אתה עשית מה?! 26.11

פאתוס מחפש אחר חובת ההוכחה.

חובת ההוכחה יהיה בקיירן ובטריטוריה שלו.

הוא יראה את פאתוס המחפש אותו ויגיע אליו.

"שלום חובת ההוכחה," אומר פאתוס בקיירן. הוא נראה שרוי בחוסר נוחות מסויימת. "שמעתי שמועה, ורציתי לוודא את אמיתותה. האם הענקת פטיש שהיה שייך בעבר לאגאתון לרוקיאה זר?"

"כן, הרוקיאה סיפר כי הגיע מהגרוטו שאגאתון התחבר איתו.
הרוקיאה הגיע להילחם על הפטיש, למען גיאה וזכרונו של אגאתון.

הרוקיאה הסביר למה הוא רוצה את הפטיש, מסכת תמנון, בכדי להגן על גיאה, וסיפר על ההיסטוריה שלו עם אגאתון.

בזמן התיגר נלחמתי ברוקיאה, הוא נלחם בכבוד ועוצמה.

בחרתי לתת לרוקיאה את הפטיש, לאחר שניצחתי אותו בשביל לכבד את מעשיו של אגאתון, ואת החברות שהיה לו עם הרויקאה.

הוא לא היה רוקיאה זר, נאמר לי כי הוא היה בכיר לרוקיאה, ומהגרוטו שהיה חבר של אגאתון."

חובת ההוכחה בבירור מספר את המעשה לבכיר, באופן ישיר, בלי להסתיר דבר.

"נאמר לי ונאמר לי ונאמר לי." פאתוס ממשיך, שוצף וקוצף. "מי בדיוק אמר את כל הדברים שנאמרו לך?! ומי זה לעזאזל גרוטו?! סגן שר הבריאות?!"

חובת ההוכחה רואה שפאתוס כועס ועונה מעט בבלבול
"חברי ספט, שהכירו יותר על הרוקיאה, ועל אלה במיוחד.
אני חושב שזה הספט שלהם, או הקיירן, או שניהם."
הוא חושב לרגע ומוסיף שאלה
"טעיתי?" הוא שואל בדאגה את הבכיר

פאתוס חושב רגע, נראה שהוא נרגע קצת. "אני לא בטוח. המליצו לך להביא לו את הפטיש? תזכיר לי מה השם של הרוקיאה?"

חובת ההוכחה עונה "גורר לאפלה, מים עמוקים לרוקיאה"


"לא, לא המליצו לי להביא את הפטיש. אבל הוא היה עוצמתי, ביקש לקחת חלק ממה שאגאתון השאיר מאחור, ולהגן על גיאה.
הוא היה חלק מהתיגר, הביס את יללת כפור ואת מחפש השנהב לפני שניצחתי אותו."

"אתה טעית. טעות גדולה." פאתוס חוזר לאותו קול. "אתה הבאת חפץ קדוש לאומה שלנו אל זר. שאינך מכיר. אם היה מהאומה, הייתי מבין. אם זה היה פראא שרצת איתו, עברת איתו מערכת יחסים עמוקה. אפילו מעולם לא רצת איתו או היית לך היכרות איתו מעבר לאותו יום במוט. הגאיה שאתה מגן עליו אינה הגאיה שהוא מגן עליה. מה אכפת לי מה סיפרו לך עליו? היו פה גארו שהיו מיודדים עם ערפדים. אז נתחיל להביא פטישים לערפדים? באיזו זכות בכלל אתה מתעדף לתת לו זכר מאגאתון? אני רצתי עם אגאתון במשך 4 שנים, הצלנו את החיים אחד של השני פעמים רבות אינספור, לא קיבלתי כלום. אז הרוקיאה האנונימי הזה יקבל כי הוא ביקש יפה?! מי הוא בכלל?! אני מצפה ממך להחזיר את הפטיש לאומה. אני מצפה שתעביר מסר תקיף לספט שדברים כאלה לא עושים."

"הוא לא רוקיאה אנונימי. הוא היה בעל ברית של אגאתון, בעל ברית שהשתתף בתיגר.
נתתי לו את החפץ המקודש כי הוא היה שלי, ניצחתי בתיגר. זכותי לתת אותו לבעל ברית שביקש אותו ממני.
אם אתה היית מבקש, הייתי נותן לך. בלי היסוס או מחשבה. בשמחה הייתי נותן לך.
למה לא הגעת לתיגר? למה לא אמרת כלום? היה תיגרים על 2 חפצים שאגאתון בחוכמתו הוריש, באף אחד מהם לא ראיתי אותך.
הרוקיאה השתתף בתיגר, אדון התיגרים אישר לו להשתתף.
הרויקאה השתתף בתיגר, כל חברי הספט שהיו בתיגר, הסכימו שהוא יכול להשתתף.
הצופים, צפו ולא אמרו דבר.
למה לא אמרת דבר?

אם יש לך בעיה עם התיגר, אתה מוזמן להגיד לאדון התיגרים.
אם יש לך בעיה עם המשתתפים שלא אמרו דבר, אתה יכול להגיד לכולנו.
אם יש לך בעיה עם הצופים, חברי הספט, שיללו ועודדו בתיגר, אתה יכול להגיד לספט.
אם תרצה שאני אגיד את דעתך, אני יכול.
אבל אני לא אלך לקחת מתנה, שנתתי בחזרה."

חובת ההוכחה עומד על הנושא

"אני את שלי אגיד לאדון התיגרים שהיה. לא אחסוך ממנו דבר." פאתוס אומר, "ואני לא מעוניין בחפצים של אגאתון. אני מחזיק מספיק פטישים משלי. לי יש בעיה שאתה נותן פטישים לבעל ברית שאתה לא מכיר. שמעולם לא פגשת. שחי בסיפורים בלבד. שהם לא גארו. זו לא הזכות שלך מטיס. זה שזכיתי בפטיש בתיגר לא מאפשר לי לעשות איתו מה שבא לי. מה הערובה שלך שהוא מתייחס לפטיש באופן הולם? כראוי? מה אתה יודע על מנהגיו? ייתכן שהוא מאכיל בהם רוח תמנון ואין לך מושג אפילו. תחת אילו תנאים הבאת לו אותם? מה קיבלת בתמורה? למה הבאת לו אותם? אין לך תשובות טובות לשאלה הזאת."

חובת ההוכחה מקשיב לביקורת של הבכיר, ונראה שהוא מתחיל להבין את משמעות דבריו.

"חוכמה" הוא אומר וחושב על מה שפאתוס אמר
"אנסה לענות, כמה שאוכל.....
הוא הבטיח להתייחס לפטיש בכבוד, ולשחרר את הרוח אחרי שהוא יסיים."
ואז מוסיף "אבל מה זה כבוד של כריש, לא כבוד של זאב. כבוד שונה..." במחשבה על ההבדל בין כריש לזאב.

"לא קיבלתי דבר בתמורה לפטיש, הוא ניתן ללא תמורה, כמתנה ללוחם עוצמתי שהרשים אותי"

"אנחנו לא בדיוק מנצחים במלחמה או בתקופה פשוטה שאתה יכול להביא נשק מקודש לאומה ללא תמורה למישהו שאיננו מכירים או מבינים. אם מישהו היה משחרר את הרוח של מסיכת העורב שלי, גם אחרי מותי הייתי מזיין אותו. הוא נועד להיות נצחי. סמל לברית בין הגארו לקוראקס." הוא מסתכל עליו במבט קשה. "תשיב את הפטיש, לחזקתך."

"בדיוק, אנחנו לא מנצחים.
אנחנו צריכים את כל החברים שנוכל להשיג.
אני נלחמתי בגורר לאפלה. אפשר ללמוד על חבר, או אויב הרבה מלהילחם בו. ואני למדתי עליו.
אם הוא יהיה בקרב ויקרא לי, אשמח לבוא לעזור לו.
ואני יודע שאם אהיה בקרב, ואקרא לו, הוא ישמח לבוא לעזור.
המתנה החשובה הזאת היא סימן לחברות, בין לוחמים.
אני לא אשיב אותה חזרה, לא מבקשים מתנות חזרה.

אני מכיר בחוכמתך, בתהילתך ובכבודך.
אתה בכיר, אני לא רוצה לעמוד מולך ולהגיד לא.
אתה בטוח שאני טועה?"

"אם אתה לא רוצה לעמוד מולי ולהגיד לא אז אל תגיד לו." פאתוס עונה לו, "אתה לא יכול ללמוד כלום על יחס שלו לפטישים והשימוש בהם מלחימה. לא נעים לך לבקש אותה בחזרה? קח רגבאש עם טייקינג דה פורגטן מבחינתי. הוא ישמור על היחס החברי שלו איתך. בסופו של יום, אתה אומר לי שהיה שווה למסור את הפטיש הזה לידיים של זר. אתה מוזמן להוכיח לי עד המוט הבא שזה נכון. שהוא נותן יחס הולם לפטיש, משתמש בו בחוכמה והרווחנו בן ברית שעדיף על פני שהפטיש יישאר באומה. אחרת, תחזיר את הפטיש. אתה כראשון הפילדוקסים צריך להיות שומר הסף בכל הנושאים הללו, תספיק להתגונן. תאמין לי, אין לי בעיה לריב."

"אני יודע שהוא ראוי, אני יודע שהוא בעל ברית טוב, אני בטוח שפעלתי נכון.
אבל אתה מעלה בי חשש, וזה מספיק.
אוודא שצדקתי, ושבחרתי בבעל ברית ראוי."
חובת ההוכחה אומר לפאתוס


לאחר מכן, הוא ימתין דקה, לראות האם פאתוס רוצה להמשיך לדבר על הפטיש. ואם לא אז הוא יחליף את נושא השיחה וישאל את פאתוס.

"בקרב שבטך, הפיאנה, איך נהוג להגיב כשאתה מגלה שאורחת מגיעה לספט שלך, ושואלת חברי ספט ואורחים למה לא הורגים אותך, ומציעה להרוג אותך?
כל זה כמובן כשאין לה את הכבוד המינימלי של לבוא ולהגיד לי את זה בפרצוף.
מתברר שחברת להקתה של סקץ', שלהבת קיץ עשתה את כל זה במוט האחרון."

"נאה דורש, נאה מקיים." פאתוס משיב לו, "אני אעשה סדר בשבטי. מי אמר לך שככה היא נהגה? אכן דיברו בתהייה על מטיס במעמדך הרם. הארד ריי שאל שאלות אודותיך. אך לא שמעתי דיבור להרוג אותך באף שלב."

"אני מסכים, משונה שאני במועצה. הצעתי לפילודוקסים שאאמן אותם, אף אחד מהם עוד לא בא לבקש עצה.
אני מקווה שהם מתחזקים לקראת התיגר הבא.

חבר להקתי נזק סיפר לי את זה. שדרש לכבודי בתיגר, האהרונית בחרה בקרב. והוא ניצח אותה.
שאלתי את סטונוול שישב שם. הוא גם אמר שהיא שאלה למה לא הרגו אותי. ואז סיפר לי ששניהם דיברו על סיבות לא להצתרף לספט.

סטונוול לפחות בא וסיפר לי את זה בפרצוף, אני מסריח, אבל לא חירש."

"אברר איתה. אצלנו בפיאנה לרוב הורגים מטיסים בילדותם. לאחרונה המנהג הזה פסק בהרבה מקומות, אך יש מקומות שעדיין משמרים את הנושא. לא הורגים מטיסים אלא בסיבות מיוחדות. ייתכן וזה למה היא שאלה. אני אדאג לברר איתה וגם שתכיר איפה היא נמצאת." פאתוס אומר לו. הוא נעמד ומנסה לדבר בעדינות.

"אני אספר לך חובת ההוכחה, שלפני שהיית מועצת המולדים, היית מועצת האלפות. אגאתון נתן ביטוי לכל אלפה להקה כמוביל בספט. בשלב מסויים, הוחלט שזה לא רלוונטי. ישנם אלפות רבים ללהקות שלא היו רלוונטים או בכירים לספט. קונאטוס נגיד היה בכיר מרובם אך לא היה במועצה כי היה חבר להקה של אגאתון. הרבה אלפות לא היו בתפקידים ספטיים. אז פירקו את המועצה ושמו במקומה את מועצת המולדים. ואם מועצת המולדים תהיה מלאה בלא רלוונטים, אז יפרקו גם אותה וישימו את מועצת בעלי התפקידים או משהו אחר.

אתה הוכחת את עצמך כלוחם חזק יותר מכל הפילדוקסים האחרים. וכעת אתה ראשון. דמות ייצוגית בספט שאלחם על כבודה ואתה ראוי למעמדך. אבל שים לב, הם לא תופסים אותך כבכיר מהם. לא הוכחת להם, ולספט, דבר מלבד שאתה חזק מהם. אתה חושב שצלקת כסף אם יגיע לבכירות יהיה פחות ממך במעמד? כי היה לך שנים של ניסיון להילחם בקרינוס? לא. התיגר של לחימה שלא מתחשב בעובדה שאתה מטיס, הוא תיגר לא טוב. אתה צריך להוכיח למשך זמן רב או באופן שלא ניתן יהיה להפריך לתקופה ארוכה שאתה באמת מעליהם.

פראקסיס כעת מעליי וברגע שאני אוכיח לעצמי, ואתחזק אערער אליו שוב. כמו שהוא ערער עליי אחרי שהוכחתי עליונות עליו. אחד מאיתנו יצטרך לעשות מעשה אדיר כדי שנפנים את המעמדות בינינו. אתה יכול לשמור על המעמד שלך. היום, מטיסים שברו את תקרת הזכוכית. יש מטיס בלהקת הכסף ומוביל של שבט. אבל אתה לא הוכחת הרבה וכמטיס תמיד תצטרך להוכיח יותר מכולם."

"כל הפילודוקסים רואים אותי כבכיר מהם, אבל לא, לא כל חברי הספט צריכים לראות אותי כבכיר מהם.

צלקת כסף כבר הכריז שהוא מתכנן לאתגר אותי במסעו לבכירות.
גחלת הכריז שהוא יאתגר אותי ברגע שיעברו החודשים הראשונים שלי בתפקיד, בלי קשר ליכולותי בתפקיד.

אני מקווה שאהיה רלוונטי במועצה, בבירור אחרון, אומגא מתחת לכל המכובדים שלא מטיסים. אלו שגיאה לא קיללה.
אבל אני מתכוון להיות רלוונטי, יעיל, הוגן.

אני מסכים, התיגרים הבאים לא צריכים להיות רק בקרב, יש עוד תכונות חשובות באומה. חוכמה וכבוד.


אני שמח לראות את התחרות בינך לבין פראקסיס, ואני מקווה שהיא תדחוף את שניכם קדימה,ואת הלהקות שלכם אתכם.


אני מתכוון להוכיח הרבה, זו החובה שלי כל זמן שאני נושם." הוא אומר בהסכמה עם דבריו של פאתוס.