קומביה ואגאתון באיזור ה26.6, בקיירן באומברה.

היא מחייכת כשהיא רואה אותו, ומרצינה מעט עם השאלות. 
"עוד לא הספקתי ללמוד את טקס הכבוד, אבל כשאעשה זאת אני יותר מאשמח לספר על הלהקה שלכם. בנוגע לההגעה של עיניים לאופק... בטח. אני אכין קפה ואספר לך מה שצריך. אכפת לך אם אני אשאל, למה אתה מתעניין?"

'' קיבלתי משימה לספר על הספט במוט''

'' ואם תרצי אלמד אותך טקסים. ''

"אני אשמח לזה." היא אומרת בחיוך קודר במעט, ומתחילה ללכת לכיוון הצריף. שם, במטבח, היא תכין לעצמה כוס גדולה של קפה מאוד חזק, ותציע לו גם.

הוא שותה את הקפה בנימוס.
לא נראה שהוא אוהב קפה.
''ובכן, ספרי לי בבקשה מתי ומה המאורעות שהובילו את להקתך לבוא ולהצטרפ לספט.? ''

היא מציעה לו גם שוקו. אם הוא ירצה היא תכין לו, ואם לא היא תציין שהוא ממש לא מחויב לשתות את הקפה. את שלה, לעומת זאת, היא תשתה בלגימות גדולות בין מילותיה.
"ובכן... אני, שלהבת צחורה וכספית התחנכנו ביחד כגורים בקיירן בניו-אורלינס." היא מדברת בקול מעט שקט, אך לא מאוד קודר. קצת כמו הקול בו מדברים על משהו כאוב שקרה לפני המון המון זמן, וכבר ניתן לראות את הזכרונות הטובים מבעדו. "כולנו הפכנו לצעירים בזמנים מאוד קרובים, סמוך לקרב גדול על הקיירן. הקמנו להקה כי זה היה הדבר הטבעי ביותר לעשות. היינו חברים הרבה מאוד זמן, עבדנו נהדר ביחד, ולכולנו היו את אותם חלומות גדולים מהחיים שהיינו עושים הכל בשביל להגשים. אז ברור שגם בתור להקה רק חיפשנו עוד ועוד אתגרים, יותר ויותר גדולים, כלום לא היה מספיק לנו. לכן, כשהספט שמע על הקיירן החדש בישראל שצריך גארו שיגנו עליו, ולכולם היה ברור שהם לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על אחת מלהקות הבוגרים הוותיקות... זה היה די ברור, אתה יודע? ואנחנו נענינו לקריאה בשמחה רבה."

'' אז באתם בשביל האתגרים המתלווים למקום חדש, מתוך תחושת שליחות או בפקודת הספט שלכם שהחליט לשלוח אתכם? ''

והוא מסרב לשוקו בנימוס וממשיך לשתות את הקפה עד סופה של הכוס לאורך השיחה.

"מתוך הרצון להיות טובים יותר וחזקים יותר, ולהוכיח את עצמנו בהגנה על גאיה."