לרקוד את הספירלה, או ההפך, 30.11.22

שופוני מחפש את פאתוס בקאיירן.
בגדיו אינם מלוכלכים יותר מהרגיל, אבל חלק מהדם עוד טרי.

פאתוס נוכח.

הוא ניגש אליו בהתאם לחוקים ושואל "היי פאתוס, יש לך כמה דקות?"
מקרוב ניתן להריח את האלכוהול בהבל הפה שלו, ועיניו אדומות.

"תלוי אם יש לך מה לשתות." עונה לו פאתוס

הוא מחייך, "את זה תמיד יש לי."
הוא מוציא מכיסו את הפלאסק, שותה שלוק ארוך, ומעביר.
"אני צריך עזרה, או לפחות... מידע? אולי כיוון.
אתה מכיר גארו שנפלו לספירלה וחזרו לאומה? או הוחזרו?"

"לא בדיוק. אני מכיר כאלה שבתהליך. אני אמור לקבל הודעה אם התהליך יעבוד." פאתוס משיב לו. "אם היו ספירלה שחזרו להיות גארו מהמניין, כנראה שגם אתה היית מכיר אותם."

"לעזאזל.
רגע, בתהליך?
זה אומר שיש מה לעשות לגביי זה, חוץ מלהרוג אותם?"

"לא יודע." פאתוס אומר לו, "כלומר, כן. אני מאמין שתמיד יש אפשרות. אבל זה תמיד יידרוש השקעה רבה שאולי אין טעם בה ואולי יש. יום הדין קרוב. בכל אופן, אני נתקלתי ב2 הזדמנויות במהלך חיי. הראשונה היית כשהייתי צעיר פוחז. רקדני הספירלה ביצעו טקס במשך זמן ממושך שמטרתו היא ליצור שער למלפיאס מהפנומברה. אני וחברה שלי, הבנו את מטרת הטקס ובמקום סתם להרוס אותו, השתמשנו בכוח האדיר שהם ריכזו ודאגנו פשוט לשנות את הכתובת. השער נפתח והם צעדו לארבוס. אני יודע שהם מעונים שם, כי דיברתי עם השומרים של ארבוס. הם הבטיחו לעדכן אותי כאשר הספירלות יטוהרו. עברו 3 וקצת שנים מאז, טרם קיבלתי הודעה.

הדרך השנייה, היא במסע שביצענו לטיהור הצוצלת. סופרוסין-ריה, מורי הרוחני, היה במסע רוחני בעץ השיטה. במהלך המסע, ביקר בזיכרון של עץ השיטה, באופן בו הוא זוכר את העצים האחרים. עץ הגפן הכחול, המקושר לארבוס, הביא לסופרוסין-ריה עלה. עלה בעל כוח טיהור עוצמתי, שאיתו טיהרנו את הצוצלת. אני יודע שבכוחו של העלה היה לטהר יצורי תולע שונים. שקלנו לתקופה לטהר את הנפאנדי שהפיל את הצוצלת באמצעותו, כתקווה שיוכל לחולל שינוי טוב בעולם. אני מאמין שהסיבה שכוח הטיהור עובד, הוא שעץ השיטה שקשור למוות ולידה מחדש, יחד עם עץ הגפן הכחול שהשפעתו טיהור, מסוגלים להביא את אלו אשר נפלו לחלוטין או נולדו מזוהמים ולהעניק להם מוות ולידה מחדש כמטוהרים. מן הסתם, העסק מסובך."

הוא מסתכל לאדמה לכמה שניות, דמעות בודדות זולגות מעיניו.
"שמע... זה כנראה לא יהיה שווה את זה, אבל אני חייב לעשות מה שאני יכול.
אני חייב להם את זה, או אולי לעצמי, לא יודע, אבל אני לא יכול לוותר על משפחה.

ביקרת פעם את הספירלות שהשלכת לארבוס? או הלכת להסתכל?"

פאתוס מניח עליו יד מנחמת, "בוא, אולי.. תספר לי מה קרה."

(נעשה בלייב בעקבות ביקור של קפון בחיפה, הכנתי אורז).
שופוני מספר לו מה קרה, פאתוס והוא חולקים כמה אנקדוטות
ומעבירים את הפלאסק.
בסופה הם דנים מעט על נבואות ועל להקה, ואז נפרדים לשלום באיחול הצלחה של פאתוס לשופוני.