ערב 2.12.19 חרמש אפור

שלג אפור נמצא על סלע באומברה לשעות ערב, הוא שוכב בצורת ההומיד ומסתכל על הירח

חרמש דמים מסתובב בקאיירן, נראה רגוע ועליז.
הוא לא מבחין בשלג אפור, אך הוא מבחין בירח העולה.
הוא משתנה ללופוס ומיילל אליו.

שלג אפור שומע את הלופוס המיילל בסמוך עליו, מופתע מעט אך אומר לו "לא שמתי לב שהגעת לכאן. אנחנו מכירים?" (לשלג אפור יצא לראות את הלופוס של חרמש הדמים? תרצה לתאר אותו?)

(סביר להניח שכן, זה קורה הרבה.)
פרוותו אפורה, ארוכה מדובללת ועבה. בטנו הלבנה פרוותית גם היא, מלאה צלקות דקות ורבות מספור שמעטרות אותה. מבהירה בלי כל ספק שמולך ניצב פנריר טהור דם.
ניתן לראות סימני כוויות כסף על כתפיו ועל החזה שלו.

"אהה חרמש הדמים, הייתי צריך לזהותך... זה טוב לראות אותך" ממבט מקרוב שלג אפור יראה קצת מוזנח, כאילו הוא לובש את אותם כבר קצת יותר מידי ימים ברצף. סימני זיעה צהובים מתחת לחולצתו, זקן שקצת יוצא מכלל שליטה ומבט קצת יותר משוגע מהרגיל לעונה...

חרמש דמים משתנה להומיד, נראה שזעם מתעורר בו מעט.
"אין הא בשם שלי, אל תעשה את הטעות הזו שוב."

"את כוונתי ש... טוב... זה כמו..." שלג לא מוצא את המילים להסביר את מקור הצליל הזר ומחליט לוותר "ובכן מה מעשיך באומברה בערב?"

"בחנתי את אבני הדרך של הקאיירן, כעת לאחר שניצחתי בתיגר על תפקיד שומר השער.
ואתה?"

"מה אתה אומר, אתה שומר השער החדש?" שלג אומר בפליאה
"האמת שאני סיימתי עכשיו ללמוד אצל אגאתון והייתי חוזר לפיזי אילולא הייתי תקוע כאן" הוא אומר בצורה מעט עליזה יותר משהיית מצפה

הוא בוחן את שלג אפור, ולפתע רואה שמשהו בו חריג.
"כן, אני שומר השער החדש. אכריז על כך במוט כראוי.
למה נתקעת באומברה? ולמה אתה נראה כה מלוכלך?"

"תאונה בזמן מתן נוסיס לרוח. נתתי יותר מידי ועכשיו אני לא יכול לצאת. כנראה יחלוף בעוד שבוע. ואני לא מלוכלך על מה אתה מדבר?"
נראה שהשהייה הארוכה באומברה בלי יכולת לצאת משפיעה עליו

חרמש דמים אומר לו "אתה מלוכלך, אבל אם זה לא מפריע לך לא באמת אכפת לי.
תרצה לספר לי על התאונה על כוס קפה?"

עיניו מתרחבות "יש לך קפה??"

"כן."

"ואוו כמה שאני אוהב קפה, חבל שאין פה באומברה אבל..."

חרמש דמים מביט על תיק מלבני שחור שתלוי על כתפו, שהוא מסתובב איתו מעל זמן רב ומכיל בתוכו פקל קפה.
"שב."
הוא מתיישב בעצמו, מוציא קנקן מתכת שנראה מאוד חדש, גזייה משומשת, צנצנת של קפה שחור ושתי כוסות זכוכית.
הוא מתחיל בפעולה של הכנת קפה.
"אז, מה קרה לך?"

ריח הקפה מתחיל לעלות ולהציף את שלג אפור בזכרונות של בית "אמרתי לך, אני לא מצליח לצאת מכאן עד שלא אצבור מחדש את האנרגיה הרוחנית שנתתי. הבעיה שלי זה בעיקר לישון. אני לא ישן כאן כמו שצריך ותמיד חושש ליפול לאומברת דרימינג בטעות"

"זה אכן מאוד מסוכן אם תתרחק, אבל כל עוד לא תטייל ותהיה זהיר אתה תוכל למצוא את דרכך בחזרה.
למה נתת לרוח כל כך הרבה מעצמך?"
המים מתחילים להתחמם, בקרוב יהיה קפה מוכן.

"לא התכוונתי לתת הרבה כל כך, הייתי צריך להיות זהיר יותר. ואני ישן בינתיים ברחבת הקיירן כך שזה כנראה המקום הבטוח ביותר מפני נפילה לדרימינג, לא?"

"למה לא במ..."
חרמש דמים עוצר לרגע, חושב.
"שמעתי רבות על המגורים של הקאיירן, אבל מעולם לא הייתי בהם.
ישנת בהם פעם?"