2019-24-8- עיניים חודרות ואנדרדוג

עיניים חודרות מחפשת את אנדרדוג בקיירן. היכן הוא נמצא?

אנדרדוג נמצא באחת מפינות הקיירן עם מחשבו, יושב ומתכנת.

״היי אנדרדוג. האם חש לך קצת זמן לדבר?״
אם אנדרדוג ירים את מבטו הוא ישים לב שהיא נראת קצת יותר מוטרדת מבדרך כלל

אנדרדוג מחייך לעברה כרגיל, ואומר לה: "כמובן! אני אצטרך קצת הפסקה מניפוי באגים בתוכנה... לעזאזל, איזה באג מעצבן."

״על איזו תכנה אתה עובד הפעם?״

"סתם, איזה מבחן תכנותי שאני כותב. חשבתי שיהיה מגניב לבחון את יכולתם של הגארו של הספט בכל מה שנוגע להאקינג. נראה אם בכלל אמשיך לעבוד על זה."

״כן זה בהחלט נשמע מאוד יעיל ...״ היא אומרת עם חיוך קטן שנעלם במהרה
״בכל מקרה רציתי לשאול אותך על מה שקרה לפני יומיים במוט- האם זאת הפעם הראשונה שכיוונת נשק קר על גארו אחר בספט?״

הוא הביט בה ארוכות, קצת בהלם מן השאלה. "לא ראיתי צורך לעשות זאת לפני אתמול..."

״קיאן באמת היה כה מסוכן בעיניך?״

"בלב שלם איים על האלפא שלי, אני רק פעלתי מתוך אינסטינקט." הוא משיב בקרירות.

״אני מניחה שאני הייתי עושה את אותו הדבר.
אני לא ראיתי את כל מה שהתרחש אבל קיאן יכול להיות מאוד חם מזג והוא לא תמיד חושב על מילותיו.
אם זאת הוא כמו אח שלי כרגע וכשאני ראיתי אותו שכוב ומדמם... זה מאוד הדאיג אותי.״

הוא מהנהן לעברה. "אני... מבין את הדאגה. אך אני מאוד רוצה ליישר את ההדורים ביני לבין בלב שלם."

"זה טוב. הייתי רוצה שהקשרים בין הלהקות שלנו יהיו טובים. אתם נראים כמו אחלה חברה"

"אני לא מתכוון כלל לכך שתהיה יריבות בין הלהקות, או בין הלהקה בכלל לבין הספט. אני באתי לפה כדי לסייע, לא כדי לריב."

"ואני בהחלט לא פיקפקתי בכך... אף פעם לא קיבלתי את ההתרשמות מכך.
ובנושא אחר אני גם התרשמתי מאוד מהיכולות שלך במחשבים. תגיד לי- כמה נסיון יש לך בלאתר אנשים דרך האינטרנט?"

"מניח שאני יכול לעזור, אבל זאת לא ההתמחות שלי." הוא שואל, מעט מסוקרן מן השאלה. "את... צריכה לאתר מישהו?"

"כן. יקח לי קצת זמן להסביר את כל הסיפור. אכפת לך אם אני אשב פה?"

"בבקשה." הוא אומר, ומחווה לה בידו באמצעות מקטרתו להצטרף אליו.

"בסדר.
אז הגרסה הקצרה של הסיפור הוא שביום שבו השתנתי לראשונה אמא הייתה עדה לכך. היא לא בת דם ולכן היא לא הייתה חסינה להשפעות של דליריום... והיא איבדה את שפיותה.
עברו שלוש שנים ומאז אני לא ראיתי אותה.
היא אישה טובה... והיא נפגעה מהקללה שלנו בצלל צירוף מקרים גרוע. הייתי רוצה למצוא אותה ולקן את זה."

הוא מהנהן לעברה בהבנה. "אני מבין. איפה גרתם?"

״סן פרנסיסקו. אני לא יודעת אם היא עדיין נמצאת בעיר- אבל היא בהחלט לא עזבה את המדינה.
אני כבר יודעת שלהקת סודות הדרכים תהיה מוכנה לעזור לי באיתור שלהם. אבל אני אשמח גם לעזרה עם גארו עם נסיון במחשבים וקצת פחות קשר אישי.״

"אז... אנחנו ממתינים למשהו, או שאפשר להתחיל לחפש?" הוא שאל, חיוך קליל ואלגנטי התפשט על פניו.

״בעוד כמה ימים אני אתחיל את המחקר איתם. אני אשמח אם תבוא איתי לטריטוריה שלהם״

הוא מהנהן, ומביט בה ארוכות בחיוכו.

״תודה שאתה מוכן לעזור לי אנדרדוג. אני באמת יכולה לסמוך עליך.״