22.9- עוד מפגש ברחבת אורחים

כרגיל, על השולחן הקבוע בפינת הרחבה, אפשר לראות זאבה עם פרווה עבותה שרובצת. והיום, בניגוד לבדרך כלל, היא ערה, בוהה לפנים ונראית עגמומית מהרגיל. (במידה והם באומברה, היא בגוון כחול עמוק ומאוד לא טבעי.)

נניח שזה בפיזי. רנסנס מגיעה לרחבת האורחים, בבגדי ריצה בצבעים מטופשים ועם שיער אסוף לגולגול מהודק. היא מתקדמת לכיוון הרמוניה בריצה קלה. "זאב? אדם?" ואז עוצרת ומסתכלת בה במבט שואל. "מה קרה? האווירה היום בספט...עצובה."

"נפל חבר" הרמוניה נוהמת בגארו "לוכדת אמת"

רנסנס מרכינה ראש, משתנה לזאבה כסופה-לבנה עם כמה כתמים כהים יותר וצלקת טריה מעל צלקות ישנות, ומייללת מאוד בשקט, בצער. "בקושי הכרתי. עצוב. משתתפת בצער. מי שעשה, מת?"

"כן. הייתה חברה טובה."

"מצטערת." אם נראה שמגע יתקבל בברכה, הזאבה הכסופה מתחככת בה בתמיכה, ורובצת לידה על השולחן. "לדבר על זה? על דברים אחרים? לא לדבר בכלל?"

כשרנסנס מתקרבת היא תרגיש בנוכחות של קצת כסף ותראה שמקודשים להרמוניה זוג עגילי כסף צמודים. הרמוניה משתנה להומיד לאט ומחטטת בתיק שלה, מוציאה חפיסת שוקולד עם סוכריות קופצות. "אמרת שאת לא מכירה. הבאתי."

העגילים קצת גורמים לה להירתע אבל ממש לשבריר שניה. היא משתנה חזרה. "וואו, לא היית צריכה. זה מאוד נחמד מצידך." אם החבילה מוצעת היא שוברת שתי חתיכות מנומסות ומציעה אחת להרמוניה.

החבילה בהחלט מוצעת, הרמוניה לוקחת את הקוביות בחיוך קל. הפנים שלה בהומיד אדמומיות, נראה שלא עבר עליה לילה מוצלח במיוחד. "העגילים זה כדי שיהיה חור. זה מסובך עם רגנרציה וזכריני הציעה את זה. זה מאוד מציק אבל זה לפטיש שיהיה לי."

"אה, עגיל אמת." רנסנס מנחשת. "היית יכולה פשוט ליצור עגיל קליפס, לא? זה פשוט יותר. אין לי כזה, אבל היה לי המזל המפוקפק לחורים באוזניים לפני השינוי. טוב שלא יותר מאשר באוזניים." היא מכניסה בעדינות את קוביית השוקולד לפה שלה, מחכה רגע וההבעה שלה משתנה להפתעה מהולה בשעשוע עמוק, "או, וואו."

הרמוניה מחייכת חיוך מתחכם מעט. "העגילים שהולכים להפוך לפטיש לא הוכנו על ידי. הם מתנה מספט לבנון." היא אומרת ושולפת מהתיק עגילי חישוק זהובים מלאכת מחשבת ומציגה לה, הם בברור נועדו להפוך לפטיש ונוצרו למטרה זאת.

היא בוחנת אותם, עדיין בהבעה כללית של פליאה מתחושת הפצפוץ בפה שלה. "עבודה מעולה. מתנה מכובדת מאוד. ועדיין, חבל שהם דורשים ממך ליצור חורים איפה שלא היו כאלה בעבר."

"זה היה אמור להיות פטיש של גארו שנפלה. נקמתי את המוות שלה ושל הלהקה שלה, אז זה הוענק לי. אני עובדת על לחזק את הקשר מול הספט שלהם. "

"אה." היא מהנהנת בהבנה. "הייתי שמחה לבקר קצת בספטים אחרים במזרח התיכון, ממה ששמעתי זה איזור מאוד מעניין גם במישור הפיזי וגם במישור הרוחני."

"הייתי כבר בשניים באזור, אל קראק ולבנון. מקווה שיצא לי ליצור קשרים עם יותר. יצרתי קשרים עם הרבה ספטים לאחרונה בגלל המשימה שלי בנוגע לחרקים.

"אחד התפקידים של הבית שאליו חונכתי הוא להיות שליחים דיפלומטיים, אני די בטוחה שמצפים שגם אני אעשה את זה, אם יהיו הצורך וההזדמנות." הקול שלה לא מעביר את דעתה בנושא לכיוון כזה או אחר. "חרקים? מה שהזכרת במוט?"

"כן. במשך עשרות שנים רוחות חרקים נעלמות מהאומברה. הן לא נרדמות, הן סוג של מתות ואני מנסה לברר את העניין"

"עשרות שנים? מוזר שאף אחד לא שם לב והתחיל לטפל בזה עד עכשיו. כרגיל, גארו קצת עם הראש כל אחד בתחת של עצמו. זה נשמע כמו נושא שחשוב לטפל בו, אם יש משהו שאני יכולה לעזור בו לגבי זה אני לשירותך."

"שמו לב אבל אלו רוחות קטנות יותר ולרוב עם פחות קשר לגארו. לאחרונה המקק התחיל לתת את זה כמשימת בכירות להבין לאן הם נעלמו וכמשימת מחנכות להחזיר אותם. זאת משימת בכירות שקיבל מהלך זכוכית מהספט שלנו. לאחר מותו סופרוסין ואגאתון הטילו עלי להמשיך לחקור. שלחתי הודעות לספטים רבים בעולם במטרה לאסוף מידע בנושא ולקדם שיתוף פעולה בנושא" הרמוניה מספרת בהתרגשות קלה, ומוציאה מהתיק שלה קלסר ומחברת עמוסים במידע.

"גרינפינגרז, נכון? שמעתי עליו. חבל לי שהוא נפל לפני שהספקנו להכיר." היא מהנהנת, ומסתכלת על הקלסר בסקרנות. "ביקשתי מאחותי שתבדוק עם השכנים שלנו בקנדה, הוונדיגו, מה דעתם, אבל היא לא חזרה אלי עדיין."

"תודה רבה. אליהם אין לי איך להגיע כל כך. בקלסר ובמחברת אני שומרת את כל התשובות שקיבלתי. " היא פותחת ומראה ברפרוף כמה מכתבים, כל אחד נכתב על דף ובסגנון אחר ורנסנס תזהה את החותם של קרסנט מון על אחד מהם.

"אה, אני רואה שפנית גם לרוסיה. היה להם משהו מעניין להגיד?"

"כן, הם שלחו משהו שיוכל להיות לעזר רב" היא אומרת ונותנת לה לקרוא את הפתק.
"הרמוניה שלום,
החרקים אצלנו במצב סטנדרטי.
העשים נעלמו, אך על כך נכתב עוד בדבריו של אבי,
זימנתי את העש הקרוב ביותר למחוזותינו וקשרתי אותו לחוט שאת אוחזת.
מחווה של רצון טוב ואיחול הצלחה בדרכך.
המיטב שנוכל לסייע בו בזמנים אלו
"קריאת הפניקס", תיאורג' מחנך, שר הטקסים של ספט קרסנט מון"

נראה שהיא מתרשמת במידה הראויה. "לא רע. משמח שהם מתייחסים לדברים שקורים מחוץ לחצר האחורית שלהם, כך ראוי למלכי האומה. אבל בעצם יש להם עניין בספט הזה, לא? הבנתי שנכד של המלכה בעלת אלף השמות היה חבר ספט, עד שנהרג."

הרמוניה מהנהנת, ניכר שהתמיכה שלהם משמעותית לה. "ככה שמעתי, נהרג לפני שהגעתי לפה. אני פה רק מסוף החורף האחרון."