ברגים באפר . השעות הקטנות של ה20.7

ראד ורובין בקיירן, שותים קפה לפני שמתפזרים

[הגיוני שיהיה בשעות האחה"צ של יום הריצה, הריצה הייתה כמה שעות בצהריים הרי]
רובין ישתה מעט לפני שיבין פתאום דבר מה "ראד כשהצגת את עצמך בפעם הראשונה לא דיברת על מי הסבתות והסבים שלך. וכשהצגת את עצמך ליד הגורה זה השתנה. מה גרם לזה?"

"... יש שהשתנה ויש שנשאר זהה ." הוא משתתק ושותה קפה כאוסף את המילה הנכונה ואומר "כנווד לימדו אותי לכבד את דרכיהם של רבים באומה, לאסוף את הטוב שאוכל מהם. במקומות ששושלת ושם שני היו בעלי משמעות מיוחדת או שהייתי רוצה להציגם כדבר בעל ערך בדיון - הייתי מציג את אילו אבל... אם תזכור את שאמרתי לה, דמי והשושלת הזו היא מחוייבות והתחייבות שלי למול דורות קודמים ודרכם - להיות *ראוי* להזכיר את השושלת בפני עצמי כהתחלה וזה מה שהשתנה בכך שהתחלתי לתקן ולפעול בכתם שאבי השאיר מאחוריו... "

רובין מרים גבה בהפתעה "כתם?"

הוא נשען לאחור קצת ומוריד את הכוס לפני שימשיך "אבי הוא בן דם עשיר אשר ברח מאירן בעקבות ההפיכה שהייתה שם לסודן בהנחיית שבטו לשמור על נקודת מפגש קדומה - ... להיות עיניים ואש באפלה המזהירה וקוראת לתשומת לב... הוא גידל אותי ואת אחד עשר אחי בעושר והוד" יש בוז בשתי המילים האחרונות, יש אפלה בטון דיבור שרומזת על עוד "שתי אחיותי הבוגרות ברחו לפני השינוי הראשון שלי, אחת השתנתה ואחרת הפכה ללוחמת בדרכה שלה ואז הגיע היום שאבי מכר את נקודת העוצמה שהתחייב עליה לשמור לסוכני התולע בעבור עוד כסף ועוד יציבות... הוא היה פחדן" יש נהמה בקול "באותו יום גורלי השתנתי ו ברחתי מביתו גם כן ... כשמצא אותי השבט וסיפרתי להם על אבי הם באו לבית אך נקודת המפגש וכל שהיה בה נלקח יחד עם אבי ושבע מאחי, חלקם עוללים. שלושה שהתחבאו נשארו מאחור והשבט חיפש אחריהם... וכך הדבר נשאר עד לפני כמה חודשים... המשפחה שנעלמה בחול מצאה אותי" הוא נוהם שוב ומנער ראש לפני שחוזר לשתות כדרך לטעל עצמו

"חרא" אומר רובין ושותה את הקפה בשקט "אז חינכו אותך ושנאו אותך תוך כדי?"

''משהו כזה. כעת אחותי מצאה את המשפחה לבדה, אבי נתן אותה לערפד שפגשתי בעבר רחוק שמסתבר שנפגשו ... הוא הרג אותה ... והיא סיפרה לי בתורה את שעבר עליה, על אפו שאר אחי... הם ברחו לארץ מסודן וכעת כמעט כולם נמצאים עמי מלבד אח אחד שנמצא בידי אויב בצפון שלכד אותו למען אבי והאב עצמו כמובן''