חרון המוקד - גוסטאבוס ושרץ ביחיעם - יום שני ה-23.07

חרון האלה ניגש אל הפנריר "אני הוא חרון האלה, קליאת' תאורג' לנוקמות השחורות.", הוא אומר, כנפיו נעות כלפי מטה, מנסות להתחבא.
"שמעתי רבות אודותיך ואודות חוכמתך מהגארו השונים. אשמח אם אוכל ללמוד ממך את טקס הקשירה. כעת אני לומד ממידת החסד את טקס ההתנצלות - אסיים את לימודי בתום השבוע.", בידו שקיק בד קטן, אותו הוא מחכה להגיש בפני גוסטאבוס - מנחה.

הוא לוקח את השקיק.
הוא אומר ברוב רשמיות:" אני מסכים ללמד אותך, חרון האלה, תיאורג' קליאת' לנוקמות השחורות. אפגוש אותך בבוקר יום שני עם זריחה." הוא אומר לו ומספק לו הנחיות הגעה לטריטוריה של להקתו.

הוא נד לו בהוכרת תודה.

השקיק מחיל ראש חץ עליו מצוייר גליף של תהילה, הודיה, וציד. מעט דם יבש אוללי עוד דובק בו.

לאחר שחרון האלה ילך יפתח מבעיר המוקד את השקיק, יבחן את ראש החץ ובחיוך קטן וממזרי ילך משם.

והגיע לו יום שני - והנה באומברה - זאב בעל כנפיים קטועות, צבעו שחור ולבן דהויים ומלוכלכים, ניצב בכניסה לטריטוריה, מיילל "חרון האלה מטיס קליאת' תיאורג' לנוקמות השחורות - הגיע ללימודים אצל מבעיר המוקד."

מבעיר המוקד ניצב בצורת הלופוס שלו. הוא מבקש ממנו לעקוב אחריו וילמדו את הטקס.