24.8.19- עיוורת לאמת ובלו מון

בעקבות התיגרופלצת שאוון עברה, היא נחה במרפאה כדי להתאושש ולהתרפא מצלקת הקרב שנוצרה לה.
אני מניחה שגם בלו מון נמצא שם הרבה

לוקה מכנס אל המרפאה,״ עיניים חודרות...., מה קרה לך?״ הוא שואל כשהוא רואה את כל הפצעים והצלקות החדשות שלה

אוון מסתכלת על לוקה במבט חלש
״אני לא עיניים חודרות יותר... מפתח ברגים שינה לי את שם המעשה לעיוורת לאמת ״

״ ולמה הוא עשה זאת?״ שואל לוקה מבולבל ,״ הוא קשור לחבלות על גופך?״ הוא שואל בעודו מתקרב בשביל לבחון את הפציעות

היא מהנהנת ונאנחת
״קצת לאחר המוט קראתי עליו תיגר.בעקבות משהו שטויל אמר לי שגרם לי לאבד את שליטתי.
אני מניחה שטויל תכנן שאני אקח את זה באופן שונה ממה שהוא ציפה.״

״ טוב, זה נשמע שטויל התערב בעניינים שלא שלו״ הוא אומר ונאנח,
״ ולמה את הגבת ככה?״ הוא שואל בעודו רושם לעצמו את נתוני הפצעים שלה
( כמה היא פצועה?, נזק קבוע?, צלקות קרב?)

(יש לה צלקת קרב קשה בעמוד השדרה ושני סימני נשיכה של גארו שהם נזק קבוע)
"לא האמת היא שרציתי את עזרתו של טויל בדבר הזה.
זאת הייתי אני שבחרה להסתער על מפתח ברגים בלי לחשוב פעמיים- הכל בגלל שהוא חשב שצריך להרוג את אמא שלי למען האומה"

לוקה נאנח ,״ היית צריכה לדבר לפני שתקפת אותו״ הוא אומר באכזבה קלה.
״ היית צריכה לשמוע את הצד של  מפתח ברגים ולא להסתמך על דבריו של טויל״ הוא אומר ומתחיל לחטא את פצעיה של עיוורת לאמת, הוא יצטרך להתרגל לשם המעשה החדש שלה.
״ את תצטרכי להישאר פה במהלך השבוע הקרוב כנראה״ הוא אומר

אוון מהנהנת לדבריו של לוקה. הם אולי היו באותו גיל והוא אולי היה קצת צעיר יותר- אבל היה אפשר לראות את מעמדו כבוגר.

"אני אף פעם לא הייתי טובה בלשמור על קור רוח כשזה נוגע למשפחה שלי... יש לי כל כך הרבה רגשות חזקים כלפיהם וזה מונע ממני להיות גארו ראויה"

״ תקשיבי אוון ... אני מבין אותך לחלוטין,גם אני הייתי משתגע אם משהו היה פוגע במשפחה שלי״ הוא אומר בהבנה ,
״ אבל עדיין... המשפחה שלך עוד לא נפגעה היה לך מספיק זמן לברר איתו ולהבין את הצד שלו ״ הוא אומר.
״ האם בסוף הוא באמת מעוניין לפגוע באמא שלך?״ הוא שואל

״בסוף הוא החליט שגורלה של אמא שלי יוטל בידיו של האלפא שלי , קול מרומים. הוא יותר סבלני לגבי הנושא הזה. אני יכולה לשים בו את האמון שלי.״
היא אומרת ונאנחת
״אני באמת מיהרתי יותר מדי להטיל בו ספק... זה גורם לי לתהות האם אני סומכת על הגארו הנכונים בספט...״

לוקה מהנהן,״האלפא שלך חכם ושקול שווה לסמוך עליו, לפחות לפי מה שאני רואה״

אוון מהנהנת ומפנה את מבטה מלוקה לתקרה מעלייה
״ככל שאני ממשיכה את החיפוש של אמא שלי- אני באמת מבינה עד כמה זה יותר מסובך.
אני חשבתי בהתחלה שאולי יש דרך שאני אוכל גם לרפא אותה מהדליריום וגם לשמור אותה לצידי... עכשיו אני מבינה שזה לא יהיה אפשרי. וגם אם אני סומכת על האלפא שלי אני לא מי שיכולה לשלוט בגורלה״
הקול של אוון מתחיל לרעוד כשהיא אומרת את זה.
״פאק אני כל כך נאיבית שזה כואב.״

״הלוואי ויכולתי לעזור״ הוא אומר ומלטף לראשה בעדינות, הוא מנסה לנחם אותה .

“זה בסדר.״ היא אומרת לו בקול רך, היא בבירור מעריכה את הליטוף של שערה
״אתה תמיד לצידי. וכרגע זה מספיק״

הוא בברור מרגיש מספיק קירבה לאוון בשביל להגיש בסדר עם זה שהוא מטר אותה בנסיון לנחם אותה, כמו אחות.
הוא מספיק אחרי כמה שניות , ברור שמגע זה לא משהו שהרבה אנשים וגררו בפרט זוכים לקבל מלוקה.
״דיברת עם האלפא שלך על כל זה?״ הוא שואל

״כן. הוא יודע את מצבי והוא מוכן לעזור״ הוא עונה
״הוא גם חושב ששינוי שם המעשה שלי הוא יותר ברכה מקללה... אולי בגלל שזה יאפשר לי לפתוח דף חדש״ היא ממשיכה להסתכל על התקרה
״עיניים חודרות זה שם שמתאים לי... אבל אחרי הכל סורן היה האחד שנתן אותו. ואני כבר הסברתי לך בבירור שאני רוצה לגמרי להשתחרר ממנו״