29.1 סופרסין ואילין בעקבות חד הקרן

איילין מחפשת את סופרסין בקיירן.

מוצאת. הוא ישן בשמש בצורת לופוס.

איילין ניגשת אליו גם היא בלופוס. זה זאב גדול שחור ומרשים שנע בחן מובחן (או לא מובחן כי סופרסין ישן)

היא נעמדת מרחק מה מולו. "שלום סופרסין"

סופרוסין מרים את ראשו ומתבונן במי שהגיעה.
הוא מתיישב ובמקביל משתנה להומיד. הוא לבוש בפונצ'ו שלו ועונד שרשרת עם שמש מוזהבת עליה. הוא פונה לזכריני בעברית.
"שלום זכריני."

איליין מתיישבת גם היא בלופוס, ואז משתנה להומיד. "שלומך טוב אני מקווה?"

"מדוע פנית אלי?"

היא ממצמצת לרגע, מופתעת כנראה מחוסר הנימוס, אבל ממשיכה הלאה. "אני רוצה ללמוד מתנת ריפוי. חד הקרן אמר שתדע להוביל אותי לרוח חד קרן חזקה מספיק ללמד אותה. באתי לבקש שתוביל אותי אל אחת שתלמד."

"אני מכיר שער לממלכת החד קרן. תרצי שאוביל אותך?"

"כן בבקשה. גם ארצה לשמוע עצה למה לצפות שם ואיך צריך להתנהג בממלכה"

"חד קרן לא רוח מחמירה. התנהגי בנימוס ובטוב לב ולא תהיינה בעיה."

אם היא לא תענה חזרה הוא יקום ויתחיל להוביל אותה.

היא תהנהן לאישור והבנה, ותבוא אחריו.

השניים עוברים לאומברה והולכים למבצר.
לאחר אישור מאחד מחברי הלהקה, הם עוברים בשביל הירח לטריטוריה של אש הצפון.
הם יוצאים מהטריטוריה והולכים לקיבוץ הצמוד עין ורדים. הם מתחילים להקיף אותו בריצה עד שהם מגיעים לחורשה קטנה וגנרית. סופרוסין עוצר ומחווה על זוג שיחים סמוכים.
"כאן. רוצי בינהם ותגיעי."

"תודה סופרסין" היא אומרת ורצה בין השיחים!

סופרוסין חוזר לקיירן.

היא נעלמת.

הגיוני.