7.5 הפסקת חשמל, הפסקת חשמל, זה לא מתאים לי, זה לא נעים לי!

אשלין שומרת בקיירן, באומברה, כשלפתע היא נתקלת ברואהן! מה היא תופרת הפעם?

רואהן תופרת שמלה כחולה כהה קטנה, בברור לא מיועדת לה.
"הפסקת חשמל! מה שלומך?"

"טוב, תודה - מה איתך?" אשלין שואלת בעדינות של מי שמצפה שהתשובה לא תהיה חיובית במיוחד.
עד כמה השמלה קטנה?

השמלה לילדה בת 14 בערך.
"כרגיל" רואהן אומרת "איך מתקדם השיקום של הטריטוריה שלכם?"

"המצב משתפר, אבל יש עוד עבודה לעשות. איך אצלכם?"

"העברנו את המשפחה לנחשונים, כדי להרחיק אותם מעזה."

"יופי. זה טוב."

רואהן מהנהנת
"אני חושבת שהבלטיין הגיע בזמן הנכון"

אשלין מהנהנת בהבנה. "היית צריכה את זה. היה טוב?"

"בעיקר בשבילם, הם היו צריכים את המסיבה. אבל כן, היה נחמד" רואהן אומרת ומתעסקת מבלי משים בצעיף המשי הירוק והיפיפה שעל צווארה, מחייכת חצי חיוך.

"אני שמחה לשמוע." אשלין אומרת ומחזירה לה חיוך. מבטה נודד אל הצעיף. "זה חדש?"

"כן, מתנה מחצר הקיץ." רואהן אומרת עם עיניים בוהקות במעין התלהבות.
כשאשלין בוחנת את הצעיף היא שמה לב לירחים כסופים ושמשות זהובות שרקומים עליו.

"זה מהמם. ממש." אשלין אומרת ובהחלט נראה שהיא חולקת את ההתלהבות של רואהן. "הוא עושה משהו? או שהוא פשוט יפה?"

"הוא עוזר לי להגיע אל אחרים טוב יותר בדברים מסויימים. קל לי יותר להבין אותם איתו" רואהן מספרת.

"נשמע שימושי." אשלין אומרת בחיוך.

"הוא נהדר" רואהן מסכימה. אחרי היסוס קל היא שואלת "איך מתקדם ההריון?"

"הכל טוב."

רואהן מחייכת אליה אך החיוך לא מגיע אל עינייה.
"החלטת איך תגדלי אותו ביחס לרעלה?"

"היתה לי שיחה טובה עם זכריני על זה לא מזמן... אני עוד צריכה לחשוב על זה, אבל נראה לי שעדיף מתחת לרעלה." היא לא נשמעת מאוד בטוחה בעצמה.

"אני חושבת שזה נכון יותר"

"כן? אני אשמח לשמוע למה."

"העובדה שמישהו בן דם שמה אותו בסכנה, עדיף שמגיל מסויים הוא ידע על זה וידע להיות זהיר ולהגן על עצמו"

אשלין מהנהנת. "זה מה שאיילין אמרה, כן. אני..." ברור שהמון דברים רצים לה בראש בבת אחת והיא לא בטוחה איך ומה להגיד. "זה כנראה נכון. וגם..." היא שוב מהססת לרגע. "אני רוצה שהוא ידע מי אני ומה אני עושה. אני כנראה אצטרך להיעלם לו לא מעט." יש המון כאב בקול שלה כשהיא אומרת את זה. "אני רוצה שהוא יבין למה."

"זה גם חשוב" רואהן מסכימה בקול שקט. "אני שמחה בשבילך" היא אומרת בחיוך עם המון כאב שהיא מנסה להסתיר.

אשלין ממצמצת. יש לה דמעות בעיניים. לאט, בעדינות, ובזהירות שמשאירה לה מקום להבהיר אם היא לא מעוניינת, היא מושיטה יד ומניחה אותה על כתפה של רואהן - אלא אם כן נראה שהיא מעדיפה שלא.