גורה מסביב למדורה

"אנחנו אומה גדולה ובספט הזה גם שבטים שונים, אבל אני מאמין שמכעט תמיד ניתן למצוא אדמה משותפת. בכל טקס ישנו בסיס כללי וחלק של המסורת שנכנסת פנימה, אני יודע מאיזה שבט אני ובאילו מסורות אנחנו דוגלים ולכן אכניס אותם כפי שאראה לנכון בטקס הזה. כפי שלימדתי אדון צללים ומהלך זכוכית את טקס הטיהור בצורה אישית ומסורתית והם לקחו מזה את מה שבחרו, כך תוכלי לעשות איתי. חוץ מזה, המחנך שהיה לי הוא תיאורג' לאוקטנה ולרוב הערכתי רבות את האופן שבו עשה דברים, תמיד אוכל להוקיר לו תודה על החינוך על ידי כך שאודה לשבתכם ע"י תרגול של מסורת כלשהי שלכם". הוא לוקח נשימה רגע לפני שמוסיף.

"בסופו של דבר הבחירה בידייך כמובן".

"מאוד שמרני וטבעי, הוא לופוס אז זהו טבעו. הוא שמר עליי כאילו היה אבי האישי, כיאה לסנדק. אבא כפי שטען שאבי היה מחנך אותי כמובן, לא אבא קלאסי דאגן כמו באגדות של בני אדם. יחד עם זאת הוא זרק פנימה את הנגיעות שלו. למשל אם אבי היה מראה לי פעם אחת ונותן לי להבין לבד וכאשר הייתי טועה היה שולף את המקל, הוא היה מאוד מסתורי ולא מובן, כך היה נותן לי להבין לבדי ואז היה עוזר לי לבצע, מדריך אותי בדרך וכאשר אני טועה הוא דאג להכווין אותי מחדש בעזרתן של רוחות הטבע".

הלופוס הזה ממש מתחיל לדבר הרבה באופן חריג לעומת מה שהיה עד עכשיו.

"לפי מה שאני שמעתי? אצל בני האדם אב קלאסי דואג לילד לצרכים שלו ועם הזמן שולח אותו ללמוד ולהתחנך אצל גורמים אחרים, הדאגה היא ערך עליון והיא מובלטת ככזו, חינוך ולמידה לחיים מגיע מגורם חיצוני, אבות מהאגדות אולי מוסיפים לחינוך ולמידה בעצמם מחשש שמה שדאגו שייקבל, לא מספיק טוב".

"הוא היה שונה מכיוון שבעוד שאני יודע שדאג לי, הדאגה הזו אינה מובלטת, היא דאגה שמתבטאת על לימוד עצמי, ללמוד להסתדר לבד ולהתמודד כך עם בעיות. אצלנו יש גם עניין של להקה והעצמה שיש בה, אבל הוא לימד אותי בעיקר על הלבד, מכיוון שזה היה מצבי היכן שהייתי".

"בקצרה לרוב בני האדם מחזיקים את היד עד שנמאס להם, אם בכלל והוא לימד אותי ללכת לבד מההתחלה. אני הייתי מציע אבל לשאול בן אדם בנושא אם את לדעת בצורה יותר נכונה".

(אם הוא יצר אצלך/ה קצת בלבול זה בסדר, הוא בעצמו לא סגור על איך בני אדם עובדים וחיים חח)

"אצל בני האדם אחראיות על אוכל, ניקיון ותחזוקה של המבנה שהם קוראים לו בית. בנוסף הן אחראיות על הדאגה לילד כשהאבא הולך לעבוד בשביל כסף, מה שמניע את העולם שלהם, לפחות ככה אני רואה את זה. לאמהות יש דאגה לא מוסברת ומגוננת על הילדים שלהם, זה אינסטינטק מהטבע אני מניח שהסיביליזציה עוד לא קלקלה להן. זה לפחות מה ששמעתי ויצא לי לחוות על אמאהות אדם. אני לא גדלתי עם אמא כלשהי". הוא מכריז כמקדים תרופה למכה.

"לא יודע, אני רק יודע שהייתי רוצה שהיא תהיה בחיים במקום הגורל האכזר שקיבלה. את האמא שהביאה אותי לעולם הייתי רוצה להכיר". הוא משנה מעט את הנושא במשפט נוסף כחוות דעת על המשפחה של קולקי "הגיוני שמשפחתך היתה שונה, דיברתי על בני אדם רגילים, לא קין לגארו וההומידים שביננו, הכל שונה אצלנו כי יש לנו תפיסת עולם שונה".

"לא נושא לשיחה עכשיו". במשפט הזה הוא מעמיק את הטון ומביט ישירות עליה בצורה רצינית, כאילו נגעה בעצב, הוא נותן לדממה לשקוע רגע, מסיט ראש וממשיך "מה לגבי הטקס? גיבשת את דעתך?"

הזאב מהנהן כמסכים עם דעתך "טוב, זה נראלי מספיק להיום, דיברתי הרבה יותר מבדר"כ".
הוא קם על 4 ומתחיל להשתנות להומיד, גופייה לבנה, ג'ינס קצר, ז'קט ג'ינס כובע גרב בהיר, שיער ברונטי, עיניים בצבע ירוק (לעומת כחול ממוקדם), הוא מאוד חסון ושרירי. בהחלט בנוי כא'ארון לפנריר.
"אני בדר"כ לוחץ יד ומסתכל בעיניים אבל..." (אם היא תלחץ ידו, הוא יציג את עצמו ואם לא אז מה שרשמתי אחרי הסוגריים) "במקרה הזה אני מניח שיותר יתאים ככה" הוא עושה חצי תנועת הצדעה - חצי שלום נעים להכיר כזה "אלאסטור 'מוצא אחרון', מטיס א'ארון צעיר לפנריר, חבר בספט"

ההומיד נראה קצת רציני ומעט כועס אבל בשליטה. הוא לא כועס על השאלה עצמה כמו על העובדה שאמר שדיבר מספיק להיום וקולקי שואלת אותו עוד שאלה. מבטו נועד למתוח קו ולהבהיר דברים בנוסף למשפט הבא, שנאמר בטון נמוך, עמוק ומבט מופנה אליה "אני לא אומר דברים פעמיים".
לאחר שאומר זאת בבת אחת עצמותיו נשברות, גופו מתעוות ותוך רגע הוא נהיה קרינוס, כשרון שאפשרי רק ע"י הוצעת זעם או אם זו הצורה הטבעית שלך כמטיס. הקרינוס שמופיע הוא כפי שבתמונה אך עם יותר צלקות פה ושם וכנראה גדול ומפחיד יותר מקרינוס ממוצע (כאן נכנס הטוהר דם הגבוהה שיוצר תמונה של big bad monster).
הקרינוס שולח יד עם טפרים אל עבר החזה שלו ותולש משם גוש גדול של פרווה, בשר ודם שלאט לאט ייתחדשו וזורק אותו ללהבות שעוצמתן עולה מעט מדליקות הפרווה. ריח של בשר שרוף נישא באוויר. לאחר מכן בלי מילים או מחוות הוא צועד משם לשלום עם שובל של טפטופי דם.
(מעביר לך איך אני רואה את המסר של מה שהוא עשה כי קולקי חכמה כמו שאמרנו. הוא בעצם ענה לך 'ככה' והראה לך איך זה להיות מטיס בהדגמה קצרה של תמיד קרינוס, תמיד מפלצת, תמיד מצולק, פצוע, מדמם והכל מסביב מריח כמו סוף)