3.14.2020- ניקה וחרמש דמים

ניקה תחפש את חרמש דמים. היכן היא תמצא אותו?

היא תמצא זאב בעל פרווה שחורה כמו פחם שרוע על האדמה, ומסריח כמו מאות חרקים שנקלעו בקטלן יתושים וטוגנו עד תום.

"מה בדיוק קרה לך?"

"נלחמתי בקראקן, אבל סופת ברקים שהוזנה מזעמה של גאיה הרגה אותו לפניי."
הוא מנער את פרוותו, היא נראית יבשה וקריספית למגע.

״קראקן הא? עבר זמן מאז שיצא לי להלחם באחד כזה. השאיר לי צלקת על הגב...
היכן היה הקראקן שנלחמת נגדו?״

"לא נלחמת באחד כזה. הוא היה בים האדום."

היא יושבת לייד הלופוס ותשאל אותו
"מה מבדיל אותו מקראקנים אחרים?"

"כל זרוע שלו ארוכה מספיק כדי להכות מפה על המבצר, ועבה מספיק בשביל למעוך עשרה מאיתנו שעומדים בשורה במכה אחת.
כל שן שלו חדה מספיק להוריד את רוב הגארו, והיו לו עשרות.
גודלו היה מאות מטרים, לא יכלתי לראות את סופו רוב הזמן.
בנוסף הוא היה יציר כלאיים של ערפד עוצמתי והוא היה בפיזי.
שבירת הרעלה החמורה ביותר שראיתי עד כה."

"בפיזי!?" היא אומרת בשוק
"איך לעזאזל הערפד הצליח לעשות את זה? ומה הוא התכוון לעשות?!"

"כן, בפיזי.
הוא עשה את זה באמצעות כוחותיו הערפדים, הוא היה בן מאות שנים והיה שפוט של ערפד חזק יותר ממנו שנתן לו כוח רב.
או שהקראקן היה שייך למישהו אחר והוא רק היה הבייביסטר. לא שאלתי."

"גם אני לא חושבת שהייתי שואלת. בעיקר אם הוא היה הופך את הפרווה הכסופה שלי לטוסט." היא תגיד ללא אירוניה
"נשמע שהיית מאוד בר מזל בקרב מול המפלצת הזאת..."

כשהיא מדברת על הפרווה הוא נוהם עליה בזעם, נראה שאם הייתה לו יותר אנרגיה הוא גם היה עושה מעבר לזה.

"סלח לי.זאת הייתה נקודה רגישה..." היא אומרת עם מבט נבוך.

חרמש דמים נוהם פעם נוספת, נראה נכון להסתער, ואז הוא פשוט קורס שוב על האדמה חסר כוחות.
"את צריכה ללמוד לסתום את הפה שלך."

ניקה קופצת את אגרופיה מההערה של חרמש דמים אבל לבסוף היא נושפת עמוק ונרגעת ושואלת אותו
"יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור?"

"כן, יש לך את מתנת ההשראה?"

היא מהנהנת.
״ואני יותר מאשמח להפעיל אותה בשבילך״

"מצוין, תודה."
הוא מתרומם על רגליו במאמץ מה.

היא תפעיל את המתנה. חרמש דמים יוכל להרגיש קצת יותר אנרגטי ממה שהוא היה קודם- ושרוח הלחימה שלו הוצתה קצת יותר
"נלחמת קרב קשה מול הקראקן הזה- אבל זה היה קרב שהיה צריך להלחם. ועכשיו יש לך אנרגיה להמשיך לפעול"

הזאב מתנער, נראה שהעייפות ואפאטיות נחלשו.
"תודה לך, אני מעריך את המחווה הזו עד מאוד.
אז מה את עשית מאז שהגעת לארץ המקוללת הזו מלבד הריצה לרמת הגולן, ששמעתי עליה רבות?"

״לפניכן עזרתי לשמר את הצוצלת הגאיינית בראש העיין ולאסוף מידע על הקוסם שהפיל אותה לתולע. מעבר לזה לא המון אבל אני אשמח להלוות את כוחי לכל מקום שיצטרך אותו״

"הבנתי. את כבר חברת להקה וספט, נכון?"

״כן. בעין הסערה. צריך לחזק את מה שצריך חיזוק.״

"זו אימרה מאוד מוזרה. מה כוונתך?"

״יש שני גארו שמגינים על הטריטוריה הזאתי. כוחניים ובעלי יכולת אבל לא מספיק כדי להרכיב להקה ולפקח על טריטוריה.״ היא אומרת ומוסיפה
״אני גם היחידה ביניהם שיודעת להעיר ולזמן רוחות- ואני גם לוחמת חסינה בקרבות . זה חשוב״