יום שלישי ה-7.5.19- עיניים חודרות באה לבקר את ראד

היא מתכננת לפגוש אותו בטריטוריה החדשה שלו. היכן היא נמצאת?

אובכן. שעה ועשרה מהקיירן לדרום יש ישוב בשם תקוע ובתוכו בית קפה שקבע לפגוש אותה בו , הוא ממתין עם ג'ינס וחולצה אפורה קצרת שרוול עם משקפי שמש חומות. יושב על כיסא בבית הקפה הכשר עם עם תה לפניו
מחייך לעברה לשלום כשמגיעה

״הי ראד! עבר זמן מאז שהתראנו״ היא אומרת לו כשהיא מתקרבת אליו. היא בעצמה לובשת ג׳ינס קרוע וחולצה משובצת.
״הטריטוריה שלך נראת ממש אחלה. כבר כמה זמן אתה כאן?״

"הוא מחייך "אני לא יודע כמה ראית אך תודה, תרצי לשבת על תה או שנצא לטייל?" הוא שואל "ובערך שבוע, אולי קצת יותר"

“עדיין לא ראיתי הרבה מהטריטוריה. אני אשמח לצאת לטיול״

הוא מהנהן וקם, שם עשר שקלים על השולחן קפה ועוזב אחאי שמנפנף למלצר "אוקי" הוא אומר כשמתקרב אליה ז"זה מקום קטן , לא יותר משתי קילומטר לאורך ורוחב אך זאת התחלה, זה הוא סוג של מקום שאוכל לפתח ולשפר לאורך הזמו כך שיהיה מקום טוב ללהקה לעתיד או שאוכל לקחת ממנו משאבים עם יום אחד אעזוב אותו. " הוא מחווה על הישוב סביב והמדבר בעודו צועד דרומה "הרבה עקרבים חיים כאן ובקרוב נחש אך אני בתהליחי ריחרוח ומחקר, כל שנמצא בא כעת הוא תקוע ונוקדים שהינו התנחלות מעורבת ומערת חריתון שהיא לב הבית שכאן ו מערבית, מחוץ לגבול יהיה את הישוב הלא מוכר תוקוע וממזרח את אלדד, שהוא בליפ על המפה" הוא תוהה "אך אץ עם התנחלויות אגב?"

״אישית אני חושבת שהן כאב ראש גדול לכולם... כולל למתנחלים עצמם. ועם אתה שואל אם אני בעד או נגד אני יותר נוטה לנגד. מה איתך?״

"כאב ראש באיזה בחינה? ולי אין קרקע פוליטית לעמוד עליה אך כנווד דומם יש בי משהו שמעודד את הקיום שלהן בכללי " הוא מחייך קצת וא!ז מרצין "הישוב ממזרח למשל.. הוא כר פורא לסנאה ותולע אך חוסר הפורמאליות שנטועה בו מאפשרת ללוש אותו ביתר קלות לדבר ... טוב יותר. אני מחפש אך לשקם ולשפר את החיים כאן בתקוע ושם בכפר הערבי. למזלי אני יוצא אירן דובר ערבית.
יש כאן רוח דוגמה יחסית מבוססת בדמות נזיר נוצרי ומערה מאוד ארוכה - כארבע וחצי קילומטרים ממנה"

״טוב אם אנחנו מדברים על ההתנחלויות היהודיות בשטחים ,אם זה על מה שדיברנו אז זה כאב ראש מכל הסיבוכים הביורוקרטים והסבל שזה יוצר. זה מאוד קולוניאליסטי מבחינתי.״

הוא מהנהן בהבנה "אני עדיין חוקר כאן את הרוחות , אם תרצי לעשות כאן סיור בהזדמנות. תרצי לראות את המערות? לטייל?"

״כן, אני בהחלט אשמח לטייל,״ היא אומרת עם חיוך ״ואני גם פה כדי לעזור עם כל מטרה ודבר שתצטרך״

הוא נד "אפשר. תודה, היכן את גרה היום? מצאת את בת הדם לילדי גאיה שחיה בצפון?"

״אני גרה בערד עם בת הדם שלי. אבל לא שמעתי על אחת שגרה בצפון...״

"בת דם שהצלנו ואז ברחה מהמקום בו שמרנו אותה כשהישוב שבו דיירנו אותה הותקף . אני יודע היכן היא חיה "

"שמעת מה קרה באילת?" הוא יוסיף

“מה קרה באילת?״

''...נכנסתי לתוך בניין אשר מסתבר שבתוכו הייתה מלכודת, חדר ממולכד בהמון חומרי נפץ ו... גול מתאבד, הצלחתי להכניע אותו לפני שיפעיל את המתג אך אז בדרכי החוצה הפעלתי בטעות את המטענים שפוזרו בתוך החדר באותו רגע... מפיל את כל הבניין עלי והורג את כל האנשים שהיו בפנים באותו זמן''

החיוך של עיניים חודרות נעלם

"זה מאוד מצער לשמוע את זה... שכל כך הרבה אנשים חפי פשע נהרגו בגלל טעות כזאתי."

הוא מהנהן וחורק בשיניים שלו ''הם... הרגו כל כך הרבה במטרה לעשות לנו מלכודת...'' ונושף מהאף בכעס

“אנחנו צריכים לגרום להם לשלם. כל מי שעושה את זה הוא מעבר לכל גאולה״

''אילו אותם ערפדים שסוחרים בבני דם וגארו כיעד, סבאת שחיים באילת.
אני לא יודע עם שמעת אך בפעם הקודמת שרצנו לאילת שמענו על גור לילדי גאיה שנחטף שבוע או שבועיים לפני - מסתבר שמצאנו אותו בידי ספירלות, הוא כעת נח בקיירן עד שימצאו לו מקום להיות בו אך הוא צריך קודם להשתחרר מהדם הערפדי שבגופו.''

עיניים חודרות מתחילה לחרוק בשינייה היא לוקחת נישמה ואז לוקחת אבן באוזור וזורקת אותה בתסכול.

"הערפדים האלו... אין להם בכלל שום הגינות"

''הם רואים את כל העולם כצעצוע וכלי, גם את אחיהם שלהם אך מי שסייע לנו לשחרר אותו היה *ערפד* אחר מקבוצה אחרת אני חושב שביקש שנפגוש את האדון שלו ... עלוקה ממש עתיקה ו... מוזר בדברים שאמר''

״ומתי אתם מתכננים להפגש עם ה״אדון״ הזה?״

"איתו נפגשנו בעבור הסיוע עם הגור, הוא רצה שנחקור על כנסייה שמסתירה דבר מה, כנראה ערפד, שהוא טוען שהוא מעוניין להשתמיד בפטרה, אני הולך לבקר את הספט שבסביבה לדבר עמם על כל הנושא. " הוא נראה תוהה "אני גם מתכנן לחפש מקום ראוי שיתאים לרוח האוקטנה שבנהר הירדן, אם תרצי להצטרף לטיול לאורך נהרות שונים בארץ"