13.2 בקיירן או אצל מגיני אנטיפטרוס

אלית'יאה מחפשת את סר. היא מביאה איתה בקבוק של מיץ בצבע זרחני עם תווית ברוסית.

''הי אלית'יאה'' סר יהיה בסדנאת רכב עובד על דברים.

"בוקר טוב. הבאתי שתיה מוזרה ממעדניה רוסית." היא מציגה את הבקבוק. "יש לך זמן? יש לי שאלות."

''בוודאי.'' הוא מנגב את ידיו בסמרטוט ומושך ומחווה לכיוון שולחן קטן עם כסאות מתקפלים. מתיישב בעצמו.

היא מהנהנת, בעיקר לעצמה, ומתיישבת. "אין לי הרבה מה לדווח בענייני תולע, אבל אני רוצה לעשות מעגל סיפורים-שיעורים קצרים, של גאליארדים או של מי שרוצה, שכל אחד יספר משהו אחד, לא ארוך, על אויב. סוג אחד של ביין, יכולת אחת של ספירלות. כזה דבר. במחשבה שלך, מה הכי חסר וצריך ללמד?"

"חלוקת מידע היא הדבר הכי חסר.''

"לגבי מה למשל?"

''הכל, יש גארו שנתקלים בקצוות שונים של אותו הפלונטר ולא מתקשרים אחד לשני דברים קריטיים.''

"כמו הקראקן?"

''דבר שני שראיתי קריטי, נהלים בשדה קרב ובשגרה. גארו פה פועלים לבד יותר מאשר יחד.''

"זה לא יותר לכל להקה להחליט לבד? אנחנו יכולים לספר על ריצות שבהן שיתוף פעולה הציל חיים והביא להצלחה במשימה, אבל זה פחות...שיעור? אפשר שדווקא זה כן יכול לעבוד."

''אפשר ללמד את כולם להתנהל טוב יותר, הריבונות הלהקתית לא תפגע אם הם ישארו חיים ושלמים יותר זמן.''

"זה נכון." היא מטה את הראש הצידה. "אבל מה אפשר ללמד בזה דרך סיפור? לומדים לעבוד ביחד מלעשות את זה, לא מלדבר על זה."

''אולי משל כמו החזירים שפעלו לבד ולא חכם ומתו.''

"אה! את זה אני מכירה. אפשר. סיפורים על חלוקת מידע ושיתוף פעולה." היא נראית מהורהרת. "אפשר, אפשר. זה יהיה ארוך יותר אבל לא נורא. ללמד ביינים ויכולות של ספירלות לא יעזור?"

''יכול להיות שיעזור, אבל בסופו של דבר יש כל כך הרבה יכולות לכל כך הרבה אוייבים אבל לרוב יש קו אחד משותף. הרבה נזק או להוריד להם את הראש. אפשר גם לספר איך חשוב לחלוק מידע בתוך הקרב אם אתה מגלה משהו חשוב שהשאר צריכים לדעת."

"זה מאוד חשוב. אפשר להכניס סיפור גם על זה." אלית'יאה מסכמת לעצמה. "בסדר, אני אחשוב על זה עוד. עד אז, שמעתי סיפורים על מה שהיה במוט מכמה אנשים, אבל לא ממך." המבט שלה מלא ציפיה.

''סיפורים על מה? הרוול?''

"החלק שבו תקפת את מכה בברזל עם קלייב ואז שלום בחוד החנית פגם בה ואז הפעלת מתנות על כל מי שהיה שם, שזה גם קונאטוס ושצף ועוד כמה אנשים." היא מסבירה ביובש כלשהו. "הרבל דווקא שמעתי שהיה מאוד מוצלח, גם הטקס מוט."

''אני מקווה שלא שמעת הרבה סיפורים, כי סיפורים לרוב שונים קצת מהעובדות.''

"שניים וחצי סיפורים. ביחד עם שלך, אם תסכים לתת עובדות או סיפור, יהיו שם דברים שגם אם הם לא עובדות, אז מסכימים שככה זה היה."

''טוב, מה יש לספר בזה? סיפרתי על הנופלים של לב חכם כאשר ניסו להוביל מתנה מאיתנו לבית קרסנט מון, את אחד החפצים ששצף גנבה מקול השליט, כדי ששצף תוכל להתנהל בלי בעיה באדמותיהם במהלך מסעה לבכירות.
תוך הסיפור על נפילתם בלבלתי בהתרגשותי את השמות של קול השליט וקול המצודה, מה שהעלה שאלה מהקהל כשבאתי לשבת חזרה.
מכה בברזל תיקן אותי ואמר שהתבלבלתי ואני אמרתי שהוא אכן צודק ותיקנתי עצמי.
הוא המשיך להעיר ואמר שחשוב להקפיד על עובדות והסכמתי שוב. אבל כשהוא העיר עוד הערה שאלתי אותו מה הוא מנסה להשיג בזה חוץ מלעצבן והוא קם ודפק לי מבט, הבהרתי לו שהוא צריך לסתום את הפה והוא המשיך בהתרסה מולי ולתקוע בי מבט.
אמרתי לו שאני מקבל את התיגר שלו ושיבוא לרחבת התיגרים, לידי הלך שובר המסגרות ואני שלפתי את הקלייב שלי מהנדן תעתועים כי בתיגרים כאן לא נהוג להשתמש בקלייב, אז תכננתי לתת לשובר המסגרות לשמור עליו.
ברגע ששלפתי את הקלייב שמעתי פתאום את מכה בברזל אומר שלא קרא עלי תיגר בכלל. הסברתי לו שהתנהגותו והעובדה שהוא עדיין תוקע בי מבט חודר כשהוא אומר את זה מוכיחים אחרת.
הקלייב היה בידי השמאלית תוך כדי כי טענתו קטעה את פעולתי.
הוא המשיך לטעון בתוקף שזו לא קריאת תיגר אך עדיין תקע בי את מבטו המתריס.
אני אמרתי לשובר המסגרות שאני הולך להרוג אותו אם ככה הוא מתנהג ושובר המסגרות אמר לי שאסור.
מכה בברזל המשיך לטעון בתוקף תוך כדי נעילת מבט שזה לא תיגר ושהוא לא קרא תיגר.

אמרתי לו שאנחנו יכולים לסיים את זה בזירה או כאן ועכשיו אם הוא רוצה, שאלתי אם הוא מעדיף דם ראשון או עד מוות והוא פשוט אמר שוב תוך כדי מבט שהוא לא קרא עלי תיגר.
אז שיספתי אותו כדי לסמן לו שאני רציני כי התנהגותו עברה כל כגבול כבר.
והוא בתגובה צרח את שמה של שצף. 
 אז השתנתי לקרינוס כי גארו רבים קפצו מסביב לסיטואציה, מולי נעמדה שצף ולצידה משום מה נעמד גרפילד.
היא התחילה לצעוק ולהאשים והתעלמה מכל הסבר כשמאחוריה עמד מכה בברזל ותקע בי שוב את מבטו.
אמרתי לה ולו שההתנהגות הזו היא הבעיה וההתרסה שלו במבט וזה שהוא לא משפיל את עיניו והולך זו התרסה והוא המשיך ואמר שהוא לא ישפיל מבט, כנראה מרגיש בטוח מאחורי שצף אז שלחתי שיסוף שוב לכיוונו וגרפילד ושצף ניסו לחסום אותי מה שפגע בשצף.

כדי למנוע משצף להתערב שוב הפעלתי את מתנתי והפחדתי אותה.
גרפילד לעומת זאת ניצל את ההזדמנות לנסות לשבור לי את הקלייב, ראיתי אדום כשזה קרה והבנתי שאני הולך להרוג את האפס הנקמן הזה.
קונאתוס קפץ ביננו לא בצורה בה הוא מאשים אף אחד כמו שצף שלקחה צד אלה חצץ ביננו ודחף אותנו אחורה ואמר להפסיק.
גרפילד הסס והלך אחורה ואני הפעלתי את מתנתי שוב ככה שלא יתקיפו אותי סתם כשאני מפסיק להתקיף.''


"אתה קורא לו בשם לא נכון בכוונה אז אני לא אתקן אותך, כן?"

''ואז האורח התערב ועשה לי מתנה מוזרה לפי מה שאמרו לי שגרמה לי לחזיון של יופיה של גאיה עד שיצאתי מהחזיון ואז רק להקתי היתה סביבי.

התיישבנו לדבר על הנושא ומה שקרה והגענו להחלטות.
מכה בברזל הגיע אלינו והתנצל אך כששאלתי אותו על מה הוא בדיוק מתנצל נראה שהוא לא זוכר כלום ממה שקרה באמת אך הוא התנצל כשהזכרתי ואז הוא הודיע שהוא עוזב את הספט ואת הארץ.
שצף הגיעה ואמרה שהיא רוצה לדבר עם פרקסיס.
שאלתי אותה אם היא גירשה את מכה בברזל מהארץ והיא התחילה לצעוק עלי.
אמרתי לה שאם היא רוצה לדבר עם פרקסיס אז שילכו לדבר אז היא התיישבה בשולחן שלנו ואמרה שאנחנו פשוט לא נתערב. מה שהיה לא הגיוני לדרוש במצב הזה והיא כנראה עשתה את זה בכוונה.
היא דיברה על איך היא רוצה שאני אשפט ושאם העונש לא יהיה לקחת לי את הקלייב אז היא תקרא תיגר עלי ותיקח לי את הקלייב.
היא המשיכה לריב איתי וניסתה להפיל אותי במלכודת מילים ולהתמש במילים שלי להוכיח שאני טועה.
שם סיימנו את הוויכוחים והריבים כשאמרתי לה דברים בוטים ומגעילים על הנסיון הזה שלה.''

"דברים בוטים ומגעילים הם דברים שאתה אומר, בייחוד לשצף." היא מאשרת. "זה היה יותר פרטים משקיבלתי מהאחרים, אני מודה לך." היא עוצמת עיניים לרגע בהבעה כאובה של תסכול. "מכה בברזל התכוון לעזוב גם לפני המוט. זה לא בגללך, וזה לא כי שצף גירשה אותו."

''הבנתי את זה מהצעקות ומילות הגנאי שלה. לפחות ממה שנאמר בינהן.''

"כן, גם היא בדרך כלל אומרת לך דברים בוטים ולא נעימים. במחשבה שלי, זה לא תורם לשיח." לא נראה שהיא רוצה במיוחד לפתח את הנושא הלאה. "היא אמרה לי שהיא מושכת את הדרישה שלה למשפט. היא אמרה את זה גם לך ולפראקסיס?"

"כן."

"טוב." היא מהנהנת. "אתה עדיין רוצה לשפוט את שלום בחוד החנית על הנזק לקלייב שלך? זה משהו שאפשר לתקן?"

''לא הולך להיות משפט בנושא לפי מה שאני יודע. פרקסיס אמר לו מה עליו לעשות כדי שזה לא יחמיר את הקשר. בקשר ללתקן אני אגש לחרשי הקלייבים של הבית שלי."

"אם הוא אמר לי נכון את מה שפראקסיס אמר לו, הוא צריך להתנצל. זה ככה, או שהשתנה בימים האחרונים?"

"מה שהוא אמר כנראה."

"הוא לא הולך להתנצל. אולי כן, אבל הוא אמר שלא. ניסיתי לשכנע אותו, לא עבד."

''אז הוא ישלם את המחיר המקסימלי, אולי באמת אני אשבור לו את כל הרכוש שלו ואאכיל אותו חתיכה חתיכה."

"זה בינכם. אני אעדיף שלא, זה לא יעזור לאחידות בספט."

''גם ההתנהגות הנקמנית שלו וחוסר הכבוד שלו לאחרים או לקלייבים לא עוזר.''

"גם זה שאתה לא קורא לו בשם הנכון שלו."

''עד שהוא לא יישר את ההדורים הוא לא ראוי לכבוד.''


"עשית את זה גם לפני. רק אומרת. אבל, זה ביניכם ועבודה לפילודוקסים, לא לי. אני רק באתי לשמוע סיפור. מכה בברזל הלך, ושצף לא רוצה לשפוט אותך. רציתי להגיד שמה שהיה, זה ביניכם, אני אין לי דעה. אבל בבקשה תנסה להפסיק לצעוק על שצף. יום אחד אתם תצטרכו להרוג אחד את השניה או להפך, וזה יעציב אותי."

''אני הפסקתי עם זה, זה לא עוזר בשום צורה. לא צריך להרוג אחד את השני בגלל צעקות גם.''

"לא מתווכחת." נראה שבזאת נגמר מה שהיא רצתה לדבר עליו, ואלית'יאה קמה ומשאירה את סר עם בקבוק גזוז רוסי בטעם אצטרובלים ועבודתו בסדנת רכב.