23.12 באשקלון ככל הנראה

שלשלאות מנופצות בודקת איפה מכה ניצחת והולכת למצוא אותו שם.

אכן באשקלון. מפנה בונה וחוגג.

לחגוג זה נחמד. היא מגיעה עם שישיה של בירות מייצור עצמי וחמאת עיזים עטופה בבד. "חג שמח?" היא שואלת בהיסוס מסוים. "אני חושבת שחנוכה כבר התחיל."

העיר אשקלון האומברלית נראית כאתר בנייה בהריסות רבתי. שמישהו החליט לצבוע בבליל חגים לא ברור או קוהרנטי.
"אכן חג שמח. נר שני. תודה על המתנה". הוא שורק ופיל גור מגודל מגיע ולוקח את המתנות ואוכל חלק מהם בדרך להביא אותם ליתר הלהקה.

"יום אחד אני אשאל מה אתם עושים כאן עם האומברה." היא מסתכלת על כל ההמולה, ונדה בראש. "אבל לא היום. אתם בסדר, בכללי? משתיק היער התאושש?"

"הוא עדיין מעכל את מה שעבר עליו או את הספינקס... מה שיצא קודם"

"...יצא, מטאפורית או מילולית?"

"כן"

"בוא נשאיר את זה בלי הרחבה נוספת. אני לא בטוחה שזה בריא לאכול רוח ספינקס." יש הבעה של כאב מסוים על הפנים שלה. "בכל מקרה, קודם כל שפכתי מידע לגבי דברים שריצה שאני הובלתי ואז ריצה שחשכת מעמקים הוביל באילת. המצב שם...בתוך העיר עוד חצי סביר, מחוץ לעיר, בים, סודות הדרכים מצאו חיית מלחמה וקראקן וכל מיני דברים מוזרים. ואני בכלל באתי לדבר איתך על באר שבע. אבל אני אשאל קודם - כמה אתה שומר על קשר עם להקות לגבי דברים שקורים? אחריות של מי לדאוג שהמידע יעבור, שלך לבקש או שלהם למסור?"

"אני מאמין שמידע צריך לזרום לספט. ולכן מיצבתי את ספר אויב התולע. כל מידע שיועדכן שם מגיע אליי. אני לא מאמין שאני אמור לרדוף אחרי להקות כדי שיספקו מידע. אך למרות זאת אני שואל ומתעניין בספט. במיוחד עם להקות שמידע זמן רב לא הגיע מהם."

"בספר יש הרבה מאוד חוסרים. יש טריטוריות שלמות שאין מילה לגביהן בספר, או לגבי הסכנות בהן. למשל, רצנו לפני כמה ימים לבאר שבע לבדוק מה קורה שם כי עד כמה שידעתי לא ביקרה שם אף להקה כבר הרבה זמן, וגילינו בדיעבד שהמטרה מקדשת והשקט שלפני הסערה היו שם לפני כמה שבועות או חודשים, נתקלו בסכנות ולא העבירו הלאה. השקט שלפני הסערה הניח שהמטרה מקדשת יעביר את המידע, כחבר ספט, ואם הוא העביר אותו אליך אז הוא לא עבר הלאה. זה לא בריא לאף אחד."

לא עבר אלי המידע. וזה אכן חבל שאין מספיק מידע ושמידע לא עובר. אולי גם אני צריך להעניש גארו שלא מוסרים מידע לגבי אויבים בטריטוריות שלהם.
יש לך רעיון איך לגרום למידע לזרום?

"אני יכולה להגיד איך אוייבי התולע לפניך ניסו לעשות את זה. אל עפר תשוב היה יושב יום בשבוע בקיירן לשמוע נציגי להקות שבאו אליו, זכריני עשתה דבר דומה והשתמשה בסגנים שעשו סבבים בין להקות - גם אתה שימרת את זה בתחילת הכהונה שלך, לא? ואז, עד כמה שאני יודעת, זה הפסיק. ובכל מקרה כנראה אי אפשר לקבל את כל המידע מכולם. אבל להפעיל סגנים, לתזכר אנשים, לזמן אליך אלפא או בטא של להקה, כל זה יעזור אולי. וכן, גם לאיים ולהעניש. טוטם העורב מחייב אותנו לחלוק מידע שימושי, ואלה שלא מעבירים מידע חוטאים בפני הספט והטוטם."

מאסתי מהדרכים הללו. עשו זאת וגם אז זה לא עבד טוב. אני חושב שהנגשתי את המידע כמו שלא היה לפניי ואין זה מתפקידו של אויב התולע לרדוף אחרי גארו סוררים. עונשים כנראה יהיו הדבר היחיד שיש לי לעשות. אולי אבוא לקיירן ואכריז הכרזה.

"לפחות שלא יוכלו לטעון אחר כך שלא אמרת." היא פורשת ידיים בתנועת 'מה אפשר לעשות'. "הם אמורים להיות אחראיים מספיק לחלוק מידע ולשמור על החיים של כולנו. אם הם לא, צריך לתקן לפני שמישהו ימות על חוסר מידע שהיה לנו והוא לא קיבל. שלא שוב צעירים טיפשים יחטפו זיהום וויילד כי לא הזהירו אותם מספיק כמה המצב ברמת הגולן חמור ומסוכן."

"אה, עוד משהו-" היא מוסיפה לפני שהיא נפרדת, בהנחה שאין לו משהו נוסף להגיד, "אנשים שרצים לאילת, שיעדכנו אותי אחרי ועדיף גם לפני? אני חושבת שמחברי הספט כרגע אני ודם ואפר הכי מעודכנים ומנוסים בעיר, וסופרוסין הכי מנוסה בצד האומברה שלה. זה מקום מסוכן להחריד ועדיף שהם יבינו למה הם נכנסים לפני ויעדכנו מה היה אחרי. זו אמנם טריטוריה שלא קרובה אלי, אבל מתוקף הקשר עם בני הדם שם אני מעדיפה לשים עין אישית על מה שקורה בדרום."

חג שמח ובהצלחה עם מה שקורה באילת