21.10, קיירן - סבתא בישלה דייסה

בערב שני, עם צאת החג, לב בטוח נמצאת במטבח בקיירן וכהרגלה מבשלת. היא לבושה בשמלה גרמנית מסורתית שנראית חדשה ומעליה סינר עבודה פשוט ומעט מוכתם. תוך כדי עבודה היא שרה לעצמה את חורשת האקליפטוס.

פרי הרוח נכנסת למטבח כדי להכין את חליטת הצמחים הקבועה שלה, כשלפתע - פיאנה בדירנדל! היא מביטה בה לרגע, מופתעת למדי, ואז אומרת "לב בטוח, שלום! שמלה יפה."

"תודה רבה. זה מתנה מאנדרדוג ומאוד אהבתי את הסגנון"

"אה, הגיוני - זו שמלה גרמנית מסורתית. לובשים אותן גם בשווייץ, בכל מיני חגים ואירועים מיוחדים."

"היא תפורה יותר טוב מהבגדים שמוכרים בחנויות פה ולא היה לי הרבה זמן לתפור לאחרונה. נחמד לקבל בגדים חדשים" לב בטוח אומרת עם חיוך עדין תוך כדי המשך העבודה במטבח.

"לא ידעתי שאת תופרת!" פרי הרוח אומרת בהתלהבות.

"לא גדלתי במקום עם חנויות כמו פה" היא אומרת עם חיוך קטן

"את מאירלנד?"

"כן, הגענו לפני קצת יותר משנה"

"שלשלאות מנופצות סיפרה לי על אירלנד קצת. היא נשמעת מקסימה."

"יפה שם, הרבה גשם."

פרי הרוח צוחקת. "זה בדיוק מה שהיא אמרה."

"זה נכון" לב בטוח מושכת בכתפיה בחיוך. "אני אוהבת את השמש והחום בישראל"

"גם אני. נפלא פה."

לב בטוחה מהנהנת בהסכמה עם חיוך ענק. "אני מאוד שמחה שיצא לי להגיע למקום הזה, למרות הכל"

"גם אני." פרי הרוח אומרת בחיוך. "אז מה שלומך? איך הולך עם מגיני מגדל צדק?"

"שונה משחשבתי, אבל טוב. אני שמחה שהצטרפתי אליהם. איך הולך לכם?"

"טוב. מתבססים בטריטוריה."

"הייתי שם בערך שבוע בעבר. אזור יפה."

"מדהים כמה חיים יש במדבר, אם רק מסתכלים במקומות הנכונים." פרי הרוח אומרת בחיוך, ואז מציצה מעבר לכתפה של לב בטוח. "מה את מכינה?"

"דייסת שיבולת שועל. מנסה להכין את המתכון של סבתא שלי אבל השיבולת שועל בישראל שונה והדייסה אף פעם לא יוצאת טעימה כמו שלה" היא מושכת בכתפיה, נראה שכבר די השלימה עם העניין.

"אני בטוחה שיצא לך טעים בכל זאת."

"כן אבל זה לא הטעם של ארוחת הבוקר שהיא הייתה מכינה, את מבינה?" לב בטוח אומרת בגעגוע.

פרי הרוח מהנהנת בהבנה. "אני מכירה את ההרגשה. זה ככה עם הרבה מהמתכונים של אמא שלי, אפילו שהיא זו שלימדה אותי לבשל אותם."

"סבתא שלי הייתה המחנכת שלי, היא מי שהייתי הכי קרובה אליה תמיד"