אולמוט: סיפורי קרב עם הפנרירים.

גאיירפריד יושב בחלקת הפנרירים יש לו מספר סימני כחולים בשלבי החלמה שונים והשריון עור ירוק שהיה נקי ומצוחצח בהתחלה כבר מכוסה חצץ ודם.
הוא מחזיק קרן שתייה ומזמם מנגינה עליזה בשיכרון קל.
הוא מזמין חברי ספט ובפרט את הפיאנות והפנרירים להצטרף לסיפורי קרב,
בהנחה שהם מוכנים לקצת תחרותיות בלי יותר מדי רגש.

אלית'יאה מתייצבת בחצי נפנוף מתנצל על זה שהיא לא פנריר וגם לא פיאנה, אבל יש מעגל סיפורים אז היא תספר בו דברים.

גאיירפריד מעביר לה קרן שיכר וקם במעט קושי ואז קם ונושא קולו

"שתו ושתו אחים אחיות, בני דם, בנים, הורים.
כי רק אם תשתו דָיו סיפורי במוחכם ירשם ללא כל דְיו!
ושבטנכם בשיכר ובשר תמלא, ניזכר בחברים ישנים,
אהבות שנכזבו וימים עתיקים!"

הוא שותה לגימה ארוכה וממשיך.

אוגוולד נושא הפחד היה מלך בין מלכים רבים,
בשלום, במלחמה או אפילו בשלווה,
אותו תמיד פרה ליוותה!
ובטרם בא בימים הוא ופרתו עשו מעשים גדולים!

חלב אדיר היה בעטניה,
וקולה ענוג ויפה כשל וולקירה!
בקרב עצום היה כוחה!

מווו היא הגתה ובעלי ברית זה בזה לפתע נלחמו!
מוווו מההה היא געתה והאדמה רעדה!
מווו מיים היא קראה, וקרניה שפכו דמים כה רבים!

יום אחד אחרי מלכּהּ רדף יריב - פרקינג הפנריר האדיר!
אוגוולד היה מלך קטן ומושחת כוחו לא עמד לו בפני גארו כביר.

אך מלחמה אדירה הייתה בין פרקינג לפרת האימים.
קרב עצום מימדים  בין גארו לפרה או פֶרַא, בהרים הקרים!"
הוא משהק.

"פרקינג ילל והפרה תחבה לו פרסה הישר למפשעה!
פרקינג קילל, והפרה בנגיחה גרמה לו שוב להתקפל!
או כמה שהיא היתה חצופה, כאילו הייתה מלאה בפלפל."
הוא צוחק.

"מווו הפרה געתה אך לפני שבאחיו ת'חרב תחב.
את טופר הרגל בבטנה הוא תקע.
וכך הפרה אדהומלה מצאה את מותה.

אז פרקניג מבתר הבקר קם והכריז:
"זכרו כל שגריו של פנריס,
יריב ראוי, בעל ברית, או נכס
יכול להימצא בשדה או אפילו ברפת, היזהרו תמיד או שגם את דמכם ללא כל התריעה הוא יקיז."
הוא צוחק ממלא לו עוד שיכר ולוקח לגימה ארוכה.

"בשם הברגיס!" הוא צועקה ומתיישב בכבדות ושביעות רצון.

ניל מצטרף בחיוך גדול.
הוא בברור כבר שתה קצת במתחם הפיאנות.
כשגאירפריד מספר את הסיפור שלו ניל מיילל בעוצמה וצוחק בקול.
הוא מקבל את קרן השיכר בחיוך ושותה ממנה לגימה עמוקה.

אלית'יאה צוחקת בלי קול מהסיפור, ומעבירה את הקנקן הלאה אחרי רחרוח בלבד, כדי לא להעליב את המארח. היא מסמנת לעכבר אדום שזכות קדימה לפיאנה במעגל הזה.

ניל מחייך חיוך גדול: "
הוא אחים יקרים שמעו סיפור!
על הפומור הנורא, הכובש האכזר אטילה שמו!
אטיל היה כובש נורא, פומור גדול שפיקד על צבאות רבים! כבש אדמות, כבש שטחים, השמיד כפרים וערים!
הוא היה כל כך נורא ששמו יצא בכל העולם!
אבל, אטיל עם היה שתיין...
הוא אהב לשתות! לשתות הרבה, המון, רק תתנו סיבה טובה למסיבה והוא שם!
ואת זה ידעה שוברת האפים, ראגאבאש פיאנה עם ראש יצירתי וקיבה מברזל!
ולכן היא הלכה לרוח הקיוט וביקשה שיעזור לה להתחפש, יעזור לה להיראות כאחת התולע. והלכה אל אטיל במסווה.
אטילה התאהב בה מיד, לא עבר זמן רב והוא הציע לה נישואין! וערך משתה גדול!
ובמשתה כולם שתו! שתו כהוגן!
ושוברת האפים שתתה יותר מכולם!
אבל אטיל לא ייכל לעמוד בזה, שאישה תשתה יותר ממנו? אישה! אז הוא שתה עוד! ועוד! ועוד!
ושוברת האפים צחקה ועל כל כוס בירה שלו היא שתתה בקבוק, על כל מנה של וויסקי היא שתתה שניים!
אטיל שתה כל כך הרבה שהוא כבר לא הצליח ללכת! בסוף הנשף, כשהיא הציעה שיעלו למעלה לחדר הכלולות אטיל נפל במדרגות שבר את אפו והחל מדמם!
שוברת האפים דאגה שהוא יחנק בדם של עצמו.
וכך הומור הנורא, אטיל ההוני איבד את חייו למשקה, ובעולם בני האדם נודע מאז שהוא משבר באף...
ושוברת האפים יכלה לתבוע לעצמה שם מעשה חדש
קראו לה אילדה נלחמת בצללים, שותה כנגד האויב שוברת האפים ראגאבאש בכירה לפיאנה! "

גאיירפריד צוחק בקול ולוקח לעצמו עוד משקה.
מאזין לסיפורי גבורה, אבדות וצחוק.