מפתח חשמל 5.6

רובין ישלח הודעה לאשלין ישאל איפה יוכל למצוא אותה

היא בטריטוריה, אבל יכולה לבוא לפגוש אותו בקיירן.

ישמח להיפגש בקיירן, אלה אם שלשלאות מנופצות נמצאת ואז יגיע עד אליכם

היא אכן נמצאת והוא מוזמן לבוא לבקר. יש עוגיות.

יללות בכניסה כשלוש שעות אחרי. מפתח ברגים (והגור אם ירצה להצטרף)

ציפורים ושועל בודקים אותם בכניסה (אני אניח שבאומברה), ואחרי כדקה דימפנה מופיעה בלופוס, הפרווה שלה שחורה ומפוייחת אבל היא זזה בקלות ולא נראית פצועה. "מפתח ברגים, בארטוק-גור. שלום." היא מחייכת זאבית. "היה מוצלח ריצה צפון?"

"היה מעניין מאוד. למדנו המון וראינו המון. הריצות אל מחוץ לישראל עשויות לשאת פירות רבים מין הצפוי. אני צופה ריצות נוספות שכאלה. כך הספט יהפוך. למוכר יותר." רובין אומר בחצי חיוך הוא לא מרבה לעשות את זה אבל החיוך שלו חמים ונחמד "באתי כדי לדון עם הפסקת חשמל בהכנות לקראת המצעד מחר, ולהתעדכן ממך על התקופה בא לא הייתי כאן. וגם לשמוע איך מתקדם מבחן הבגרות שלך"

"נשמע מרתק." דימפנה משתנה להומיד למען אוצר מילים רחב יותר. "אני אשמח לשמוע מה היה ומה השגתם. ה...מצעד מחר? איזה מצעד? ולגבי המבחן בגרות שלי - זה קצת מתעכב, ייתכן שאצטרך לבקש מבחן חלופי."

"זה מבחן באמת מורכב. שקלתי להציע אחד אחר עם תרגישי שזה ממלא את ידייך יותר מדי ופוגע בתפקוד שלך כאלפא. זוהי לא מההות המבחן" הוא אומר ברצינות

"הלוואי שזה היה מעסיק אותי יותר. ניסינו, הייתה התקדמות, ואז תוך כדי שהצלנו גור ילד גאיה שנחטף מאצלם מערפדים, בן הדם שמוביל אותם, רון גולן, נ9צע מאוד קשה. הוא שוכב בתרדמת במרפאה בספט, בהשגחה של זכריני, אבל המגעים מול החברים באילת כנראה לא יתקדמו עד שנעיר אותו. זה דורש היערכות ומסע אומברלי לחלום, וייקח עוד כמה שבועות לארגן. אבל באופן אישי אני חושבת שעשיתי די כדי להצדיק הכרזה על בגרות גם בלי זה. אשמח להזדמנות לשכנע אותך בעניין."

"למה לא להיכנס לתוך החלום שלו ולנסות להעיר אותו?" רובין שואל "ואשמח לשמוע"

"זה אפשרי, זה פשוט דורש הכנות. ייקח זמן אבל נעשה את זה. בואו, אני אספר אבל אנחנו עומדים כאן על הגבול, בואו נכנס, תשתו משהו, נדבר בצורה מתורבתת."

רובין מהנהן בחיוך והולך אחרי שלשלאות

הם נכנסים לתוך הטריטוריה. באומברה, היער ער יחסית, די צפוף ומרשים וקורים דקים עוברים פה ושם בין העצים. נראה שהיער מסתכל עליכם, ולא בחיבה. טריסטרמיות מעופפות סביב ההולכים, מקשקשות על מה שעובר במוחן הציפורי הקטנטן.

כשעוברים לפיזי, היער נראה קצת פחות מרשים, העצים יחסית נמוכים ולא מאוד צפופים, בעיקר אורנים וכמה אלונים. מזג האוויר חם ויבש והרוח מזכירה שאנחנו בעצם במדבר, אבל בין ארבעה קרוואנים מתוחה ציליה, סיר מבעבע במרץ מעל גזיה ומריח מקפה והל, ובית מגורים די גדול נמצא בשלבי בניה מתקדמים עם כמה אנשים שעובדים עליו.

"שיעור בלהתארח, גור - אם אתה מודיע שאתה מגיע למקום, הם יכינו קפה מראש. משהו חם אחר, משהו קר? יש דובדבנים."

בארטוק יחייך ויניד בראשו "אין צורך אני אסתפק בקפה" "אני אזכור את השיעור הזה" הוא ישמע מעט צוחק ומעט רציני

"חגיגה" רובין אומר ולוקח חופן דובדבנים וטועם אחד. הוא בהחלט נהנה מהטעם.
נותן לדימפנה להחליט על מה היא מעדיפה לדבר קודם

(אם אנחנו ממשיכים את הסצנה כאן אין באמת צורך בסצנה שפתחתי אתמול, אני פשוט לא אוהבת לשחק שבוע ויותר אחורה. זה פלאפ בעקרון אז אפשר להמשיך כאן.)

"לגבי רון, בתור התחלה אף אחד מאיתנו לא יודע איך להכנס לחלום. ייתכן שתמרות עשן יידע, גאליארדים מהשבט שלי בדרך כלל לומדים את הדברים האלה. אם לא, ניעזר בפיות אולי. בכל מקרה אנחנו צריכים ללמוד על רון עצמו לפני שנעשה את זה."

היא מוזגת לעצמה תה ושתיה למי שעוד רוצה.

"ולגבי המבחן שלי - אני עדיין רוצה להפוך את בני הדם באילת לבני ברית של הספט ואמשיך לנסות. אבל עד אז, רצים אחרי שלושה בוגרים שלא מערערים על המנהיגות שלי עד כה, שפטתי בוגרים ובעלי תפקידים בספט ואיש לא קרא תיגר על השיפוט שלי. אני חושבת שזה די והותר כדי שאכריז על בגרות מול האומה." עד אותה נקודה היא נשמעה נחושה ודיברה בראש מורם. עכשיו היא מרכינה אותו קלות, "אבל אתה נתת לי מבחן, ואת המבחן לא השלמתי. לא אכריז בלי אישור שלך, מתוך כבוד כלפיך, כלפי מולד הירח שלנו וכלפי עצמי."

רובין מהנהן "ג'ייס יכולה לעזור בכניסה לחלום, ואם יהיה צורך אולי גם ללמד את המתנה אם יהיה לה הזמן. שווה לדבר איתה" הוא אומר לפני ששולף גרעין דובדבן ומכניס אותו לכיס שלו, הוא יסמן שישמח לתה.
רובין יחייך "בחרת המון בחירות לא קלות ואת לוקחת אחריות על המון דברים, אפשר וראוי להתייחס לתפקיד שלקחת כלוכדת האמת כמעשה הראוי להכרזת בגרות. בעיקר כשביצעת את התפקיד בצורה אקטיבית והובלת חקירה ומשפט רציניים אל מול מעשיו של בלב שלם. אני אילל לכבודך כשתכריזי בגרות"

נראה שהוקל לה, והיא מוזגת לו תה בחיוך. "תודה. טוב לדעת - באמת. ואנחנו ניעזר בג'ייס בהחלט, כבר ראיתי את היכולת שלה בתוך הראש של אנשים. אבל אתם, ספרו איך היה ברוסיה? איפה הייתם ומה עשיתם, כמו שאומר המשחק המקומי."