הבחור החדש

מכרסם העצמות הוא בעל מראה פרסי בסביבות ה18 לחייו, עם שיער שחור כהה, עם כי בבסיס ראשו צומח גם שיער ירוק, ארוך יותר משמעותית. הוא לבוש באותם בגדי חרא שהוא לבש במוט (חורים מכופתרים עם חולצה, ומכנסי גינס שגדולות עליו בכמה מידות, ולמותנו יש מקל עץ קצר (כ50-60 סנטים).
הוא לוחץ את היד בחזרה, לחיצה חזקה (ממש עלול להתפתח לקרב מי לוחץ יותר חזק).
"דניאל נרקיס, סולנום, אהורון קליאת למכרסי העצמות. אבל אנחנו כבר מכירים, לא?"
הוא מריח קלות מטבק, מאדמה רטובה ומצמחים.

"העצים והצמחים סימנו אותי כאחד מהם." הוא עונה בפשטות. "שמעתי שזה אולי קשור אל ההורים שלי..." הוא נאנח, " כאילו, מי שהם לא יהיו. לא שזה משנה, בפועל אני וצמחים עובדים טוב ביחד." ונראה שמנקודת המבט שלו אין לזה משהו מעבר לזה.

"אני יותר מאשמח. איפה זה יוצא? הפלאפון.. נרצח לפני שלמדתי את כל המיקומים בארץ."

הוא מהנהן לאישור דבריו של אלאסטור, ומוסיף "מצד אחד הם מרגילים אותך לדברים, מצד שני הם הופכים המון ידע לנגיש. לכן אני משנן אותו ולא סומך על זה שהם ישארו.. אבל אתה יודע, למצוא מפות מודפסות כלכך מפורטות זה קשה."
אם אלסטור לא יגיב לאמירה הוא ישתנה ללופוס בכלילות, וירוץ אחריו. לא נראה שהוא מופתע מהאורך של הריצה, ולא נראה שיש לו בעיה איתה.
אהה, ובשונה מהרבה הומידים, מורגש שנוח לו בגוף הזאב.

היער בצל הוכה לאחרונה בידי שריפה מזעזעת. העצים בו מחרחרים חרחורי מוות, או משמיעים את הקול העדין של גדילה וצמיחה. קל לראות שהיער כמעט ריק מחיות

סולנום נוהם בכעס. כעס רב.
הוא אומר עדיין בלופוס "יער גוסס. יכול לתת יד, יכול אולי לתת עזרה לרוחות, ויכול לעזור בפיזי. אבל פתרון איטי מאוד. צריך ת'אורג' חכם מטפל באומברה - בזה לא חושב שעוזר." המשפט האחרון נאמר בתסכול רב, ובנהמה גרונית נוספת.
הוא מפנה עכשיו את מלא צומת ליבו אל מוצא אחרון. "אם מרשה, עוזר בפיזי. חרון אלה מפקד על אומברה?"

הוא מניד בראשו לאישור. הוא עדיין הומיד מתחת לעור הזאב.
"מטפל באלמנטים של רוח פועלים כמו עץ, אבל" הוא מסמן על היער השרוף "רוח. זה רק חלק מעבודה שצריך. עושה מה שיכול, יהיה צריך עוד." מבטו נח על אלאסטור, מחכה לראות שהוא מבין את כוונתו.

(אני אבהיר שהוא מדבר ככה כי זה איך שאני רואה את ההגבלות על תקשורת זאבית. כשהוא הומיד העברית שלו פחות או יותר חלקה. ההערה לגבי ההומיד התייחסה להנהון ש.. לא קשור בהכרח למחווה "סבבה" בלופוס)
הוא מהנהן, ומתחיל להסתבוב ביער, ונראה שהוא מחפש דבר מה, פה ושם חופר באבק. אחרי זמן מה יהיה יותר ברור שהוא מפנה פתח לאור שמש בעבור מה שיהיה התחלה של צמחים חדשים.

למנחה מזדמן או נוכח::

באיזהשהו שלב בדרך הוא הופך חזרה להומיד, כשהוא ממשיך לעבוד כרגיל. "בקרוב הקין שלי יהיו בארץ. לא תתנגד שהם יעזרו פה בפיזי, נכון?" הוא שואל כבדרך אגב.

משהו מוזר כאן. היער שרוף לגמרי - זה ברור. באש נוראית - אולי אפילו ביילפייר? אבל רוחות היער, הן מזמזמות בשקט. תו ארוך וצלול כמו קריסטל בצבעים של זהב וירוק. האדמה הזו רק מחכה להתחדש. הרוחות מעפעפות בעינייהן. המקום הזה צריך רק שלד, והוא יקרום עור לבדו.

(סבבה פספסתי את החלק שאתה עדיין בלופוס)
"כמובן שלא אתנגד, היער בפיזי יידרוש כמה שיותר עזרה, מכל מקור שאצליח לסייע לו" הוא מתבונן בעבודה שלך, לומד בעיניו.

אחרי כמה דקות שבהן סולנום מטפל באדמה חיוך קטן מתחיל לעלות על פניו, עכשיו כשהוא כבר עבר להומיד זה בבירור חיוך של אושר.
הוא פונה אל אלאסטור, ושואל "מה בדיוק קרה פה?" וקמצוץ של התרגשות נמצא בקולו.

"אין צורך." הוא אומר בפשטות. "האומברה פה חיה. או לפחות, הרוחות של הצמחים רק מחכים שיהיה להם במה להאחז," והוא מוסיף לעצמו במלמול "הן ממש שרות את זה."
"אני חושב שאם נתחיל שתילה מחדש בפיזי זה ייתן לרוחות בסיס מספיק טוב להאחז בו. אני אגדיל ואומר שאם נשתמש באוכלוסיה האנושית שבסביבה בשביל לעשות מזה פסטיבל או משהו זה ייתן השפעה אפילו יותר חזקה. מה דעתך?" הוא שואל, ונראה שהוא גם מקשיב לתשובה מהסביבה.

"זה אפשרות טובה. תשלב אותה עם כך שהקהילה בסביבה תרגיש קשר עמוק יותר אל הטבע פה, וזה יהיה מאוד חזק.
בנוסף, לא חסרים לכם בעלי משאבים בספט שיכולים לקדם את זה." הוא קורץ.

הוא חושב על זה לרגע. "אפשרי. אבל זה אומר שהכל יהיה יותר איטי, כי זה יקרה לצד ההשתכנות שלהם בארץ. אתה יודע מה? בוא נדבר על זה עם גרינפינגרז. אם הוא בקטע, אז זה יהיה קל. אם לא, אז נעשה את זה ככה. אני טיפה מפ.. חושש לדחות את זה יותר מהמינימום הנדרש."

"למדתי לא מזמן קצת על היהדות בארץ והחגים שיש במדינה הזו. בקרוב יש חג שבני האדם קוראים לו ט"ו בשבט. הוא קצת רחוק אבל אולי נוכל לקדם שתילה ביער כאירוע מחווה לחג ואז בחג יגיעו עוד רבים לתגבר".

"אפשר ממש לרכב על ההזדמנות הזו. אני לא זוכר מה התאריך המדוייק, אבל זה עוד חודשיים בערך. אני כן חושב שזה צריך להיות התכנון למקרה הכי גרוע שלנו, זה עוד הרבה זמן, ותכננתי להשתמש בו בשביל עסקאות אחרות." ואז הוא מסמן לגבי היער "שבעדיפות פחות גבוהה מהחורש הזה. אם לא נצליח לפתור את זה בחודש הקרוב, נתזמן אירוע קהילתי עליו."