בוא נדבר על זה רגע 14.3

אכילס מסמן לראילנד לבוא הצידה רגע בבקשה לשוחח איתו.

הוא אכן בא איתו.
"ממ?"

"מקשיב אני, אמרת לא רוצה מתעסק בדיוני החלטות, אבל מפציר בך קורא תיגר"

"וזה למה...?"

"מקווה אני מצטרף לספט, חושש אני מה ייקרה אם פודה חובות מנצח. רחוק מדי מזאב, מדבר עוזר לעלוקות עבור טובות. חושש אני מה ייקרה אם קול הזעם מנצח, כוונות טובות קיימות, חסר נסיון, לוחם צעיר פועל זעם, לא פועל ראש. אתה אח,חברים לוחשים לי" הוא מביט בעכבר קטן מכופש למכשף שמתחבא בפרווה שלו "יותר זמן כאן, מנוסה, שקול. סומך יודע מה נכון עושה. סומך החלטות מקבל בשמי למלחמה. אוקטנה יודע מלחמה למען רוח, לא רק נצחון בקרב".

ראילאנד נוהם בחוסר שביעות רצון בולט. זעם טיפה עולה.
"אתה צודק. אבל אף אחד לא ייתן לפודה החובות לעשות עסקאות עם עלוקות, במיוחד עכשיו כשכל הספט יודע מה דעתו.
קול הזעם רץ איתי בלהקה אבל זה היה לזמן קצר. הוא בטוח יותר ראוי מאשר פודה החובות. ולמען האמת זה מרגיז אותי
שלא כל אארון בספט מתמודד."

ואז מגיע עכבר עם מסר קטן. ראילאנד קורא את זה במהירות ומשיב מבט אל אכילס לאחר נשימה עמוקה ואנחה.
"אני כנראה אצא צבוע לחלוטין אחרי שאמרתי מה דעתי על התפקיד הזה אבל אני אתמודד ואחזיק בו עד שגשם קיצי
יקרא עליי תיגר."

הוא מהנהן מרוצה מהחלטתך "ענווה מודה טעית אחרי קונאטוס הסביר מספיק, לא צבוע. מי רואה אחרת, טיפש צריך שיעור"

"מחנך שלי תמיד אמר לומדים שיעורים בלי הפסקה כל החיים ובסוף מתים טיפשים. צריך למות פחות טיפש ממה שהיינו קודם."

גם אכילס וגם אם מישהו נמצא איתם שם ומצוטט לשיחתם יקלטו שהוא לחלוטין קיבל את ההחלטה הזאת רק מתוך תחושת חובה.
ואז הוא ניגש חזרה אל קונאטוס, בול ודניאל.