נפסים אולמוט: הקוצ'ה אקונדו

רוח גבית, בצורת הזאב, עטוי פרווה זהובה קלה מחפש נציגים מהקוצ'ה אקונדו של אפריקה, בעיקר נציגים שעשן המדורה עולה מהם.
הוא מלווה בלופוסים מוכרים
פראקסיס, עם פרוותו הלבנה והמלכותית.
ושובר המסגרות עם פרוותו האדמונית.

פראקסיס ירחרח לפי הניחוח של הכלבים הפראיים של אפריקה, אולי ריח זיווג עם אחד עוד נודף מאיזשהו קוצ'ה אקונדה, או שאפו יזהה את אחד מהשרצים של אגאתון שנשלחו לאפריקה לחיות ולגדול איתם.

מתחת לעץ שוכבת ומנמנמת זאבה עם מראה פראי אפילו עבור זאבה, ארוכת רגליים ואלגנטית. הילת עשן המדורה עולה ממנה, וגורה חצי בוגרת צמודה אליה, עירנית וסופגת את כל מה שקורה סביבה בהשתאות. הן לא מריחות מכלבי פרא וגם לא כמו אגאתון, אבל הניחוח של ערבות ומדבר רץ איתן. היא פותחת עין אחת אם הם מתקרבים.

הוא מתקדם בלופוס, לא מילל אלה ממתין שהיא תתעורר.

הוא יתקדם באיטיות, ויגיד בקצרה "רוח תומכת, ירח חצוי, שליח של שמש, מההבטחה של אפריקה" (כי לא לכל דבר יש מילה בלופוסית, גבית יהפוך לתומכת, רע יהפוך לשמש, אהדי זה ההבטחה של אפריקה)

פראקסיס מתקדם ללא הצגה מרים כף רגל קדמית כמבקש רשות להתקרב ולפתוח בטקס הרחרוח וההיכרות הזאבי.

הזאבה קמה על הרגליים, והגורה נסוגה כמה צעדים. "משחררת שיטפון, חצי ירח בכירה לקוצ'ה אקונדו." היא מסמנת בתנועת ראש לפראקסיס שהוא מוזמן לרחרוח הטקסי.

"פראקסיס מביא-התולע, ירח סהר אדרן לכסופי הניבים, דם לב חכם, לודג' מאורות הירח"

היא מריחה ממרחבים פתוחים, גורים שעדיין יונקים (מעט, ייתכן שגור יחיד), דם, ועייפות. לא נראה שהשם מפריע לה. "בואו שבו." היא מסמנת יותר מאומרת. "מה מספרים?"

"טיילתי באפריקה, ראיתי הרבה, ויש הרבה שלא ראיתי.
נלחמתי לצד מוקלה, רצתי עם ראטקין וטיילתי עם בסתת.
אבל לא פגשתי אתכם שם.
לפני שאחלוק חדשות, סיפורים ומידע ממה שראיתי.
רציתי לשאול, מה מטריד אתכם, במה אוכל לעזור כאח לאומה, ואח למדורה.
אני בטוח שאתם מתכוננים לאפוקליפסה, כמו כולנו. איך אני יכול לעזור?"

"תוליד יותר גורי זאב." היא עונה ביובש, ואז חושפת לשון בצחוק זאבי מריר. "קשיים יש הרבה. מוות, מחלה, ציד, תולע. מסתדרים. או שמתים."

"כן, זה בדיוק מה שמדאיג אותי. כבר שמעתי על שישה מקרים שבהם ביקשו מהגארו להציל ביציים אבודות של הקוראקס, חילצתי מוקולה שהיה שבוי בידי פומורים ולדעתי זו רק טיפה בים."
הוא נשמע מודאג.

היא מקשיבה, ושולחת לשון החוצה בחצי צחוק. "העורבים יכולים לטפל בביצים שלהם לבד. מנצלים אותך."

פראקסיס מוצא את הבדיחה שלה על הגורים מזעזעת ומנגד לא סותר את האמירה. הוא צוחק מכך שהקוראקס מנצלים את הגארו ומעלה שאלה משלו.
"אדומי טפרים. קוצ'ה אקונדה. למה שונה?"

לא נראה שהאמירה לגבי הגורים הייתה בבדיחות הדעת. היא מטה את הראש הצידה.

"לא מאוד שונה. השם, אותו שם, רק בשפה אנושית שונה. בזאב, עבור גארו, אותו דבר. זאבים לא מבלבלים עם הרבה שפות. הדרום הגדול תמיד היה הבית, גם כשלא היו שם עוד גארו, והאהדי הם משפחה. יותר שלי מהאחים שלי מחוץ לדרום הגדול."

"זמנים קשים, זאבים סכנה, לא חושבת צריך שינוי? 2 להקות, תולע יציב בחירה. להקה אחת, משפחה אחת, אימתנה. יודע היו הרבה בעיות, אי הסכמה, חוושב הגיע זמן לגשר פערים, מנסים למצוא יותר משותף, פחות מפריד. מעוניינת נסיון?"

היא נראית קצת מבולבלת מכל זה. "משפחה אחת. גם אחים בדרום הגדול, גם בחוץ. הפרדה...היא מרחק. הרבה ריצה. לא בריב איתם, אבל גם לא רואה, אז לא חושבת עליהם. כמו שהם לא עלי."

"באפוקליפסיה יש גם טוב" ועם האמרה הזו פראקסיס ילך משם, מקווה לחזור לשיחה עם אש פרא מאל קראק ועם שובר המסגרות אם יימצא אותו.

"קורא לעצמו מביא תולע. מתחילה להבין למה." הזאבה מניחה את האף על הכפות הקדמיות שלה ועוצמת עיניים.

רוח גבית יתיישב במקומו.
הוא רואה שהיא התעייפה מהשיחה, ויש לו סבלנות.

כשהיא תתעורר, תראה רצון בשיחה, או בלצאת לצוד משהו הם יוכלו להמשיך לדבר.

אבל הוא לא יוותר על חברת האהדי הזאת, במיוחד לאחר ההכרזה שלה שהיא רואה את האהדי כחברים קרובים יותר מאשר את שאר האומה.