עבר מכביד 30.03

פראקסיס מחפש את צלקת כסף בתחומי הספט, אם לא יימצא אותו שם, ייפנה לכיוון הטריטוריה שלו ויינהג לפי כללי הנימוס המקובלים.כשייראה אותו יפנה אליו "שלום צלקת כסף, מה שלומך?"

צלקת כסף נמצא בספט ומאכיל חיות. הוא נראה מופתע שפראקסיס אומר את שמו. "שלום פראקסיס, אני בסדר גמור. איך הולך בדרכך להיות בכיר?"

"מתקדם, תודה. לא חושב שפניתי אליך עד היום, אני בטוח שאתה מבין. על כל אופן במחשבה מעט קדימה אתה עלול להוות בעיה ורציתי לבדוק אם תהיה מוכן לנסות לפתור אותה. האם מאז ששבט חדש קיבל אותך לאומה ניסית לפייס את הבז?"

"אני יכול לשער את התוצאה. לא מכבודה של רוח הבז לשאת ולתת איתי, כבודה שמור לכסופי הניבים שבהם בגדתי והיא נוטרת טינה. אין ולא היה סכסוך אישי בינינו, אלא רק עם הגארו בשבט."

"אני מבין, אך הטוטם והשבט תמיד קשורים זה לזה בדרכים כאלו ואחרות. אם כך, האם ניסית לפייס את הגארו מן השבט מאז?"

התנדבתי ועזרתי לכל המבקש עזרה. נלחמתי תחת רנסאנס ולילה כיום יאיר, ונלחמתי לצידך. התנצלתי כשהייתי רונין מול סופרוסין וביקשתי לעזור למחפש השנהב אך הוא סרב ואני מקבל זאת. יצא לי לעזור בקרב שבה השתתפה המלכה תמרה, אבל נמנעתי מליצור קשר עם השבט באומה מחוץ לספט מסיבות ברורות.

"כל עוד כפרה היא רעיון קיים בעולם ניתן לנסות ולהשיג אותה, השאלה היא האם אתה מעוניין, אם כן אוכל לנסות ולעזור"

למה אתה מחפש להכניס את הראש שלך למיטה החולה הזאת? האם אתה מקיים את נאה דורש נאה מקיים? אני חושב שכיפרתי בעיני שמצאתי שבט ובכך שמצאתי את עצמי באומה, עשיתי את הכפרה שאני רוצה. השבט לא מחפש את הסליחה שלי, השבט הוקיע אותי ובצדק ועונשי הוא להתנתק מהמשפה שלי, מהשושלת ומהצאצאים.

"אני מעדיף להיכנס למיטה שאני מכיר מאשר אחת שיכניסו אותי אליה.
בקרוב אני יוצא לפגוש את המלכה לבית גלימינג איי ולדון איתה בדברים, לנסות לקדם את שנינו ולייצב מחדש את הבית הזה מאז המתקפה הגדולה של התולע לפני 2 עשורים. אתה, כחבר ספט שלי, עלול להוות בעיה ואני לא רוצה פשוט להרים ידיים.
יעזור לי אם אבין לפחות דברים שאתה מוכן לעשות ודברים שלא".

בחיי הקודמים לשושלת בית פרובאנס שגיתי ועשיתי מעשה שאני מתחרט עליו. חטאתי לשבט, למולד הירח שלי ולאומה. שפטו אותי, צדו אותי וכעת אני כבר לא שייך לכסופי הניבים, אני גארו אחר בשבט אחר שהאומה קיבלה אותו. אם המלכה לא מוכנה לעבור הלאה, אני לא אשפט שוב על אותם המעשים ולא אענש עליהם פעם נוספת. אני רואה את טובת האומה כולה ולא טינה עתיקה שרוצה לנקום. זה מה שיביא למפלתנו. אם בית גלימינג איי רוצה ליצור קשרים כדי לקדם את עצמו, חכם מצידו יהיה להתקדם הלאה ולחשוב על העתיד ולא להתבוסס בעבר. לכל קדוש יש עבר ולכל חוטא יש עתיד. ואני מסתכל על העתיד של האומה וחותר לשינוי. אני אשמח לעזור ולקדם את האומה, אבל לא אקריב את עצמי על מזבח העבר.

"תוכל לספר לי את הסיפור שלך? אני לא מאמין ששמעתי אותו במלואו אף פעם ובטוח שלא מפיך"

טוב, אספר. (הוא מתיישב). הסיפור שלי מתחיל בגארו בשם סמואל לנדרס דה פרובאנס, גזר דין מוות, דריסת רגל, פילודוקס בוגר לכסופי הניבים נכדו של המלך קלווין דה פרובנס, חורץ הגורל, אימת אירופה, נושא הגרנד קלייב כתר הצדק, אארון מחנך לכסופי הניבים, מבית גלימינג איי. הייתי אלפא בלהקת עופות דורסים שרצה אחרי הנץ, לוכד האמת בספט קרסטוולקן שבבלגיה ונושא הקלייב טופר המלך ממשפחת הבזיירים ההולנדית. זו כנראה תהיה הפעם האחרונה שאגיד את השם הזה, אך הוא נחקק בזכרוני ונשאר שם כקללה שאסור לנקוב בשמה מבלי לספר את כל הסיפור המלא. לאותו הגארו היה שם של שופט קפדני, אנשים פחדו להישפט אצלו וזה נחשב לדבר חיובי, כי אם אתה לא רוצה להישפט אתה תנסה לא לעשות טעויות. אלו שכן נשפטו, נשפטו לחומרה. המעמד, התפקיד והמירוץ הפוליטי השחיתו את הגארו ובזעם על גארו שהצליח לעשות יותר ממני והעפיל לגדולה בספט נרקח במוחו של גזר דין מוות מזימה אפלה, להפיל את הגארו ולקדם את עצמו במעמדו בספט. הוא זייף הוכחות כנגד הגארו ושפט אותו על לא עוול בכפו, אך השקר התגלה והשופט נהיה לנשפט. שפטו אותו לציד ושלחו את להקתו להרוג אותו, אך הם כשלו ומתו בטפריו. גזר דין מוות שרד ועבר לחיים של גלות ושכחה, הפך להיות רונין חסר שבט שכעס על עצמו וחיפש את מקומו בעולם וחיפש דרך לתקן את עוולות העבר של עצמו. נדד בעולם חיפש מקום שיוכל לכפר על מעשיו, לקח לו שנים. אבל בסוף ספט ישראל היה מוכן לקבל אותו. כאן מצא להקה וגארו שהיו מוכנים לשים חם בו ולהאמין בו שוב. והרונין שלקח על עצמו את תפקיד הצבוע ושרד הפך לצלקת כסף שאתה רואה מולך

פראקסיס נראה כועס, במיוחד כשאתה מספר על החלק שכשלו להרוג אותך ומתו בנסיון. הוא לוקח מספר רגעים לנשום, להרגיע את זעמו ולחשוב.
"אתה מדבר על העבר שלך בגוף שלישי כאילו אינו חלק ממך. לאגאתון יש אמרה שמעצבת הרבה מהדרך שלנו, 'היה נגמר', אבל זה מאוד משנה איך דברים נגמרו, כיוון שעלולים לשוב. לא צריך להתגאות במי שהיינו בעבר, כרונין לשעבר אני מזדהה בכך, אבל צריך לקחת אחריות.
אני לא אבקש ממך או אדחוף אותך לכפר עוולות עבר אם אינך מעוניין בזאת, אבל כדאי לך לזכור שכסופי הניבים הם חלק מהותי באומה ואם תרצה להתקדם במסע שלך כגארו, מתישהו תצטרך להתמודד עם זה והדרך שבה תבחר תבחן ותעצב אותך שנית.
אני כן אבקש ממך, כפי שאני איני מתעלם ממך כחבר ספט שלי, נלחם לצדך ונותן לך מקום לצידי, שאם בעיה כלשהי תיווצר, לא תתעלם, אלא תנסה לסייע לי למצוא דרך לפתור אותה. אחרי הכל אתה חלק מאותה השושלת של המלכה ולפעמים גארו עושים דווקא".

העבר שלי הוא כבר לא חלק ממני. מבחינת כסופי הניבים הוא לא קיים יותר ולכן גם מבחינתי. פתחתי דף חדש והתקדמתי הלאה, אין לי מה להתבוסס בעבר, לקחתי ממנו את כל מה שיכולתי, למדתי ממנו, אבל אני לא העבר שלי. כשכסופי הניבים ירצו לקבל את המחילה וההתנצלות שלי אני אשמח לתת אותם, כרגע השבט לא רוצה איתי קשר או רוצה במותי ואם אלה אין לי רצון לשתף פעולה. אני הולך בדרך שאני מעצב אותה, אני נותן יד וכתף לכל גארו שמוכן לראות בי גארו ולא טעות.

אשמח לשמוע את הסיפור שלך, מעולם לא שמעתי על רונין שהתקבל לכסופי הניבים.

"היה מה שהיה, אני כסוף ניבים ומבחינתי העבר שלך קיים, בשביל שמישהו יירצה להעניק לך מחילה, צריך להיות לו אכפת. לשבט לעולם לא יהיה אכפת אם המשכת הלאה ואתה מתעלם כבר מדברים שהיו. לי אכפת כי אתה חבר ספט שלי, אני לפחות אעריך התנצלות כנה והבעת חרטה על העבר, כך אולי גם שאר כסופי הניבים בספט הזה.

בנוגע לסיפור שלי, כשמה שחשבנו כהאפוקליפסה הגיע ב-2004, הוונדיגו לא היו חלק מהאומה, הם התכוננו להגן על עצמם בלבד. זקני ומכובדי האומה התכנסו ולקח על עצמם משימות שונות במלחמה, סבי לקח על עצמו את האחריות לגייס את הוונדיגו ברוח ובבשר לקרב, לאומה. אני, אחיי ואחיותיי תוצר לברית בין 2 שושלות לכסופי הניבים והוונדיגו. הוא זכה בכבודם וצלח במשימתו, איחוד השושלות נועד להוות עוגן לברית אך בסוף הווה לשסע שהביא לריחוק לאחר הקרבות. גדלתי וחונכתי כוונדיגו מנותק מכסופי הניבים, למרות שהצד הזה של הדם היה הדומיננטי בי.
שנים עברו והוכרתי כ'דם ראשון', 'צייד בשלכת', תיאורג' בוגר לוונדיגו, אלפא להקת 'סדקים בקרח', הקורא לפרא בספט נונאווט, נצר לשושלת 'להבה כחולה', בנה של 'עקבות בשלג' פילודוקס בכירה לוונדיגו ונכדו של 'דם על קרח', אהרון מחנך לוונדיגו אלפא ספט נונאווט. רוח רפאים שתמיד תרדוף אותי. רצף של אירועים שינו אותי ועצבו אותי עד כדי מצב שבוא הרגשתי שאני כבר לא אני ואירוע כלשהו שאיני זוכר שבר את גב הגמל. אז נעמדתי אל מול הוונדיגו ובחרתי לעזוב, נושא במחיר הנטל והרונין, שגיתי באופן שבו פעלתי וזמן רב לקח לי להבין שגם עקרונות מכובדים מאבדים כל ערך ע"י בחירות מבזות. חיפשתי את עצמי, שקלתי לוותר ולמות, בסוף מצאתי תושייה והחלטתי לנסות להתחבר לצד הדומיננטי שבי, לנסות לזכות בהזדמנות נוספת ולאחר עשור של מסע מפרך ועשייה, למרות חוסר שיתוף הפעולה לסייע לי, מצאתי דרך ובעזרתה של רוח מברדו הבז שערבה לי, זכיתי לאוזניהם של ספט 'וויז הארט' שלבסוף קיבלו אותי".

"התנצלתי בפני סופרוסין שהגעתי לספט, ועשיתי טקס התנצלות. אני מוכן להתנצל בפני כסופי הניבים בארץ ובעולם. אני לא גאה בחטאים של גזר דין מוות, אבל הוא אינו רק החטא שהוא עשה. מעניין אותי לשמוע מה גרם לך לעזוב את האומה? לעזוב שבט, ספט, להקה ומשפחה בדעה צלולה?

"אבדוק עם שאר כסופי הניבים ואשוב אליך בנושא עם תשובה. פאתוס שאל אותי את אותה שאלה, בכנות אני לא זוכר, הזיכרון נעלם מראשי זמן קצר לאחר שהגעתי הנה וזה מטריד אותי, אבל לא כמו שדברים אחרים מטרידים אותי כרגע, יום יבוא ואנסה להשיב את הזכרונות האלו שאוכל להיות שלם".