16.11 לב בטוח ושלשלאות מנופצות

לב בטוח מדדה בלופוס באומברה של הקיירן ובוחנת את האזור, שומרת. היא לא דורכת על הרגל הימנית האחורית שלה שנראית עקומה ומעוותת.

דימפנה יושבת באומברה, נראית עמוק במדיטציה אבל פותחת עיניים כשהיא שומעת צעדים מתקרבים. "רוהאן. מה עבר עליך?" יש סוג של נימה של אזהרה בקול שלה.

"אתמול, בניין פוצץ. רגל פצועה עוד מהגנה על קיירן. עד שיצאנו לא אפשר לרפא."

"בניין פוצץ?" גבה מתרוממת. "את מנסה לשדוד מהארד רי את ההזדמנות להרוג אותך? ותרפאי את עצמך לפני שאתם יוצאים, אוקי? עדיף להציג את הפנים הכי טובים שלכם כשתגיעו."

"קשור לגולים ולפומורים. פתח תקווה. הגענו למצוא מישהו ואז פיצוץ." היא נאבקת להסביר בלופוס, ואז מוותרת. היא צולעת לכיוון אחד מעצי התפוזים מסביב, צונחת לידו ומשתנה להומיד. "היינו בקומה רביעית, השלישית פוצצה והתרסקנו לשניה. הבניין היה ממולכד. אני לא חושבת שיש לי זמן לרפא את זה עד שנגיע לארד ריי, אני אנסה. אני בכל מקרה מצולקת" היא מושכת בכתפיה.

"תנסי למצוא לונאר כחול, הם טובים בזה. הייתי מציעה את שלנו אבל היא שיחזרה לי את היד ולא תהיה מסוגלת לרפא משהו בסדר גודל הזה לעוד כמה חודשים. לפחות מצאתם את מי שחיפשתם?"

"לא. זאת הייתה מלכודת. אני חושבת שעדיף שאני לא אעשה עוד עסקה עם לונארים כחולים לפני שאמלא את העסקה מול האינקרנה שלהם." רואהן אומרת, נראית קצת מודאגת מהעניין.

"מלכודת? מי הוביל? ולגבי העסקה עם האינקרנה...ובכן, כן. כדאי. את על לו"ז הולך ומתקצר לגבי זה. זה למה מנסים לא להגיע לעסקאות עם דברים לגבי צאצאים."

"ערפדים אני חושבת, אני לא בטוחה. אחד מהגולים שלהם הפעיל עלי את הכוחות שלו." היא מתכווצת לרגע. "רציתי למצוא בן דם משושלת כדי להמשיך את קו הדם, אבל אני לא חושבת שזה הולך לקרות" היא אומרת בסרקזם " אני לא בטוחה מה לעשות מפה"

דימפנה יורקת הצידה בהיסח דעת כשמוזכרים כוחות של גולים. "כל האחרים בסדר? ולגבי המשך השושלת, הדם שלך חזק מספיק שהשושלת תימשך דרכך בכל מקרה. תורם הזרע אפילו לא חייב להיות פיאנה. יש מישהו ממי שהבאתם לישראל שרחוק ממך מספיק בדרגות הקרבה ויסכים?"

"כן. רק עלי הפעילו כוח אני חושבת. משהו של כאב. ואת יודעת למה אני מתכוונת, לדאוג שיהיה מישהו שיוכל להמשיך את המורשת של קול בוטח כמו שצריך"

"כן, אני יודעת. לטוב ולרע, את במצב הייחודי שמאפשר לך לקבל את דעתה לגבי זיווגים אפשריים. מצד אחד, זה חוסך ספקות, ומצד שני קצת מגביל את חופש הפעולה שלך. אבל זה לא הכל עליך בכל מקרה. מקסימום האחיות שלך ימשיכו את הקו, או בן דוד או משהו אחר. יש די הרבה אוקונלים, בלי עין הרע כמו שאומרים פה."

"אני מניחה שאת צודקת. את נשארת כאן כשנלך, נכון?" היא שואלת אותה, מוודאת.

"כן, כן, תפסיקו לשאול כבר." היא מגלגלת עיניים. "עד כמה שהייתי רוצה לפחות להיות שם ולהגן עליכם, אני אאמין לצוהל עם הגבעות לפחות לגבי העניין הזה ולא אלך. אני לא מאמינה לו לגבי ציד, אגב. בשביל ציד לא היו גוררים אתכם חזרה." היא נשמעת די משוכנעת בזה.

"אני מקווה, יש לי עוד דברים לעשות. " היא אומרת בחיוך קל ונדלקות להבות בעיניים שלה לרגע. "למה הצטרפת לתיגר?"

"כי למקרה הלא סביר שבו לא תחזרי מאירלנד, עדיף שזכריני לא תקבל את התפקיד כברירת מחדל, אחרי שהיא צעקה עלי שהיא לא מוכנה להיות ראש לפיאנה רק כי כולנו מתים. שיהיה קצת פייט. חוץ מזה, אם את למדת את העבודה מגרינפינגרז, אני מספיק לא מסכימה עם הדרך שבה הוא עשה דברים ששווה לי לפחות לנסות להשתתף, אם אף תאורג נוסף לא רוצה את התפקיד."

"לא למדתי מגרינפיגרס, קראתי עליו תיגר מסיבה. ואת צודקת, טוב שהצטרפת." רואהן מחייכת אליה בחום. "וגם, היא צעקה עלי באותו ערב שזאת בושה לשבט בארץ אם לא תגיעי, קצת היפוקריטי מצידה" היא מגלגלת עיניים.

"היא הייתה קצת קרועה בין שני הדברים האלה, כבוד השבט והרצון הכללי שאני לא אמות. גם אני הייתי, למרות שכבוד השבט היה קרוב לנצח. אם תמותו, העונש שלי יהיה האשמה שאני אסחוב איתי לנצח." היא מחייכת בלי שמץ שעשוע. "אבל גידלו אותי קתולית, אני רגילה לרגשות אשמה. תנסו בכל זאת לא למות. אל תיתני לקיאן לעשות מחוות גרנדיוזיות ותנסי לא לעשות כאלה בעצמך אם לא חייבים."

"כמו שאמרתי לך, זה חלק מלהנהיג. תמיד יש עליך את המשקל של הטעויות שלך" היא אומרת בכנות. "אני לא מתכננת למות, ואני אבהיר לקיאן מראש להשאר בשקט רב הזמן. אגאתון מתעקש להגיע בגלל השמועות, אני חושבת שזה לטובתנו בסך הכל" היא מושכת בכתפיה.

"קיאן עלול להצטרך לדבר בשם שניכם, אם יתעקשו שהתקשורת תהיה באירית. או...טוב, אגאתון מבין אירית ובקשר להקתי איתך, אז תוכלו לפחות להתייעץ תוך כדי. שינסה לא לקרוא תיגר על הארד רי, לספט הזה יש מספיק אויבים מחוץ לאומה, אנחנו לא צריכים אויבים גם בתוכה."

"אדבר גם איתו. אנסה שזה יסתיים כמה שיותר נקי" לב בטוח אומרת. "אני חושבת שהוא ידע אנגלית, לא? אבדוק אם אני יכולה לעשות עסקת רוח בנושא בכל אופן"

"יודע אנגלית, כמעט בוודאות. יסכים לדבר בה? ספק רב. ולהגיע בלי לדבר את השפה רק יחזק אצלם את ההרגשה שאת מנותקת מהשבט. שזה...לאומני ומתנשא ומעליב כל פיאנה מחוץ לאירלנד, לטעמי האישי, אבל אל תגידי את זה לארד רי, האף שלך דווקא נחמד איפה שהוא מחובר."

"אראה אם יש לי מה לעשות בנושא. צריך לדאוג גם למנחה ראויה, הולכים לטארה הכסופה אחרי הכל"

"יין ישראלי, שוקולד של עלית, עארק וחומוס." דימפנה מציעה בלי להניד עפעף.

"את חושבת שהם יעריכו דברים מישראל?"