2.7.22 - גאירפאיד ושומר האדמות

גאירפריד: "אה שומר האדמות! אני גאירפריד גליארד בוגר לשגריו של פנריס - מתארח כאן. לא חושב שנפגשנו.
גאיירפריד זה 'שלום בחוד חנית' אם אתה מעדיף את הגרסה הארוכה."

רוח שנייה: "שלום גאירפריד. זה בסדר גמור.
שמי רוח שנייה, ת'ורג' בוגר לאדוני הצללים. אלפה של להקת 'ערפילי בוקר' וכמו שצינת, שומר האדמות של ספט ישראל.
נעים להכיר.
אני מבין שחיפשת אותי. במה אוכל לעזור?

"כן, תשמע רציתי לצאת בהכרזה - לעשות משהו מיוחד לאלו שיבקשו ממני לקראת המוט לספר על מעשיהם - והבנתי שאתם רוצים לחזק ת'קשר עם אחוות הלוחמים, נכון?"

רוח שנייה מרים גבותיו בפליאה קלה. "כאורח אתה נשמע לי מאוד מעודכן.
ספר לי קצת יותר פרטים על ההכרזה שאתה מדבר עליה."

"כן, ביקשתי מכם להשתתף בשיחה הווארדר התעלם ממני...
בכל מקרה, זה מאד פשוט אני רוצה שהם יהיו עדים להבטחה שלי - לכתוב פזמונים קצרים לשלושה הראשונים שיפנו אלי.
ואז אני יכול לשתף אותם בקיבוע רינאון."

"אתה לא חלק מהספט נכון?"

"לא."

"אז אתה בטח מבין את התנהגותו של הוורדר. רוחות הקיירן הם ענייני הספט.
אז מה אתה צריך בדיוק? אתה רוצה לצאת בהכרזה במוט על כך שאתה מבטיח לקבע רינאון בדרך הייחודית שאתה מציע?"

"לא, לא אין בי שום טינה לווארדר, הכל טוב.
יהיה לי לכבוד עם חברי ספט ואורחים יפנו אלי עם סיפוריהם - זהו חלומו של כל גליארד,
על כן אני מעוניין לעודד אותם לעשות כן לפני המוט - מה שיתיר לי זמן לכתוב את אשר אני מבטיח.
אכריז כאן שאני מבטיח לכתוב פזמון לראשונים שיפנו אלי ואבקש מאחווה ומהעורב להיות עדים להבטחתי,
ואז ביום המוט אקיים את האבטחה אל מולם ובעזרתם. זו קריאה בשם - לא יותר. אבל עדיין ראוי לשאול אותך."

אני חושב שעכשיו אני מבין טוב יותר מה אתה רוצה.
אז אומר קודם כל שתוציא את האחווה מהעניין. רוחות הקיירן לא נגישות לאורחים.
בנוגע לעורב הישראלי, אתה יכול לשוחח איתו בליווי גארו רלוונטיים מהספט. אני אישית לא רואה איך הוא קשור לענייני רינאון שלנו הגארו.
באופן כללי, עיצה מת'ורג', נסה להמנע מהבטחות כלפי רוחות. הם נוטים להיות פחות סלחניים כלפי שיברת הבטחות גם אם אתה לא זה שגרם להפרתן.
אם אתה רוצה להעביר הודעה בין הגארו בארץ, אני יכול לסייע לך בזה.

"אני ממש מודה על העצה שלך אבל אני לא חושב שלגמרי הבנת.

אני מעוניין לקרוא בשם של האחווה כשאני מכריז כל הכוונות שלי, זה הכל.

אין כאן עסקה מתוחכמת, אין כאן שבועת דם. אני רוצה להעניק לה תשומת לב..
אם זה מורכב מדי אקרא בשם אחר.

אז מה אומר?"

"אתה יכול לתת כבוד לרוחות הללו אך לדעתי זה יהיה קצת ריק מתוכן כיוון שאתה לא מכיר אותם באמת והם לא אותך.
בכנות, אני חושב שזה לא ממקומך לעשות זאת.
אני מבין שבמקרה שמעת את שיחתינו ואני רואה שכוונותך חיוביות, אבל האחווה לא קשורה אליך כמו שער ייצוגי הרוחות בקיירן.
ספציפית האחווה לא מתייחסת לאחווה בין כל הגארו באשר הם אלה בין אלו שחברים בספט ולוחמים זה לצד זה.
אם תחליט שברצונך להשאר בארץ ואגאתון ומועצת המולדים יראו בך ראוי, אוכל להכיר לך את הרוחות בקיירן ואז גם תוכל לצאת בהכרזות אשר נותנות להם ולך כבוד. אך כל עוד זה לא המצב ואתה רק אורח, אני מציע שתשאיר את זה פשוט ולעניין."

גאיירפריד מצמם את עיניו ומוריד את הקול שלו.

"אתה טועה, שומר האדמות. כשלוחמי העבר קראו בקולם אל אפולו, הם לא הכירו אותו כלל והוא נהנה מהכבוד ולעיתים אף השיב מחינו.
כשזר הגיע למקדש והטיל מטבע בשביל האלים המקומיים, הוא לא הכיר את הרוחות המקומיות אבל היה בזה ממש.
וכשנפח הדליק נר לטובת העבודה שלו, הוא לא הכיר את רוחות כליו אבל הם החזירו לו טובה.

היכרות עם רוח זו מותרות של גארו, והרצון בקשר קרוב עם רוח, הוא... רצוי ע"י הרבה תיאורג'ים הרבה יותר משהוא הכרחי.
לתומי חשבתי שבקשתי היא מנומסת בלבד, אבל אני רואה שטעיתי.

אכבד את דעתך, כמובן. אבל שמע את דעתי:
איבדת עזרה סתם - קטנה ושולית ככל שהיא תהיה. זה חבל.
שיהיה לך ערב טוב שומר האדמות, לא אקרא בשם כל רוח מקומית בהכרזתי, כמובן. "

הוא אומר וחוזר למקומו בנימוס, מתחיל כותב משהו.

זעמו של קיידן עולה באחת.
"אני מבין שאתה לא שיודע לקבל סירוב אה?
אתה יודע מה "חבל" ?
חבל שאתה לא יודע את מקומך, אורח.
ראשית אתה מתגנב לשיחה בין שני גארו שאתה לא מכיר ודוחף את אף שלך בענייני הספט וניהולו.
אחרי זה אתה מגיע אלי בדרישות שאין בהם טעם או נימוס בסיסי ואתה עוד מתעצבן עלי שאתה מקבל סירוב.
זאת אחרי שהצעתי לך עזרה.
אתה מצמצם עינייך אלי כאילו שאני האוייב שלך רק כי אני לא רואה דברים כמוך?!
ספר לי מתי בפעם האחרונה היית 'שומר האדמות' וכמה אתה מכיר את רוח 'אחוות הלוחמים'?
אני ת'ורג' מנוסה וממלא את התפקיד הזה כבר הרבה זמן.
אתה, אתה אורח.
אורח שנכנס לספט וברוב חוצפתו קורה תיגר על שיפוטו של 'שומר האדמות'.
שמח להכיר אותך, גאיירפריד, לא התרשמתי.
עכשיו תעוף לי מעייניים לפני שתבזה עוד יותר את ביקורך."

עוברות בגאירפריד מספר מחשבות באופן נראה לעין. היד שלו רועדת הוא מקמץ אגרוף אבל משחרר אותו ונושם עמוק.
"סלח לי שפגעתי בך." הוא אומר. קד בפני שומר האדמות, מניח שני טאלנים לרגליו ושב למקומו שקוע במחשבה.

"אל תרחיק לכת, אין ביכולת לפגוע בי, רק בעצמך."
קיידן מסתובב ללכת. רגע אחרי רוח של של רוח אוספת את הטאלונים ונושאת אותם באויר לכיוונו אליו 'רוח שנייה' הלך.