11.26.19- אוון ודימפנה מאכילות את הספינקס

אוון מסתובבת בקיירן עם ערימה של עיתונים וספרים. אבל היא גם באה לחפש את דימפנה בין דברים אחרים.

דימפנה בשמירה באומברה, חמושה כרגיל ונראית מהורהרת.

לאחר שאיום תקריב את הספרים היא תפנה לדימפנה
״הי דימפנה! איך הולך בזמן האחרון?״

דימפנה נמנעת מלהסתכל על ההקרבה, אבל אולי היא סתם מתמקדת בגבול. "דברים חוזרים למסלול רגיל ורגוע, תודה לגאיה." היא מחייכת אליה. "מה איתך? מתרגלים ללהקה החדשה?"

״אני בעיקר מנסה לחשוב על איך להתרגל לרוץ תחת סבא רעם
זה גורם לי לחשוב על המון דברים כמו איך שאני מגדירה לעצמי מה זה כבוד.״

"אם אני זוכרת נכון, הבאן של סבא רעם הוא לא לתת לאיש יותר או פחות כבוד משמגיע לו. חנפנות לבעלי כוח לא מקובלת עליו. משהו כזה?"

״בערך. אני כן חושבת שלהפגין חוסר כבוד לאלו שמושחטים הוא משהו שבא לי וטבעי
אבל אז יש מקרים שבהם זה מסובך יותר... בעיקר עם גארו אחרים שאני צריכה לחשוב על כמה כבוד אני אצטרך להעניק להם...
אני מניחה שמה שעוזר לי הוא להסתכל על כבוד כמשהו על ספקטרום ולא כמשהו שיש ואין?״

דימפנה מקמטת את המצח בהרהור. "אני חושבת שבתור התחלה את צריכה להגדיר מה זה כבוד. בכל הכבוד לסבא רעם, הליטאני דורש מאיתנו לכבד גם את אלה שמתחתנו במעמד, כי כולנו מגאיה. צביעות ולקקנות הן דברים מגעילים גם עבור אלה שרצים תחת טוטמים אחרים, אם יש להם כבוד עצמי והערכה בריאה של השווי העצמי שלהם. יש מקומות שנדרשת דיפלומטיות, כי יש אמיתות שאין מה לזרוק לאנשים בפנים, אבל בסך הכל, אני לא מכירה הרבה גארו, בטח לא בספט הזה, שנותנים לאחרים כבוד שהם לא חושבים שמגיע להם."

"אכן כן.
יש המון כנות בין הגארו שנמצאים פה ולמרות שיש סודות אני לא מכירה המון גארו שהם בבירור צבועים. הם פשוט בוחרים להראות רבדים מסויימים מתוכם.
ולגבי ההגדרה של מה זה כבוד... טוב אני חושבת שזאת דרך להבין איך אתה חושב ומתייחס לאדם או לגורם מסויים. אם אתה מכבד משהו אתה תעניק יותר אמון בהחלטות שלו ובדרך שבה הא מקדם את הערכים שלו.
לכן אני מניחה שלכמעט כל גארו מגיעה כמות מסויימת של כבוד כי כולנו תחת גאיה אחרי הכל. אבל יש כאלו שאני מניחה שאני מכירה יותר או יותר מעריכה את האופן שבו הם עושים דברים ולכן יש סיכוי שאני אתן להם יותר כבוד.

אני גם יודעת שיש התנהגויות או דרכי מחשבה מסויימות שאני לא אתן להם כבוד. כמו לדוגמה לאלו שנותנים לוונדטות ותעבה לאחוז בליבם ולעוור את מחשבתם. או אלו שבוחרים להיות אדישים לבעיות שמתרחשות...."

דימפנה עדיין נראית מהורהרת. "אדישות היא פגם מהותי אצל גארו, לגבי זה אין ויכוח אני חושבת. אבל איך מפרידים אדישות לבעיה מקביעת סדרי עדיפויות? מי שהבית שלו נשרף עלול להיות אדיש באופן זמני לבעיה של השכן שלו. אנשים יכולים לראות בעיה בינאישית בין אחרים ולבחור שלא להתערב ולכבד את היכולת שלהם לבחור אם לפתור אותה או לא. זו התעלמות? ואם זו התעלמות, האם זו סיבה לא להקשיב, נניח, לדעתם לגבי אסטרטגיה קרבית או לטעם שלהם במוזיקה?"

אוון מהנהנת לדבריה של דימפנה עם עומק רב.
"אני מניחה שגם שם זה מאוד תלוי מצב... אבל אני מניחה שחלק מזה גם יכול לנבוע מכמות האחריות- יש הבדל בין גארו שבוחר לתת לחברי להקתו לטפל בסכסוכים שלהם ולבין שומר אדמות שמעדיף להתעסק באינטרסים שלו ולהעלים עין למתחים שקוראים בין רוחות שונות או לקרוא בין השורות... אני לא דיברתי על אף אחד משומרי האדמות שהיו בספט הזה דרך אגב.
אני לא שופטת וגם אני לא חושבת שלהכנס לכל דקות ונואנס אצל חברי הספט תהיה דרך להסיק כמה כבוד לתת להם. אבל כן כדאי להיות מודעים לדברים שכן משפיעים על הספט או על להקות שונות... ואם תהיה לי היכולת להשפיע ולשפר את המצב אני אנקט בזה.
ובכללי אני רוצה לשפר דברים ולעודד גארו אחרים להשתפר. לא בכך שאני אפקד עליהם אבל בכך שאני אכווין אותם ואעמוד לצידם....
im just thinking out loud."

"מישהו עם אחריות שבוחר להתעלם מהאחריות הזו מתרשל בתפקיד שלו וצריך לשקול - גם הגארו עצמו וגם מי שתחתיו וסביבו - אם מתאים שהוא ימשיך להחזיק בתפקיד. אבל דברים אישיים ופנימיים של כל אחד מאיתנו, שלא משנים את היכולת שלנו לתפקד מול האומה, מול הספט, בתפקיד שגאיה נתנה לנו? לא יודעת כמה ראוי ונכון להתערב בזה. הרבה מאיתנו נושאים פציעות ישנות וצלקות קרב שהן לא פיזיות, גאיה לא חננה אותנו בחיים קלים. זה חלק מהזעם, חלק מהמשימה שלנו." היא מטה את הראש הצידה מעט.

"לרצות לשפר את המצב עבור אחרים ושל אחרים זה חשוב וראוי. אבל אני חושבת שיותר חשוב להתחיל מעצמנו. קשה לאנשים לשמוע עצה ממישהו שעוד לא השתלט על עצמו והוכיח את זה. ואם מישהו שומע עצה ובוחר שלא לקבל אותה...טוב, זו בחירה שלו, כן? זו עשויה להיות בחירה גרועה, כמובן, אבל מאוד בעייתי לכפות על מישהו לתקן את עצמו, בייחוד במקום שבו הוא לא מרגיש שמשהו טעון תיקון. זה חלק מתפקיד הראגאבש ולעיתים הוא דורש עדינות."

״את צודקת. זאת הסיבה שאמרתי שאני רוצה להכווין וגם לעשות זאת יחסית בעדינות.
דרך אגב מה הוא הבאן של פיבי? איך הלהקה שלכם מתמודדת איתו?״

"אנחנו מחוייבים להגן על גשרי ירח ולונארים שמבקשים עזרה. בגלל זה חרמש דמים קרא תיגר על תפקיד שומר השער, כדי שהוא יוכל, אם ינצח, לשמר את גשרי הירח של הספט ולחזק קשרים עם ספטים אחרים." היא מסבירה (לכאורה התיגר כבר הסתיים, בפועל יוכרע מחר). "אנחנו עושים דברים כדי לעזור ללונארים, יש אצלנו בטריטוריה לונאר מלחמה שאנחנו מנסים להחזיק שפוי. זה קצת מסובך."

״למה קשה לו להחזיק בשפיות שלו?״

"אם הבנתי את זה נכון, הוא לונאר מלחמה. הוא חי על זעם. אם יש לו יותר מדי זעם הוא משתגע ועלול ליפול לתולע, אבל אם אין לו מספיק הוא ימות כמו כל דבר שלא מאכילים אותו ורק יחפש מאיפה לקבל זעם כדי להמשיך להתקיים, וגם זה סוג של שיגעון. הולכים על קו דק בין לא מספיק ליותר מדי."

״נשמע מעניין מאוד... בכנות לא כל כך יצא לי לפגוש לו נראים בטריטוריה שלי אבל אני יודעת שבלו מון מאוד מתמחה איתם.
דרך אגב האם יצא לך לדבר עם הלהקה שלהם יותר על המצב שלהם בטריטוריה?״

"דיברנו גם עם בלו מון על הלונאר, כן. ולגבי שאר הדברים, העברתי הודעה למפתח צינורות בום לגבי זה שאני לא בטוחה שהוא הבין כי הייתי קצת לא ברורה לצורך ביטחון מידע. אני חושבת שזה יותר נושא לטיפולו כראש מכרסמי העצמות, אבל אם הוא לא יראה בזה שום דבר פסול אני אבדוק ואראה ואולי אקרא תיגר."

(היינו תקועים בזמן והכל)

היא מהנהנת
״כן. לערב את לוכד האמת בעניין הזה נשמע כמו רעיון ראוי. אני גם שמעתי מנותן סימן שיצא לו לרוץ איתו ועם יללת רחוב בעבר.״

"גם לי יצא לרוץ עם יללת רחוב, אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה שאני מכירה אותו טוב יותר. גם לא את מעוררת השינוי אחרי שרצנו יחד פעמיים. אבל אולי נוח לו יותר לדבר בצורה פתוחה עם מכרסמי עצמות אחרים כשהאלפא שלו לא נמצאת, אני לא יודעת. בכל מקרה, נראה מה יוחלט פנימית אצל מכרסמי העצמות ולפי זה מה יקרה הלאה."