מבעיר הברגים 27.8

בקצה הטריטוריה של מבצר יחיעם יצעד לו אדם הלבוש ג'ינס שחור וחולצה בצבע בורדו, לאחר כמה רגעים בהם הוא יתור בעיניו אחר נוחכות נוספת הוא יילל מכריז על מיקומו ועל כך שהוא מחפש אחר מבעיר המוקד

זאב גדול עם פרווה אפורה בהירה מגיע. פרוותו מעוטרת בכמה צלקות, לא כמו שהיית מצפה מפנריר, אך יש שם צלקות כסף כשם טפרים ושיניים. הוא מטופף במהירות לכיוונך ונעצר מולך. גובהו כגבוה הסרעפת של אדם בוגר. פרוותו הלבנה והעבותה נפרעת בגלים
ברוח שאין כרגע. הוא מרחח אווירך ואומר: "יללת."

עכשיו שאתה קרוב אתה מזהה שעומד מולך אדם בגובה ממוצע, העמידה שלו מעט נוקשה אך גאה. לחגורתו מחובר מפתח ברגים גדול. הוא לא נושא צלקות נראות לעין מלבד היעדר של זרוע ימין של כמעט מהכתף במה שניראה כפציעה יחסית טרייה. אתה מריח ממנו ריח של אדמה טרייה, מעט זיעה, ובבירור חזק ודומיננטי ריח של עיר, זבל ומי ים.
אם אתה מסתכל בו תוך כדי תנועה אתה תזהה מרחרח את האוויר בריכוז רב ולאחר שהתרצה מהריח שלך הוא מדבר.
"ובאת" הוא עונה באותה ענייניות וממשיך לאחר עצירה קצרה בהצגה שלו "מפתח ברגים פילודוקס צעיר למכרסמי העצמות אלפא ללהקת מטרופולין הרצה אחרי הראקון" אם זה מעניין אותך (מסתכל לו בעיניים) אתה עשוי לזההות בעיניים שלו ציפייה לתגובה מתאימה

הזאב משתנה לאדם, רחב כתפיים וגדול מידות. גובהו מעט מעל מטר תשעים. לרגליו נעלי עור שחורות עם סוליה מסומרת, מכנסי דגמ''ח שחורות, חגורת עור עבה עם אבזם כבד, חולצת דריי פיט שחורה, ולידו צמיד עם ריח קל של כסף, מצד אחד של הצמיד ראש זאב, מצדו השני ראש דרקון. הוא מביט לך בעיניים, אש פנימית בוערת בהן. שיערו מתנפנף כמו עמד ברוחות עזות כמו גם חולצתו: "אני הוא מבעיר המוקד, קליאת' סקאלד לפנריר. אלפא ללהקת אש הצפון הרצה אחר הנורנס וחברה בספט ישראל המגן על קאירן מקורות הכוח. גלגולו של האריה מן הצפון, פורסטי אגדה לפנריר, מלך שוודיה. לשושלת סגרסל." הוא מסיים בטון מלכותי, עמידתו נראית מוכנה. :"מה מביא אותך לטריטוריה שלי, מפתח ברגים?" הוא שואל.

מפתח ברגים מהנהן באישור, ניתן לזההות שהוא מתרשם מכל התארים אך בבירור אין לו מושג מי האנשים אותם ציינת (אלה אם יש לך אבחנה תחת). "הלהקה שלי ואני רצנו וכבשנו את הטריטוריה שלנו בחיפה. כנהוג באומה הייתי רוצה שגליארד שאיננו מהלהקה ינציח את הכבוד אל מול האומה ואל מול חברי הספט." ואחרי רגע מוסיף "ובנוסף נראה לי שמין הראוי שאכיר לפחות מעט את הלהקות שנמצאות קרוב אלינו"

"מובן והגיוני. היכנס, בוודאי. תרצה תמד?" הוא שואל בעודו הולך לכיוון היישוב.

רובין מהנהן כשהם צועדים "תמד?" הוא אומר בטון שואל

"Mead."
"יין דבש נקרא גם." הוא אומר בעודו הולך לצידו.

ניראה שעדיין אין לרובין מושג מה זה "אשמח להתארח ולחלוק איתך משקה" הוא אומר בחצי חיוך. "הטאורג של הלהקה שלך עזר לנו מאוד בקרב על הקיירן עם הטאלן שהוא הכין כנגד העורבים" רובין אומר שעה שהם צועדים לכיוון איפה שמבעיר המוקד מוביל

"אני שמח לשמוע." הוא אומר.
הם צועדים לפיזי ואל בית פרטי בתוך היישוב שם הוא יציע לו כסא בחצר, כוס של תמד אשכוליות חמוץ-מתוק, ופלטת בשרים מעושנים.

רובין מביט במה שקורה סביבו, ניכר שאורך חיים כזה הוא זר לו למדי ושהוא מעריך את הסביבה מאוד.
הוא טועם את התמד וניראה שהטעם החדש חביב עליו "אני לא גליארד אבל אני יכול לנסות ולספר את החלקים החשובים שבקרב" הוא אומר ומרים בידו חתיכת בשר לוהטת מהפלטה

"ספר ספר." הוא אומר, שותה מכוסו.

רובין מזדקף ומתחיל לדבר מה שנראה ברצף עובדות שנראות כמסודרות בסדר יחסית טכנולוגי "טריטורית מטרופולין נמצאת בשטח שבין העיר התחתית בחיפה למושבה הגרמנית" הרגל שלו מטופפת בעצבנות "בשטח הטריטוריה מספר רוחות גדולות ולדעת הטאורגים מחסור יחסי ברוחות קטנות וחלשות" רובין ממשיך באותו טון יחסית מונוטוני "לאחר הריצה הראשונה לסיור בטריטוריה, ומפגש עם רוב הרוחות בטריטוריה, שכלל השמדת תולע גדול של חיית המלחמה המשכנו במפגש עם הרוחות אחת מהן השאירה בידי חוזה שהתחלתי לעבור עליו ולשנות." אתה מזהה זעם שמצטבר בגופו של רובין כשהוא מזכיר את חיית המלחמה "בזמן הזה שאר הלהקה ניגשה לרוח בשם חותם ההסכמים כדי להתחיל ולהניע הסכם אחרון כדי לרתום גם אותו למאבק." רובין עוצר ונושם עמוק מרפה במעט את השרירים הלחוצים שלו "הרוח הרעילה אותם וכפתה על שניים מהם לחתום על חוזה שהציב אותם בסכנה אם ינסו להתנגד או לתקוף את חותם ההסכמים, חבר הלהקה השלישי הצליח לחמוק מחתימה בעזרת הלשון החלקה שלו" רובין עוצר "עד כאן הרקע שלפני היציאה לכיבוש" רובין לוגם מעט מהמיד ובוחן את פניו של מבעיר המוקד לראות אם יש לו שאלות

הוא מניע שפתיו בלי להגיד כלום, נראה שהוא מסמן עובדות, אפשר לראות שהוא חוזר על מקומות ושמות כדי לשננם.

"אחרי הכנות של הטאורגים וזיהוי נקודות הכשל של החוזה ניגשנו אל הקרב. הטאורגים סגרו עסקאות, ויצרו טאלנים בעזרתה של לב של דיו, היו ענן סערה ענק,רוחות הרפתקאנים, עיסקה עם ספינת מלחמה אומברלית, וקרציות" הרגל של רובין מתופפת במהירות על הקרקע "החוזה שעליהם הוא החתים פסק שאם חברי הלהקה מפעילים אלימות כנגד חותם ההסכמים הם ישלמו על כך מחיר ובסעיף אחר צויין שכל חוזה אחר בטל אל מול החוזה עליו הם חתמו אלה אם חותם ההסכמים חתום כעד על החוזה האחר" רובין מחייך בערמומיות כשהוא אומר מסיים את המפשט "אז גרמתי לו לחתום על החוזה" הוא אומר "ובשלב הזה הוא הציג מולנו שאם נפעל באלימות הוא יגרום לכך שתישבר הרעלה והמצב באומברה יוצג על חלונות הבניינים בפיזי" רובין אומר את זה ופניו מרצינים "עמד מולי יצור תולע שמזהם איזור שאני עומד לקרוא לו טריטוריה ומחזיק בגרון רוחות שהגענו איתן להסכמות. אז נתתי את הפקודה לתקוף." רובין אומר את המשפט האחרון בנחרצות וממשיך באותו טון "ונלחמנו. וניצחנו." מפתח ברגים מטתרווח מעט בכיסא "בסיום הקרב אחת הרוחות ציינה שחותם ההסכמים קשור לערפד שנמצא בפיזי בקרבת מקום. התחלקנו לשתיים, חצי יתפלו בהיסטריה שנוצרה בפיזי כי ראו את הקרב וחצי ילכו לקטול את הערפד. ג'ייס וויקטור טיפלו בהמון כשאנחנו תקפנו והרגנו את הערפד, בעיקר בזכות נחישותו והידע של סמי" רובין מרים חתיכה מהפלטה שהתקררה מעט מאז שהוא התחיל לדבר "וזהו. אמרתי כמה מילים והכרזנו על המקום כעל הטריטוריה שלנו. עכשיו יש עוד הרבה עבודה"

"ספינת המלחמה, אם יורשה לי לשאול, מה היה זיהויה?" הוא שואל.

רובין מטה את הראש לצד כלא מבין ואחרי רגע עונה "היא הייתה קלשינג"

"רוח מייצגת מקומית או שמא אחת ספציפית?" הוא שואל.

"לא הייתי נוכח בעת יצירת העסקה, סמי כנראה יוכל לספק מידע מדויק יותר. אבל השם שלה היה אח"י חיפה" רובין עונה ומנגב עם קצת לחם את הנוזל והשומן שעל הפלטה

" אוניית חיל הים חיפה אתה אומר... זה נשמע מייצג יותר מאשר כל דבר אחר." הוא אומר: "והאם אתם שומרים על קשר עמה כעת משסיימתם?"

"בהחלט יש שאיפה כזו. אתה לא מוותר על רוח שיכולה לשגר טילי קרקע קרקע בכזו קלות" רובין אומר כשחיוך זאבי מתפשט על פניו

מבעיר המוקד צוחק בקול:"זו אכן נשמעת כמו הזדמנות יקרה מכדי לוותר עליה."

רובין מחייך בהסכמה ולאחר עוד כמה רגעים ניראה שאין לו מה לומר, הוא זז בחוסר שקט כמנסה למצוא מה הוא יכול לעשות כדי להמשיך ולעבוד, העיניים שלו לא פוסחות על כלום. מבורג לא מחוזק ועד סכנה שמישהו נמצא על הגג ומאזין אך ניראה שהכל באמת מסודר לחלוטין. "אני חושב שיהיה בי צורך בטריטוריה לפני המוט" הוא אומר ונעמד מעט הנוקשות

"מובן לחלוטין. אם תרצה אוכל להרכיבך לשם."

"אין סיבה להטריח אותך" הוא עונה בחיוך "הטריטוריה קרובה מספיק"