5.11.19- סיוטים וחדי קרן

באחר צהרים אוון מנמנמת בהומיד לייד העץ  האהוב עליה. היא לא נראת טוב בכלל.

פרי הרוח רואה אותה בדרכה למזבח של חד הקרן, אבל לא רוצה להפריע לה לישון. היא עוברת במקום שוב אחרי שסיימה את ענייניה. האם עיוורת לאמת עדיין שם?

עיוורת לאמת מתעוררת ומתנשפת בבהלה.
אם מרתה תעבור ליידה אוון תשדתל להרגיע את עצמה אבל אפשר לראות שהיא עדיין רועדת

פרי הרוח מביטה בה בדאגה ורוכנת לידה - לא קרוב מדי, באופן שמכבד את המרחב האישי של הגארו השניה. "את בסדר?" היא שואלת ברוך.

"היו לי סיוטים... כבר כמה ימים ברצף" היא אומרת עם קול חלש.
"בריצה שהייתי ביוון עשינו עסקה עם הכימרה... לקבל סיוטים כדי שנקבל ממנה מידע לדבי הצל הנעלם. אני וצל בוהק לקחנו אותם...."

פרי הרוח מהנהנת בהבנה, מבטה מביע אמפתיה. היא מצקצקת בלשונה כאומרת 'איזו באסה', ואז אומרת "טוב. קודם כל קומי ובואי נכין לך משהו לשתות." וקמה בעצמה.

אוון מהנהנת ותעקוב אחריה.
"יש לך שוקו חם? אולי משהו שוויצרי?"

"נראה מה יש במטבח." פרי הרוח אומרת ומתחילה ללכת לכיוון המגורים. "אז לכמה זמן העסקה?"

"לחודש הקרב... לא היו לי סיוטים כאלו גרועים מאז שהייתי גורה"

"את גרה עם הלהקה שלך?" שואלת פרי הרוח.

"יש לי דירה בטריטוריה. אבל אני גם נמצאת בקיירן. זה מאוד תלוי"

"אני שואלת כי עוזר לא לישון לבד." פרי הרוח אומרת. נשמע שהיא מדברת מניסיון.

"צודקת" היא אומרת עם מבט מבין
"אולי כדאי שאני אדבר עם האלפא שלי אם אני אוכל לישון בדירה שלו עד שהסיוטים יחלפו. למרות שזה קשה כי רוב הסיוטים שלי הם על כשלונות מאסיבים בקרבות של הלהקה שלי וגארו שקרובים אלי. אני ממשיכה לראות את אדם ואלאסטור הורגים אחד את השני, יואב וקיאן נאכלים על ידי עובש... את בלו מון נקרע לגזרים על ידי כוחות שאני לא יכולה לדמיין. ואני פשוט לא יכולה לעשות שום דבר לגבי זה.
החלק העצוב לגבי זה הוא שחלק מהסיוטים האלו התממשו. אני כבר הייתי במצב שדבר כזה קרא"

"קיבלת הזדמנות." אומרת פרי הרוח. "הזדמנות להתעמת עם הפחדים העמוקים ביותר שלך, הפינות האפלות ביותר של הנפש שלך. זכית בשיעור שאת יכולה ללמוד ממנו המון. נצלי את החודש הזה היטב ואני מאמינה שתצאי ממנו חזקה יותר וחכמה יותר."

״איך את חושבת שכדאי לי להתעמת עם הפינות האלו?״

"התחילי בלהבין ממה בדיוק את מפחדת, ולמה." פרי הרוח אומרת. השתיים מגיעות למגורים ונכנסות למבנה. פרי הרוח מובילה אותן למטבח.

״טוב יש הרבה דברים שאני מפחדת מהם- להיות נטל, לאבד או לפגוע באלו שאני אוהבת.
אני גם מפחדת מאבא שלי... בעיקר שהוא צודק״

פרי הרוח מתעלמת מהקומקום החשמלי, ממלאת סיר במים ומעמידה אותו על הכיריים. "צודק באיזה נושא?"

“לגבי הכשלונות שלי... הוא אמר לרוץ תחת כסוף ניבים וסבא הר יגמר באסון ... והוא אכן צדק. הוא כל הזמן יורד עלי ומצפה שלאט לאט אני אבנה מה שנחשב לגארו טוב״

פרי הרוח נראית מופתעת. "את עדיין בקשר איתו?"

״לא דיברתי איתו מאז הקיץ. בכללי אני לא הייתי רוצה לדבר איתו יותר אבל אני יודעת שאם אני אבוא לטפל בעיניינים עם אמא שלי אנחנו ניפגש שוב״

פרי הרוח שותקת לרגע בעודה מחפשת משהו באחד מארונות המטבח.
"זה יקרה בקרוב?" היא שואלת, ומוציאה מהארון צרור עשבים וצנצנת דבש.

״יש לי תחושת בטן חזקה שזה יהיה בקרוב. ואין לי שמץ איך אני אתמודד איתו״

"למה שהוא יהיה מעורב, בעצם? חשבתי שהם לא נשואים." אומרת פרי הרוח.

״הוא הביע המון אנטי כשאמרתי שאני רוצה לעזור לה. הוא גם אמר שזה יסיח אותי מחוויותי כגארו.״