שיחה בין פאתוס לפראקסיס 25.4

"מה הבעיה שלך לשתף?" שואל פאתוס, נראה שלא מבין.

"אין לי בעיה לשתף וללמד. אני מאוד נגד הרעיון שהידע הזה יהיה מרוכז בצורה כזו. אני מאמין שזה לא תואם את ערכי האומה".

"מה לא תואם בזה את ערכי האומה?"

"האומה בוססה על חיים יחדיו במלחמה כנגד התולע ומעבר לכך. ריכוז הידע הזה בצורה שכזו, בין אם בעזרת רשמים או רוח או אפילו גארו שזוכר הכל, יכול להיות 'יעיל' (הוא עושה מרכאות) אבל ייגרום לכך שנאבד הרבה מהפן החברתי של האומה. הקיום של מרכז מודיעיני שכזה מהווה קיצור הליכים שיימנע מגארו שיחות עם אחיהם בחיפוש אחר המורה שמחפשים למשל. הוא עלול להוות נקודת תורפה עבור אויב שרוצה להסב נזק, הקמרילה למשל.

אם אתה מהגארו שמחפשים לשמר את הידע עבור הדורות הבאים למקרה שנמות בקרב, מדוע אינך עושה זאת כמסורת בדרכם של אבותינו? מחפש ללמוד וללמד, להבין ולהפיץ. ריכוז שכזה מזכיר לי יותר את הבירוקרטיה והרשמים של בני האדם, יצורים שהתפחתו ליותר ויותר יעילים ובאותו הזמן יותר ויותר מרוחקים אחד מהשני".

"כרגע הנוהג החברתי גם ככה הוא לפנות אל שר הטקסים כאשר רוצים ללמוד טקס. אבל אני לא מבקש לדעת את הטקסים והפטישים שלכם כדי למקד למידה. זה לא שווה את המאמץ. קל מאוד שאם אתה רוצה ללמוד טקס מסויים, למצוא מי יכול ללמד אותו. אני עושה את זה כדי לאמוד את הידע של הספט. להבין את המחסור והצורך. במה הספט חזק ובמה הספט חלש. ולעזור לכל גארו להבין לאן הוא יכול להתפתח מבחינת הטקסים שיש לו ללמוד."

הוא נראה חושב לרגע, "אם הכוונה של לעזור להתפתח, מדוע אתה מצווה זאת כחובה?"

"הרבה גארו לא רואים את הפוטנציאל שהם יכולים להיות ולא יטריחו את עצמם בשביל לקבל עזרה ממישהו חיצוני." פאתוס אומר לו, "מלבד זאת, הבאן של העורב הישראלי אמור להיות שיתוף מידע בליבה שלו. לא הכל צריך לשתף, אבל צריך לשאוף אליו. אני רוצה שהמצווה הזאת תהיה בליבת הגארו. לא רק כשצריך. ברגע שזה יהיה הרגל הם ישכילו לעשות את זה לא רק כשדורשים מהם."

"יש הבדל מאוד גדול בין מידע לידע ואתה אינך מישהו חיצוני אתה חבר בעל מעמד בספט. בכל אופן כל עוד זה לא למטרות שציינתי כגבול מבחינתי, אשתף פעולה ולא אעמוד בדרכך. שים לב רק שאת הרגליים יכול להיות שאתה שם לעצמך, רבים נוטים לשלול עזרה שמגיע ממקום של כפייה. אינך מדבר על גורים ומחנכיהם, אלא על גארו בעלי מעמד והדרכתם, יש דרכים הרבה יותר יעילות ומשמעותיות לעשות את זה בעיני".

פאתוס מהרהר בדבריו, "כיצד היית מציע שאפנה אל הגארו?"

"יחס אישי. תראה שאכפת לך ותראה אחרים פתוחי מחשבה למולך. בעתיד אם תצליח אולי אחרים ייפנו אליך. קח לדוגמא את השועל הזקן, הוא הגיע בחיפוש אחר תלמיד ודיבר עם הגארו בספט אחד אחד. על אף שהוא קיצונה, בחצרות הפרא מעמדו שם שקול לכזה של גארו זקן באומתנו והדבר לא מנע ממנו לקחת את הצעד הראשון לקרא אלו שרוצה לעזור להם.
תיזהר מנסיון לשלוט  בים, רבים כשלו, תן לגל לסחוף אותך לחוף הנכון, כפי שאמרת לי פעם שהפיאנה לא מתנתקים מן הרגש והתחושות שלו בכדי לחוות את גאיה, אלא נותנים להם לסחוף אותם. אולי אינני מבין זאת עדיין, אבל בעיניי ניצבת בפניך בחירה האם להיסחף על ידי גל של אגו, או על ידי גל של טוב לב"

"אחשוב על כך," פאתוס אומר לו. "אני לא רואה את זה כמוך. אנסה לראות כמוך."

"אני חושב שאני מבין מה הבעיה." פאתוס אומר לו, "רבים הגארו בספט, רבים המעשים בספט. קשה לי להעניק יחס אישי לכל אחד. קשה לי להשיג את כולם. קל לי להציב דרישות. אני מאמין שזה בסדר, אני דאגתי לתת תגמול כאוייב התולע כשהצבתי דרישות. כאן, זה פחות מורגש. עליי לעבוד על תגמול."

"זה אכן ישנה הרבה, מן האופי של הפעולות שלך. על כל מקרה בעיניי יחס אישי תמיד יפיק תוצאות טובות יותר. אני חושב שאתה בעיקר צריך לחדד את המחשבה שלך והמטרה שאליה אתה מכווין, שתהיה אחת שייחודית לך, בין אם מתוקף התפקיד או מתוקף היותר פאתוס. אחת ברורה וברת ביצוע כדי שההצלחה תישא אותך הלאה אל הצלחות נוספות"