30.11 וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ

"יש סיבה שהם לא ירצו לבוא?"
גבתו הארורה מתרוממת שוב.

פרי הרוח נראית מעט מבולבלת שוב. "לא. אני לא חושבת."

"טוב.
אני אדבר עם האלפא שלי ונודיע.
איך זה לרוץ אחריי אנדרדוג?"

"הוא אלפא טוב. גארו טוב עם לב טוב, אחד שאפשר לסמוך עליו. הוא מאוד שקול מצד אחד ומאוד שאפתן מצד שני - תמיד נכון לפעולה, אבל פועל בחוכמה."

"כל זה יכול להיות נכון, אבל הוא צריך לגדל זוג ביצים."

פרי הרוח שותקת - בבירור אין לה מושג איך להגיב לזה.

"השתיקה שלך נובעת מהסכמה? חוסר הסכמה? המתנה להסבר?"

"המתנה להסבר."

"לפני כמה ימים הגור של מפתח צינורות קרא לו פחדן, המילה תיגר שורבבה אבל זה לא רלוונטי כי לגור אין מעמד.
הם התחילו קרב ביניהם, ארוך ומתיש ונטול יוזמה.
הוא לא לקח עמדה בעוצמה, לא במילים, ולא במעשים.
אני מחבב אותו, הוא חכם ויעיל, אבל מנהיג צריך לייצג."

פרי הרוח חושבת על דבריו של חרמש דמים במשך כמה רגעים ארוכים, ונראה שהיא מתלבטת כיצד להגיב. "יש לו במה להשתפר." היא מסכימה לבסוף. "כמו כולנו."

"במה את צריכה להשתפר?"

פרי הרוח שוקלת את השאלה ברצינות רבה לכמה רגעים. "אני חושבת שהדבר העיקרי כרגע הוא מה ששלשלאות מנופצות קראה לו גמישות מחשבתית." היא עונה. "הספט שהגעתי ממנו מאוד מסורתי, ומאוד שונה מספט ישראל. לא נחשפתי מספיק לדרכי פעולה ודרכי חשיבה שונות לפני שהגעתי לכאן, ואני משתדלת לא לשפוט אף אחד, אבל יש דברים שאני פשוט מתקשה להבין. זה מכשול שאני צריכה להתגבר עליו."

"אין כל רע במודרניות, אבל מסתובבים פה מספר של בורים שמזניחים מסורת וכבוד לטובת ההגדרה שלהם ליעילות, אבל הם טועים.
אל תגידי אומרות ותרניות כמו לא לשפוט אף אחד, להקה שלא מבקרת את עצמה היא להקה שלא לומדת מהטעויות שלה.
וגארו שלא שופטת את אלו שסביבה לא תדע להעריך את מעמדה, ואת יכולותיה.
את גאליארד, תפקידך המקודש הוא לספר על המסורת שלנו וללמד אותם אחרת."

"לספר כן. ללמד כן. אבל לא לשפוט. כשאני אומרת 'לא לשפוט', הכוונה היא לא לשתוק, כשאני חושבת שמישהו טועה. הכוונה היא פשוט לנסות להבין אותו. לא להניח שהוא פעל בכוונת זדון - לא למהר לקפוץ למסקנות באופן כללי. והכי חשוב, לסלוח לו."

הוא נראה מבולבל.
"בשביל מה?"

"כי כולנו טועים. כפי שאמרתי, לכולנו יש במה להשתפר. אני משתדלת לסלוח לאחרים כפי שהייתי רוצה שיסלחו לי." עונה פרי הרוח. לאחר רגע של מחשבה, היא מוסיפה "במוט הראשון שלי בישראל שמעתי את סיפורו של טעות לעולם חוזרת, על התולע שניצל את השנאה שבלבו כדי להשתלט עליו ולגרום לו לפגוע בחבריו. טינה היא עוד רגש שהתולע יכול לנצל לצרכיו, אם נותנים לה להכות שורש בלבנו."

"טעות לעולם חוזרת הוא לא דוגמא טובה.
התולע יודע לנצל גם אהבה, אמון ורצון טוב.
הוא המשמיד, זה הוא תפקידו ומהותו.
לסלוח זה יופי, אבל סליחה היא לא המניע הגדול שדוחף להשתפר.
השפלה וענישה דוחפות גארו להשתפר אחריי טעויות, הן מלמדות שיש השלכות למעשים ושלא יצפה לנדבות.
גם את הרחמים צריך להרוויח."

"את הענישה אני משאירה לפילודוקסים." נשמע שאין לה שום בעיה עם הרעיון של עונש מוצדק - זה פשוט לא התחום שלה.

"את גאליארד, בפיך את נושאת את הכוח להנציח את הטעויות של הגארו ואת ההצלחות.
כשגארו שוכח את העונש שלו לך יש את הכוח לספר לכולם על ההשפלה, ולהעלות את שיעורו כדי שילמד.
זה כוח מרתיע, מעורר כבוד ויראה.",

פרי הרוח חושבת על זה לרגע. היא נראית מהורהרת. לבסוף היא עונה "אם מישהו חוזר ופושע, עליו להישפט ולהיענש שוב. אבל מישהו שכבר נשפט ושילם את המחיר? מגיעה לו הזדמנות להמשיך הלאה. איך אגאתון אומר? היה, נגמר."

"אין שום קשר בין הזדמנות להמשיך הלאה לבין להזכיר למישהו את טעותו. הוא חיי, זו ההזדמנות שלו."

פרי הרוח לא משוכנעת. "הוא טעה, הוא שילם על כך, מגיעה לו סליחה."