גם נחש וגם רקון זזים בזיגזג, יום שני, 25/2/19, קיירן אנטיפטרוס, שעת צהריים

היא מביטה אל המדורה הקטנה שלה -ג'וש עשוי להבחין שהיא מסודרת במיומנות על מנת ליצור להבה חזקה וממוקדת- ומהנהנת בכובד ראש.
"אני תוהה איך זה משפיע על האש."

ג'וש מסתכל על קולקי בחיוך מעט שובב "רוצה לראות?"

היא מהנהנת מיד בהתלהבות, מרימה כמה מגזרי העץ שנחים לידה ומתחילה להקים מהם ערימה קטנה במרחק של כמה מטרים מן המדורה הבוערת.

ג'וש נראה מעט מבולבל "מקימים עוד מדורה או לחזק את זו?"

"עוד אחת."
היא מסיימת להניח את גזרי העץ, בצורת חרוט מוקפד, ומתחילה לרפד אותו בשרכים יבשים מן הערימה.
"המדורה הזו," היא מחווה על האש הבוערת. "היא מדורה טקסית."

ג'וש מהנהן בהבנה. ואז זז ומתחיל לעזור במיומנות מתקדמת ביותר לקולקי הוא דואג גם לנקות מסביב למדורה החדשה את הדברים שעלולים להתלקח.

היא נראית מתרשמת מיכולותיו של האהורון, גם אם נראה שהיא בהחלט מעדיפה להישאר פחות או יותר בשליטה על הפרויקט. כשהם מסיימים ועומדים מול תשתית מאוד מוצלחת למדורה, ללא ספק, היא פונה אליו.
"איך משתמשים נכון בחומר הזה?"

ג'וש מסתכל על המדורה ואומר "אז בעיקרון לא אמורים להשתמש בזה ממש בהדלקת מדורה רגילה כזו, זה עלול ליצור פיצוץ, הדרך הכי בטוחה ונכונה להשתמש בזה היא להדליק עם זה פחמי עץ. כלומר לשרוף את המדורה ואז להשתמש בפחמים שלה מחדש או לקנות פחם." הוא שותק מעט ואומר "אבל אם אתה נזהר מספיק אפשר להדליק עם זה מדורה רגילה" הוא מביט על קולקי במבט משועשע

היא נראית מבינה, אך מעט מואכזבת, לאחר החלק הראשון של דבריו. אך עם החלק השני, היא מזדקפת בשמחה.
"נוכל להיות מאוד זהירים." היא מציעה בלחישה מתרגשת.

ג'וש מהנהן או מפזר קצת מהנוזל במרחק אחד מהשני קרוב לעצים. הוא מסתכל על קולקי ואומר "כדאי לקחת צעד אחורה" ואז הוא מוציא חבילת גפרורים.

היא אכן לוקחת צעד בטוח ונכבד לאחור, ואף מתגוננת מעט מאחורי עץ. עם זאת, עיניה נוצצות כולן.

ג'וש מפליק שני גפרורים לתוך האש וזו מתחילה לבעור כמעט מיד בלהבה גדולה ומרשימה שממנה ג'וש לוקח במהירות צעד אחורה. האש מתרכחת יחסית מהר אבל המדורה ממשיכה. ג'וש מחייך לעבר קולקי.

גם קולקי לוקחת צעד לאחור. היא מביטה באש בהתפעלות, אך גם במעט חשש.
"ככה בני האדם נוהגים לשרוף דברים?" היא שואלת חרש.

ג'וש מגחח "קולקי הרבה מעדיפים לא להשתמש בזה. זה משהו שעוזר לבישול על פחמים או הדלקת אחי אש, רוב האנשים מעדיפים להדליק לבד עם עצים"

"כן, ראיתי את דירטי דידס מבשל... אבל כשהם רוצים לשרוף משהו גדול. בזה הם נוהגים להשתמש?"

ג'וש מסתכל על ההיתלהבות שלה ואומר " אני לא יודע אם ספציפית זה, יש המון סוגי דלקים אבל כעיקרון כן קולקי. לפעמים עדיף להשתמש בדלק יותר סמיך כדי שיתקע אבל זה מצויין לשרוף דברים גדולים"

קולקי מהנהנת בכובד ראש, ומתקרבת באיטיות ובזהירות אל המדורה הנרגעת.
"תודה, אבק דרכים." היא אומרת ברצינות, ומתיישבת בסמוך למדורה הטקסית.
"אני יכולה לשאול מעט על המקום ממנו באת?"

ג'וש מהנהן "מה תרצי לדעת?" הוא אומר עידו סוגר את מיכל הנוזל ואורז את הגפרורים

"אפשר להניח שכל מה שתסכים לספר לי, פחות או יותר."

ג'וש צוחק ואומר בחיבה "את גורה סקרנית" הוא לוקח נשימה ואומר " אז נולדתי ניו יורק סיטי שבארצות הברית, את יודעת איפה זה?"

"אני יודעת איפה זה ארצות הברית, גם אני הגעתי משם. אבל... אני לא יודעת איפה ניו יורק סיטי. זה קרוב לניו מקסיקו?"

ג'וש מניד בראשו ושולף מפה של העולם המפה ואז מפה של ארצות הברית עם שטחים אפורים עליה בתוך חלק מהמדינות (אם קולקי יודעת לשים לב החלקים האפורים הם מקומות שבהם יש שמורות של ילידים אמריקאים). ג'וש מראה את המפה לקולקי הוא שם את ידו על העיר ניו יורק ואז מזיז את ידו שמאלה ולמטה לכיוון ניו מקסיקו. "פה אני הייתי, פה את היית"

היא מהנהנת.
"איך נראית ניו יורק סיטי?"

ג'וש נאנח בנוסטלגיה "היא עיר מסובכת קצת, הכל צפוף שם, הרחובות מלוכלכים, יש המון אנשים, ביניינים שבנויים מעל לעננים בכל פינה, מכוניות בכל מקום מרתפים שאנשים גרים בהם, ברים, מסעדות אירועים. אבל בסופו של דבר יש בה קסם, היא מסודרת, בתור גארו אנחנו לא תמיד מעריכים סדר אבל זה נמצא בחברה שלנו כגארו."

"זה נשמע קצת כמו הרצליה, אבל יותר." היא מהרהרת, ומיד מוסיפה, "כמובן לאורגת יש את המקום הטבעי והראוי שלה. אך בערים..." היא לא ממשיכה את המשפט, אבל הבעתה העקומה קלות מביעה את רגשותיה המעורבים בעניין.