15.8 (או תאריך אחר קרוב ומתאים יותר) בשעות הצהריים, טארוס מחפש את חרון האלה.

"שלום" הוא יגיד אחרי שיראה אותו.

לא קשה למצוא את חרון האלה - הוא עובד כמעט נונ-סטופ. מחלץ שברי מתכת מאדמת הקאיירן, הופך אדמה כדי לעשות אותה מזינה יותר, משקה, שוטל ועוד - הכל לפי הנחיותיו של גרינפינגרז, שומר האדמות.
הוא עובד ללא חולצה (או הפונצ'ו הקבוע) כך שבלתי אפשרי להתעלם מכנפיו. רוח אוויר שאגאתון הציג כמה ימים קודם לכן כיולי מרקדת סביבו. הוא מנקה מעט זעה ממצחו, מהנהן. פניו קשיחות רשמיות. הוא נראה מתלבט כמה רגעים, לאחריהם שפת גופו נעשית מעט פחות מתוחה, סימן לכניעות מסויימת.

"אני לא חושב שהכרנו רשמית עדיין. אני טארוס, אארון לפיאנה." אומר טארוס ומחכה לתשובתו של חרון

"חרון האלה, תיאורג' קליאת' ומטיס לנוקמות השחורות, מלהקת שחר מפציע הרצים עם החד קרן השחור.", הוא עונה, נד לאמרתו של טארוס, "אתה רץ בלהקתו, של האלפא, נכון?", הוא מוודא.

"נכון" טארוס עונה בגאווה ואז חוזר מיד לעניין.

"לא ראיתי אותך מתאמן עם הספט מאז הקרב. החלטתי לקחת על עצמי את החובה שלקח על עצמו שובר הזריחה לפני שמת ולכן אני בא לברר האם קרה משהו שמונע ממך את האימונים החשובים."

הוא מתלבט כמה רגעים כיצד לענות ובסוף פשוט עונה בישירות - "יש עבודות רבות לעשות בקאיירן. עבודות שיקום. עבודות שחורות. אני מטיס ועל כן זוהי חובתי למלאן. וגם - איני סובל מהן. אם בכך שאקח על עצמי יותר מטלות כאן, יתפנה לגארו הרמים ממני זמן להתאמן - אני ממלא את מקומי - לא?"

"אתה מטיס. אתה צריך להוכיח את עצמך יותר מכולם. במשימות השיקום כמו באימונים." אומר טארוס בקצרות רוח.

הוא נראה חושב לרגע ונד בראשו, מחכה שטארוס יובילו לזירת האימונים.

"מצוין. שמח שפתרנו את העניין." טארוס מוביל אותו ותוך כדי הליכה ממשיך "תשתדל להגיע לפחות פעם בשבוע לאימונים של הספט. זה חשוב."