30.8.19 דרומית לטריטוריה של חולי ירח, San Patricio

האירית פוגשת בגארו נוסף, הוא לבוש במכופתרת כחולה מכנס ג'ינס כחול ונעליים כחולות לבנות כאשר לראשו כובע קש לבן המסתיר את שיערו. הוא מחזיק תיק מסמכים שחור ונעול. ולעינייו משקפי שמש שחורות


הם נפגשים בעיר המקומית ליד הטריטוריה של חולי ירח

האף שלה קולט אותו לפני העיניים, וחוש הזאב המחודד שלה מוביל אותה אליו. היא לבושה כרגיל בחצאית ארוכה וחולצה, שחור על שחור, לא חמושה לכאורה ונושאת שקית בד שככל הנראה מכילה קניות.

היא מסתכלת עליו ומנסה לתפוס את העין שלו ולהרים גבה.

הוא מתבונן בה, ונראה מופתע לפגוש עוד גארו במיקום הזה. הוא מהנהן במבטו אליה ושואל "האם את קשורה לנס הרים, או לנווה אילן?" (בלי כל ספק היא הבחינה בו הרבה לפני שהוא הבחין בה)

האדוצ שעומד מולה מריח כבעל טוהר דם גבוה ומורשת רוחות משמעותית ביותר.

"לנווה אילן, אני מאמינה. לא לנס הרים." היא מריחה מטוהר דם סביר ומלוונדר. "אתה...לא יצא לי לפגוש אותך בעבר, אבל נעים מאוד, אני מניחה?"

הוא מהנהן בכבוד כלפי דימפנה "אנא, קראי לי אשר. בחרת מנהיג מכובד ורוח מכובדת עוד יותר"
נראה שהוא עומד להסיר את כובעו בתנועה טבעית, אך הוא עוצר את עצמו ברגע שהוא נזכר היכן הוא נמצא, אך רגע לפני את שמה לב לכמה נוצות שמציצות משיערו

"דימפנה. אני עונה גם לדי, אם אתה מסתבך." רמז של מבטא מתגנב לקול שלה כשהיא אומרת את השם, עם הדגשה קלה על ההברה הראשונה ועליה באחרונה. "המנהג שבחרתי, לצערי הרב, כבר לא איתנו. אני מנהיגה כרגע. בערך. אבל זה לא לדיון כאן במקום ציבורי."

לרגע אחד את רואה מבט של עצב עובר על פניו של תוב'יאס, אך במהרה את מרגישה בהילה צוננת קרה מחליפה את אותו מבט.

"אני מבין" הוא מהנהן בהבנה "זהו גורלם של רבים"
מחכה לראות האם היא תרצה להזמין אותו למיקום כלשהו, או האם היא מצפה שהוא יזמין למיקום כלשהו.

"אני לא מכירה את היישוב הזה עדיין. אם יש מקום שאתה מעדיף? אם לא, אפשר למצוא ספסל או קרחת יער ליד הכביש איפה שלא יקשיבו לנו."

הוא מסתכל בטלפון שלו, שולח כמה הודעות ועונה "אני פנוי. אחרייך בבקשה"

נראה שהוא מנסה לכבד אותה, ולתת לה לקבוע את ההחלטות אלה אם היא תגיד לו אקטיבית להחליט

היא מושכת כתף, ומובילה החוצה מהיישוב למקום שבו מקטע משביל ישראל מתפצל מהכביש, וכמה עשרות מטרים מהכביש עד לנקודת עצירה שבבירור מיועדת לקבוצות, יש בה סלעים מסודרים לישיבה והכל. "כאן מתאים. לפחות לא סביר שיקשיבו לנו."

הוא עוצם את עיניו לכמה שניות, ומקשיב לסביבה "אני לא שומע אף אחד באזור. אני מניח שאפשר לקרוא לזה מקום בטוח.

תוביאס, השקט שלפני הסערה. תאורג צעיר לשרי הצללים, אוגמא לערפילי בוקר הרצים אחרי איולוס. מבית סטאפול ושושלת פונאר" הוא אומר ומוריד את כובעו, ניתן לראות ששיערו מורכב גם מנוחות עורב

"דימפנה אוקונור, שלשלאות מנופצות, פילודוקס פוסטרן לפיאנה, אלפא ללהקת חולי ירח הרצה אחרי פיבי, חברה בספט ישראל. מדם המלך העליון אוקונור." היא מהססת שבריר שניה לפני שהיא מציגה את עצמה כאלפא. "ערפילי בוקר - אה, שניים מחברי הלהקה שלך ביקרו בספט." היא משלימה בחצי חיוך.