18.1 ליד הקיירן, כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם

שלשלאות מנופצות באה לחפש את פרי הרוח. לא נראה שהיא ישנה מאז המוט.

היא תמצא אותה רובצת בלופוס תחת עץ.

"היי." היא מתיישבת לידה, קצת בכבדות. "איך את מרגישה?"

"מוזר. לא נורא. את?"

"עסוקה. מתארגנים לחלץ את הקין." היא נאנחת. "אני צריכה עזרה בזה."

הזאבה מיד זוקפת את אוזניה ומבזיקה לגלאברו. "מה אפשר לעשות."

"מעבר לעזרה בהתקפה, כשהיא תיקבע, אנחנו כנראה נצטרך להבריח את מי שנשחרר מישראל. יחפשו אותם במקרה הרע, יחשבו שהם מתים במקרה הטוב, ואי אפשר שיראו אותם כאן. באופן זמני, אני מחפשת את הספטים הפחות נגישים וצפויים לפזר אותם אליהם. חשבתי לדבר עם גשם קייצי אבל המצב שלו קצת...לא ברור. יכול להיות שהספט שלך יסכים לקבל אליו כמה אנשים?"

"כן." פרי הרוח עונה בהחלטיות, בלי היסוס. "אדבר עם סבתא שלי. בכמה בני דם מדובר?"

"של ילדי גאיה, תשעה אני חושבת, אולי עשרה. לפיאנה ולאדון צללים האחד נמצא פתרון אחר. עדיף לא לרכז אותם באותו מקום."

פרי הרוח מהנהנת. "אדבר איתה. לא תהיה בעיה למצוא להם מקום, אבל אין בהר פרא מי שיטפל בצד ה...לוגיסטי של זה. תעודות זהות ודברים כאלה. יש מהלכי זכוכית בגרמניה שנעזרים בהם לפעמים, אבל בסדר גודל כזה עדיף שנטפל בזה מהצד שלנו."

"בינתיים מה שחשוב זה להוציא אותם מישראל ולמצוא מקום עבורם לכמה ימים או שבועות, עד שיפסיקו לחפש והמצב כאן ירגע. אחרי זה, ייתכן שהם יעברו למקומות אחרים, לפי רצונם שלהם והיכולת של ספטים אחרים לקבל אותם. לצערי הסיכוי שהם יוכלו לחזור לכאן נמוך מאוד." נראה שזה באמת מעציב אותה.

"העיקר שיהיו במקום בטוח."

"בדיוק." היא מהנהנת בהבעה קודרת. "אנחנו לא יודעים אם יהיו השלכות לטווח הארוך להשפעות שהפעילו עליהם. אני מקווה שלא, נדע רק כשנצליח לשחרר אותם."

"השפעות? של ערפדים?" פרי הרוח שואלת, ושלשלאות מנופצות יכולה להרגיש את הזעם שלה מתחיל לבעבע.

"כלשהן." פרי הרוח לא היחידה שזועמת אבל נראה ששלשלאות מנופצות עושה מאמץ לשמור על רוגע. "אני לא רוצה להתקבע בחשיבה שמדובר בערפדים, אבל זה יותר סביר מאפשרויות אחרות."

פרי הרוח פולטת נהמה, ואז מכריחה את עצמה לנשום ולהירגע. "נטפל בהם. איך נוציא אותם מישראל?"

"בדרך הים, כנראה. אנחנו עוד עובדים על החלק הזה."

פרי הרוח מהנהנת. "בזה אני לא חושבת שאני יכולה לעזור. אבל אדאג שיהיה להם לאן ללכת."

"אני מעריכה את זה. כולם יעכירו את זה. לגבי למלט אותם כבר נסתדר...יש להקה של מהלכי זכוכית שעובדת גם על זה."

"מצוין. אברר ואעדכן אותך."

"תודה." והיא הולכת לדרכה.