10.26.2019- אנדרדוג ועיוורת לאמת

אוון חוזרת לקיירן עם אנדרדוג אחרי הריצה שהייצה להם בייחד. היא יודעת שהוא רצה 'לדבר איתה על דברים אחר כך'

הוא די שותק כל הנסיעה. כשהם מגיעים לקיירן הוא פוצה את פיו: "את מבינה למה האמרה שאמרת הייתה לא במקום?"

"כן," היא עונה לו בישירות
"היו דרכים אחרות לעשות את מה שעשיתי. ואני בחרתי באחת הכי מעליבה,"

"את עומדת להתנצל או שתיגר יהיה דרוש כאן?" הוא שואל בפנים חמורות סבר.

"אני מצטערת שפגעתי בך אנדרדוג", היא אומרת עם מבט רציני ואז שוקלת את מילותיה
"godamnit.... אני פשוט מרגישה כמו קצה המראה... הוא בדיוק עשה את הבולשיט הזה"

"קצה המראה?" הוא שואל בעניין.

"המחנך שלי... אני כבר סיפרתי עליו. הוא קיבל את שם המעשה שלו על כך שהוא מצליח לחסוף את הצדדים שגארו לא אוהבים לראות בעצמם באופן הכי קיצוני שאפשר."

"אני איני מבין אילו צדדים חשפת בי." הוא אומר בחוסר עניין, אולי בנימת זילזול.

״אני לא יודעת אם חשפתי בך צד אבל... השתמשתי במשיכה שלך לתאלוס כדי לקטול אותך כדי שאני אוכל לתחקר אותו בעצמי... וכשהגיע הרגע אני בקושי הצלחתי לעשות את העבודה.״ היא אומרת בתסכול רב
״האם זה איל שראגאבש אמור להתנהג?״

"מי אמר שאני נמשכתי לצ'יינג'לינג?" הוא אומר, עוטה פרצוף חסר הבעה.

"טוב... זה היה מה שאני הסקתי מאיך שהתנהגת אליו. למרות שעכשיו שאני חושבת על זה זה נראה שאתה פנית אליו בעיקר מתוך נימוס ולא מתוך משיכה." היא מושכת בכתיפיה באכזבה.
"עכשיו אני בהחלט יודעת שאני לא כמו קצה המראה. עד כמה שקשה לי להודות בזה - הוא בוודאות לראות את ה-subtext מאחורי ההתנהגות שלך..."

"אני יודע איך לדבר אל אנשים, ואיך להשתמש במתנות שגאיה נתנה לי." הוא אומר, באותו טון. "אבל זה בסדר, אני סולח לך."

״תודה,״ היא אומרת עם חיוך
״זה בהחלט נראה ככה. אני אשמח ללמוד ממך כמה עצות לגבי הנידון״

הוא מהנהן ופונה ללכת.