3.18.2020- זה לא כיאילו אני מעריכה אותך או משהו כזה. (ניקה והרמוניה)

בבוקר ניקה תחזור לספט למתחם האורחים. היא תראה מאוד מותשת ותשב על אחד מהספסלים- שקועה במחשבותיה

הרמוניה הולכת אל השולחן הרגיל שלה מכיוון הכניסה לקיירן, היא נראית עייפה אבל הרגל שלה בסדר, הפרווה השחורה שלה כמעט מסתירה לחלוטין כמה פציעות מהריצה שחזרה ממנה. אם היא ראתה את ניקה היא לא נותנת לה יחס מיוחד.

״בוקר טוב ניקה... איך את מרגישה?״

"עייפה" היא עונה בלאקוניות שלא אופיינית לה ומזנקת על השולחן.

״גם אני. עבר שבוע קשה.״ היא תגיד עם ראש נפול ותשיב
״תודה שעזרת לי בריצה שלשום.״

"אין על מה. פעם הבאה אני מובילה, גם אם פצועה" היא אומרת בגארו בקביעה.

״ישנה סיבה שאני בטא. טובה בלייעץ- לא להנהיג.... אף פעם לא הייתי טובה בלהנהיג.״

"אין מקום לטעויות, לא טובה אל תעשי. כמעט עברה על ליטאני." היא נשמעת מתוסכלת, זעופה ועייפה.

היא מהנהנת בהסכמה ואז יושבת כשגופה מרוך
״ניהלתי ריצה גרועה, נכנעתי לרוח פחד חלשה, השפלתי את חברי להקתי ואת עצמי... גרמתי לגארו אחרים להרוג חסרי ישע.
שום דבר לא הולך בדרכי השבוע. צריכה להתאפס על עצמי.״

"גולים לא חסרי ישע. גולים תולע. החסד הוא להרוג."

״ צודקת. הריצה פשוט הזכירה לי שאני לא אוכל להציל את כולם. גם את אלו שבעבר היו חסרי ישע ונפלו לתולע.״ היא תגיד ואז תסתכל על הרמוניה
״אבל מה שהיה היה- מתישהו זה זמן לעבור הלאה״ הרמוניה תבחין בזה שהטון של ניקה לא תואם למילותיה. עדיין יש המון תסכול.

"הצלת. כבר לא לכודים בהשפעת עלוקות, זה חסד."

היא מחייכת חיוך קטן.
״עצוב לי שאכזבתי את אכילס... היו לו כוונות טובות... תמימות אבל נאורות.״

"אוקטנה ראיה אחר. לנסות להציל היה סכנה רעלה."

״וטובת הספט והרעלה חשובה יותר מגולים מעטים...״ היא אומרת בקול נמוך
״לא נעים לי לאכזב אותו. אני אוכל לתקן את הסכסוך שנוצר?״

הזאבה משמיעה צליל של תסכול ומשתנה להומיד. גם בצורה זאת הרמוניה נראית עייפה והקפוצון שלה מוכתם במעט דם, הידיים שלה קבורות בכיס. "את צריכה ללמוד לפעול יותר עם הראש. מונע בעיות. והגולים לא מה שהפריע לו."

״אז מה כן הפריע?״

"אוקטנה טוטם שבט שלו. לא התחשבת בידע שלו. תחשבי אם אני הייתי מחליטה לדבר ולעשות משא ומתן מול הפגסוס במקומך."

״הגיוני.
לוקח לי זמן ללמוד לעבוד עם שבטים אחרים. אני אצטרך לעבוד על זה.״

היא שותקת, מוציאה את הקוביה הונגרית שלה מהכיס ומתעסקת איתה.

״אני גם לא התייחסתי אליך בכבוד בריצה. רצית לעזור ואני לא הקשבתי.״

הרמוניה מרימה את מבטה לרגע ומהנהנת, חוזרת אל הקוביה. "עשיתי תפקיד שלי. שאלתי שאלות, עשיתי הרבה וראיתי הרבה דברים חשובים שפספסת."

״ואני לא הכרתי מספיק בדברים שאת כן עשית.״ היא אומרת
״זה לא היה נכון מצידי. אני יודעת שגם חברותי הקדומות בלהקה לא אהבו התנהגות כזאת. ואני לא רוצה לפגוע מישהי שרוצה לעזור.״

"צודקת. פעלת לא נכון. מפה תשתפרי"

״זה מה שאני שואפת לעשות כל חיי. להתעלות על עצמי. כל פעם מחדש.
ואני לא יכולתי לעשות את זה בלעדיך. תודה על הביקורת הרמוניה.״