהו ששכנע אותי במשהו חוץ מזה שאתה חושב שמוניטין שנרכש במקום אחר יקנה לך משהו בספט הזה. ככל הנראה טעות, אגב. אם אתה מבין שלהביא בני אדם לטריטוריה של גארו זו בעיה כאן, כבר התקדמנו.אם אתה מתכוון להתנצל, די בכך ולא יהיה צורך במשפט."

היא מזדקפת, בבירור השיחה נגמרה מבחינתה. "אני אזכיר לך שאתה אורח. אם המנהגים שלנו לא מתאימים לך אתה רשאי לעזוב, כמובן. אם אתה נשאר, תתאים את עצמך למנהג המקומי ואל תצפה שכוכבי השמיים יסתדרו לפי הציפיות שלך. להתנצל לא עולה כסף ולא כואב. אני בטוחה שגאליארד במעמדך יכול לסיים את העניין באלגנטיות וכבוד, גם לעצמך וגם לאחרים."

"חבל, את שומעת דברים שאני לא אומר, ממציאה. אין לי ציפיות, יש לי יעדים. אין לי בעיה להתנצל כשאני טועה, אבל אני לא. בפעם האחרונה שנוכחתי לכך זכריני לא ישנה ואוכלת על הכביש בו עצרנו, בני אנוש עוברים שם כל כמה דקות ומעולם לא ייעדתי לשבת בתוך היער שלה, בתוך הבית שלה עם בת אנוש. אם הטריטוריה שלה היתה במקום נידח מאדם, היה צדק בטענה שלה, אך הוא לא".
"אני מסיים זאת בכבוד בכך שאני מעלים עין ולא נוטר טינה על האשמת כזב".

"הטריטוריה שלה היא אחת הנידחות מהטריטוריות של הספט והפחות מיושבות. אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שלהקה בספט הזה לא סומכת עליך כרגע, ולא סביר שתסמוך אלא אם תיישב איתם את ההדורים. אני מציעה שתיקח זמן לחשוב ברצינות, אם זו הדרך שאתה רוצה להציג את עצמך כאן. לי יש משמרת לעלות אליה." היא בודקת את שעון היד שלה ומהנהנת לעצמה. "אני בטוחה שתגיע למסקנות הנכונות. תוכל לשטוף את הספל שלך? לא אבקש ממך לשטוף את שלי אבל לא מנומס להשאיר כלים בכיור." תוך כדי דיבור היא מעבירה מים ומה שנראה כמו שתי טיפות סבון אקולוגי על הספל שלה.

אם אין לו מה להוסיף היא תלך.

הוא מהנהן ושותף את כליו.