19/7/19- עיניים חודרות מחפשת את תחיית הירדן

אוון מחפשת את תחיית הירדן. היא סוחבת איתה תיק צד שבתוכו יש לפטופ מלא בסטיקרים ופנקס קטן.

אפשר למצוא את סהר במגורים, בדיוק מכינה תה קר. היא לבושה במכנסי דגמ''ח וגופייה אדומה, שערה האדום אסוף בצמה פרקטית על כתפה.

״הי תחיית הירדן! אני עשיתי קצת מחקר על ים המלח אחרי המוט. רוצה לראות מה מצאתי?״

"שלום עיניים חודרות! כן. אני רוצה מאוד." משיבה סהר. "את רוצה תה קר?"

"אני מאוד אשמח תודה," היא מחייכת ותשב בכיסא באזור.
באותה הזדמנות היא תוציא את הלפטופ שלה מהתיק ותפתח עליו כל מני קבצים שהיא אספה.

סהר מכינה כוס נוספת של תה מלא קרח, מגישה אותה לאוון ומתיישבת לידה. עיניה גדולות וסקרניות

“אז בוא נתחיל במה שרצית שאני אחקור בשבילך. את הנוחכות של תרבויות קדומות והקשר שלהם לים המלח. זה היה די קשה למצוא על זה המון מידע מפורט כי לא היו המון תרבויות שהתיישבו שם- תנאי המחייה בים המלח הם מאוד קשים אחרי הכל.
אבל כן היו כמה התיישבויות באזורים שונים מסביב לים המלח כמו מעיינות שונים ונחלים שנשפכו אל הים.
לדוגמה לייד יריחו התגלה כפר של ציידים-לקטים ומעליו שרידי התרבויות החקלאיות הראשונות מלפני 11,000 שנה. ולפי מחקרים התרבות שם הייתה עשירה במיוחד ובעבר אפילו החשיבו את הישוב הזה לעיר.
ובעזור עין גדי התגלה מקדש יחסית עתיק והפולחן שלו היה קשור במים. אני לא בטוחה אם זה היה ספציפית לים המלח אבל זה עדיין משהו שכדאי לציין.
אני גם מצאתי המון מידע על מקומות שקשורים לתנך כמו שאריות מסדום או התיישבויות של כת אחת מבית שני- אבל את אמרת לי שעל זה את יודעת יותר אז לא התעסקתי בזה יותר מדי.
בכללי היה קשה למצוא מידע על החשיבות של הים בתרבויות הפרהיסטורית אבל הוא כן אוזכר מספר פעמים ממקורות יוונים ורומאים ואנשים מפורסמים משם כמו אריסטו והירונומוס מקארדיה.
כדי לסכם את הפרטים הם התייחסו אל הים באופן מאוד מעניין- מצד אחד הוא היה אזור מאוד רווחי בגלל שהאספלט שהיה בתוכו היה יעיל לבנייה ולריפוי פצעים טריים, ובערים בעין גדי גידלו תמרים ואפרסמונים שהיו מאוד נחשקים בתקופה הזאת.
מצד שני הם גם תיארו אותו כים מת שאף דג או יצור אחר יכול לחיות בו- זאת גם הייתה התרבות הזאתי שממנה התחילו לקרוא לים- ים המוות.״
אוון עוצרת רגע לשתות את התה הקר שסהר הגישה לה- היא לוגמת את כולו בבת אחת.
״וזה כל מה שאני יודעת. כל ההסברים האלו באמת גרמו לי להיות צמאה״

סהר בולעת את ההסבר, ומידי פעם גם לגימה מהתה הקר שלה. היא רושמת את עיקרי דבריה של עיניים חודרות, ובסופם, היא מהנהנת.
"תודה לך. זה מאוד מעניין. כל נושא 'ים המוות' באמת מרתק אותי... כמה בני האדם פוחדים ממה שהם לא מבינים."

״אין בעד מה. מאוד עיניין אותי לחקור את המקום הזה.
מעניין אותי לדעת. איך ים המלח נראה באומברה? מה בדיוק יש שם?״

"אני משתדלת לחקור לאט ובסבלנות. כרגע אני בעיקר לבדי שם, ולפי ההתרשמות שלי מהפיזי, באומברה של הדרום עומדים להיות איומים שלתיאורג'ית צעירה בלי להקה לא כדאי להתקרב אליהם יותר מידי." סהר אומרת במאמץ- כאילו רק לחשוב על לא לעקוב אחרי הסקרנות שלה לאומברה זה ממפרך.

״זה מאוד חכם מצידך שאת יודעת את הגבולות שלך. בכל זאת, אילו איומים את יודעת שנמצאים שם?״

"ובכן יש את חברת האחים עופר, שאחראית למפעלים השואבים את המים. אני יכולה רק לשאר שמדובר בתאגיד שהתולע מעורב או שולט בו לחלוטין. מעבר לכך אני מצפה לביינים רבים שקשורים לזיהום, למלח ולמוות."
(וכל זה רק השערות בגלל שסהר לא יכולה לדעת מה יש שם לפני שתמר תמצא מנחה להקה שיחליט מה יש שם P:)

״כן אני שמעתי על חברת עופר . שמעתי מבת הדם שלי שהם טייקונים כוחניים בעיקר לתעשיית המלח כשזה נמצא באזור״, היא אומרת.

"באמת?" שואלת סהר בסקרנות מתפרצת. "מה הם עושים?"

״טוב אני לא יודעת את הפרטים בבירור. אבל לבת הדם שלי יש מידע רב על ארגונים כמוהם אז אני אוכל לתת לך את המספר שלה או משהו.״

"אני אשמח לזה מאוד! כלומר... ברגע בו אני אשיג מכשיר טלפון חדש."

״יופי! בינתיים אני אגיד לה שאת מעוניינת.
את יודעת ,זה ממש מדהים שאת הצלחת להשיג את הטריטוריה הזאתי
מה בדיוק הסיפור מאחורי זה?״

"ובכן, עברתי ליד המקום בזמן החניכה שלי במקרה. חשבתי שהוא מקסים ונעים למדי, עד שראיתי לפתע... כמה מטרים מאחורי... איפה פעם היה קו הגדה, לפני שנשאבו מהים מים כה רבים. הייתי מזועזעת. המקום הזה היה זקוק נואשות לעזרה. אז... ברגע בו יכולתי, הגעתי לשם. אני רק מקווה שאוכל לעזור לו מספיק."

״אני גם מקווה שאת תוכלי לעשות את זה. ושבקרוב תהיה לך את הלהקה שתעזור לך״
היא אומרת לה עם חיוך בטוח

גם סהר מחייכת.
"תודה. גם אני מקווה לזה. בינתיים יצא לי רק 'לראיין' גארו שהתעניין להיות חבר להקה שלי במוט... מה שלום שמש שוקעת, אם אנחנו כבר עוסקות בנושא?"

״שלומנו טוב. אנחנו עכשיו נלחמים נגד אוייב מאוד רציני ובריצה האחרונה שלנו ממש התקדמנו במאבק.״ היא אומרת בחיוך בטוח.
״אה- וגם קיאן רשמית הצטרף ללהקה שלנו! זה גם משהו שחשוב לציין״.

"הו כן. שמעתי על זה. איך אתם מסתדרים ביחד בינתיים?"

״אני אוהבת את הלהקה שלי.
להפתעתי אנחנו עובדים ממש טוב בייחד. ואני מאוד מעריכה את האידיאליזם של אדם״ היא אומרת עם חיוך ״אני גם לא ציפיתי שהוא וקיאן יסתדרו כל כך טוב. חשבתי שהם יהיו כמו קרח ואש אבל מה שקורה זה באמת ההפך. אולי זאת העובדה שהם שניהם חובבי אלכהול.״. היא מגכחת.
״הגארו היחיד שאני לא מכירה לעומק זה אלאסטור. וזה רק בגלל שעדיין לו יצא לי לדבר איתו הרבה. אבל שמעתי שהוא האהרון הכי חזק בספט״

"הוא אכן חזק, ומניסיוני גם נבון ובעל כבוד רב. לא ידעתי שאדם," השם נתקע קצת בפיה, כאילו היא עדיין מתרגלת אליו. "חובב אלכוהול, אך אם זה הוא המקרה אני מבינה למה הוא וקיאן מסתדרים. אני מקווה שהוא קצת יותר מוצלח מקיאן בלשלוט בעצמו תחת ההשפעה."

״אכן, הוא באמת חובב אלכהול. עד כדי כך הוא אפילו רוצה לפתוח בר בטריטוריה שלנו.״