גרינפינגרס ודראגוש

דראגוש נותן בו מבט מבין, מלא אבחנה ואמפתיה.
"אני אזכור אותך, כשהזמן יגיע.". זה נשמע כמו הבטחה.
"אז.. "-בשינוי נושא דרסטי-" מה אתה יכול לספר לי על רוח העכבר הזאת? אשמח לדעת לפחות חלקית למה אני נכנס."

"היא מאוד רגילה לגארו, מאוד חזקה ומאוד משונה. הרוח עצמה נעשתה כה גדולה עד שהיא מחלקת את עצמה לשנים עשר שבטים. שישה מהם ישנים בחורף"

דראגוש לא בטוח אם גרינפינגרס צוחק או לא. הוא ישמיע חצי צחוק, ואז יישאר שקט במשך שאר הנסיעה, מנסה לעכל את הרעיון של יישות אחת מחולקת ל 12, וכמה הוא מתגעגע לשלג בלופוס.

"אמרתי שזו היא רוח מאוד משונה" אומר רפאל בעוד הזוג יוצאים מהמכונית שלו ומתקרבים אל הקיירן. רפאל מוציא מראת פלדה פשוטה, ומציע אותה לצל חולף כשם שאחר היה מציע מצית.

דראגוש ייקח אותה ויודה לו.
"אני מאחוריך.." (משער שהם עוברים לאומברה?)

(אכן)
הזוג עובר לאומברה ומחכה לבז שעף מעליהם ובודק אותם. "לא היום מכובדי" רפאל קורא אל הבז. "אנחנו צריכים לדבר עם צ'וצ'ו".
תוך רגע קט מגיח מהעולם האמיתי עכבר הנושא עליו מפתח ברגים. "קראת לי, שומר האדמות?" הוא שואל בקול צייצני. בעוד שהוא לא ממש בורח ממך, הוא שומר את רפאל בינו ובינך באופן טקטי

דראגוש יחיזק את ידיו מחוץ לכיסים, בטווח ראיה, בלי תנועות חדות,
ועדיין, יראה נינוח מאוד, ומחוייך.
הוא יישאר מאחורי רפאל, וייכבד את המרחב האישי של העכבר.

"כן צ'וצ'ו..." מתחיל רפאל, אך נקטע. "כל הפטרולים תקינים, בית החולים מצוייד וכל העכברים נאכלים בכמויות הנכונות, שומר האדמות!" אומר העכבר המשונה בגאווה. "א... אני יודע צ'וצ'ו. אתם עושים עבודה מאוד טובה". אומר רפאל במבוכה מה. "האמת שקראתי לך כאן כדי ללמוד שפה חדשה וללמד אחת בתמורה". אומר רפאל ומפנה תשומת ליבה של הרוח אל צל חולף.

"דראגוש, צל חולף. אארון צעיר לאדוני הצללים רוח מכובדת"
דראגוש קד קלות, וחושף צוואר כנהוג.
"באתי לבקש ממך עזרה. אני גארו צעיר בארץ זרה, וכדי לעשות את תפקידי כאדון צללים ראוי,
חסר לי כלי מהותי - תקשורת בערבית.
אשמח להציע לך רומנית בתמורה, אם תואיל ותרצה בחילופין."

העכבר נראה מבולבל מאוד ממחוות הכניעה, אבל מעוניין כאשר צל חולף מזכיר רומנית. "אני לא יודע רומנית" מספר העכבר. כאילו לא ברור שאתה יודע את זה. "איזה דברים מעניינים נאמרים ברומנית?"

דראגוש מעלה חצי חיוך בזוית פיו
"בעיקר משחקי מילים, ברבדים שונים, עם כפילויות ומשמעויות.
מה גם שרומנית היא לטינית במקורה, מה שייקל עליך עם ספרדית, איטלקית, ועוד."
הוא מהסס מעט, ומוסיף -
"אם תרצה, אשמח גם להחליף איתך ניבים שונים, מעט על גבול ההונגרית, מעט על גבול הרוסית,
אם תוכל ללמד אותי מעט מהניב העוטומני, והמצרי."

העכבר שולח יד למפתח הברגים שלו לשמע המילה 'ניבים', אבל נרגע כאשר הוא שם את המשפט בהקשרו. "אני רוצה... שני ניבים!" העכבר נראה מרוצה. "יותר מזה יהיה לי צפוף בפה. ותן לי את אלו עם ההומור הכי חד!"

דראגוש מרים גבה."אוקי, בוא תנסה את זה...."
(סיפור אמיתי אגב. המורה שלי לפיסיקה בתיכון.)
"אני זוכר פעם, בהיותי גור צעיר, נשען על מעקה, מעשן.
זה היה קיץ. אחד הבוגרים עבר לידי, ונעצר. הוא הביט לשמים, הביט אלי, הביט לשמיים שוב,
ואז אמר 'נראה שהולך לרדת גשם'. והמשיך הלאה.
בתור גור, לא מבין את הכוונה, הלכתי אל המחנך שלי לשאול מה קרה שם בדיוק.
המחנך שלי התפקע מצחוק, ואמר 'לא נאה שגורים מעשנים. הוא למעשה קרא לך חזיר'.
מבולבל ותוהה, ניסיתי להבין..
חזירים, למרות מה שנהוג לחשוב, הן חיות מאוד נקיות. הן עורכות לעצמן את המיטה בכל יום,
מסדרות את הקש. כאשר הן מרגישות שהולך לרדת גשם, הן יעבירו את הקש, וייסדרו את המיטה שלהן במקום שיהיה מוגן מהגשם. אז, כשהחזיר עם הקש בפה, הולך לרדת גשם. או במקרה שלנו, הולך לרדת גשם, אומר שהחזיר, זה אני, עם הקש, זאת הסיגריה, בפה."
דראגוש מחייך מאוזן לאוזן, ואפילו מצחקק טיפה.

העכבר מהנהן בהתלהבות. "אתה תתן לי את זה? ועוד אחד? בתמורה לעברית?" רפאל עצמו מחייך בשלב הזה. בבירור הוא לא התרגל לגמרי להתנהלותה של הרוח האבסורדית, אך מחבב אותה.

(ערבית, לא עברית. עברית הוא יודע כבר. רק למנוע אי הבנות)
"אוקי, בוא ננסה אחת גסה, ועוקצנית - מה אוכל גארו, אחרי שסיים ללקק לעצמו את הבייצים?
מה שמתחשק לו !!"
(ברומנית, המילה "לקום", משמשת גם כ "מה שבא לך", מילולית מה שקם לו, וגם ניתן להשתמש בה לתאור זיקפה, על לשון להתעורר.)
"אני אתן לך עוד אחת, את תתן לי עותומנית על בסיס ערבית. משהו מגניב עם רכבות!"

העכבר מזנק...! ואז נרגע. "שני ניבים האלו בתמורה לעות'ומנית ומצרית. זו תהיה העסקה". רפאל מסתכל עליך מהצד. עיניו שואלות אם אתה רוצה שיתערב

"מסכים !" דראגוש עונה בנחרצות.

העכבר קופץ באלימות לתוך הפה שלך. אתה מגלה שהוא -חזק-, כך שגם אם היית מנסה להסיר אותו ממקומו לא היית מצליח. באומץ ובמהירות העכבר מצמיד את מפתח הברגים שלו לניבים שלך ומשחרר שניים מהן כאילו היו מוברגות פנימה. הוא קופץ למטה, הניבים בידיו מתאימים לגודלו, ודוחף אותם לפיו. "העסקה הושלמה" אומר העכבר. אם תלקק או תיגע בניבים שלך תגלה שהם במקום

דראגוש מופתע, כאילו, בהלם. לוקח לו שניה שתיים להתנער מזה.
הוא ייתפקע מצחוק לבבי, ואז יקוד קידה עמוקה במיוחד -
"צ'וצ'ו, זה היה לי לכבוד לעשות איתך עסקים, רוב תודות לך רוח אדירה"
זה נאמר במלוא הכבוד וההערכה.

צ'וצ'ו מחייך, חיוך עם שני ניבים שלך, ופונה לגרנינפינגרס. "זה היה כיף. אני רוצה עוד" הוא אומר. "יש לך את רשותי לפרסם בפיסי שזה משהו שאתם מציעים. תעזרו בבני הדם ובכתב אומר גרינפינגרס. כאשר צ'וצ'ו פונה ללכת הוא מפנה אל דראגוש חיוך מתנצל "הן בן הרוחות היקרות ביותר של הקיירן"

"הו, הוא לחלוטין בסדר. נראה שאף פעם לא ניסית להשתין על רוח צבוע.."
הוא יודה לגרינפינגרס, וישאיר את המשפט תלוי באויר..