נאפסים אולמוט:המקוללת-פעמיים

גיבור המחר יגיע אל המקוללת פעמיים ויבקש לדבר איתה בנימוס.

בין אוהלים שונים המציגים סמלים מיסטיים כאלו ואחרים, ומיסטיקנים מתרבויות חובקות עולם, ישנו אוהל מעט יותר גדול לאירוח, בצבעים כהים, עליו מתנוססים סמלים מאגיים וגליפיים שונים, בעיקרם מצריים, ברקמות זהב וכסף.
האוויר מסביב לאוהלים מרגיש...אחר, באופן שגיבור המחר יזהה כניחוח המוות האופף את אלו שמרבים לטייל באומברה האפלה או להתעסק עם שוכניה.
ומבעד למחיצת בד ו"דלת" חרוזים העשויה מקמעות שונים, פלוואר "המקוללת פעמיים", "הטובלת בבאר הנבואה", גאליארדית בכירה לשליחיו של רע, יושבת מאחורי שולחן סיאנס, במרכזו מונחת חבילת קלפי טארוט אסופה.

"מה מביא את הצאצא של 'חזיז רעם' לאוהלי?" היא שואלת בקול נשי עדין, מבעד לפנים המכוסות ברעלה. עיניה החומות מביטות באורח בעניין.

גיבור המחר נכנס לתוך האוהל ומתיישב מולה, לבוש בשריון הטקסי שקיבל.
" גם אני, כמוהו בעבר, עומד לצאת לקרב גדול. קרב כנגד חומסי מצרים, ילדיו הישירים של האל הכוזב, סנטה קתרינה ומלך העקרבים.
הגעתי לכאן כדי לבקש את חזונך, את ברכתך ולבסוף גם את עזרתך."

פלוואר צוחקת למשמע הדברים. "חזוני הוא לראות את הנבואות ולמלא אחריהן, להעבירן ולמסורן, בין אם מדובר בחזיונות גדולתנו או בשורות מותנו.
באשר לברכתי אליך, גיבור המחר, הרוחות העניקו לי את ראייתן, ובזה הדבר חזיתי-" היא אומרת וצינה עוברת בחלל, כשעיניה הופכות להיות לבנות וקולה נשמע כפול, כאילו 2 מדברים מגרונה.

"הלילה הגדול קרב ובא, הנחשים יקומו, זוחלים על פני הארץ, מתפלשים בדם קורבנותיהם, מובלים על ידי העתיקים שבהם - נחשים מכל צבע וצורה.
דמם של רבים יישפך, יזין את תאוותם. בשן וקסם יפלו, על מנת להעניק הזדמנות ליום המחר.
ולהבת החיים בידי האויב תיכבה, כשעתיקים ישימו לפועל את תוכניתם. לב גדול ביד מטופרת יוחזק, דם גיבור ממנו ניגר.
אך אין בכך סוף, עלינו לזכור - שכן המוות הוא הדלת.
הוא ההזדמנות. מבעד לחושך ממתינה הגאולה"