1.25.2020- מביטה לאספלט

לאחר שאוון נחה טיפה בקיירן. היא תנסה לחפש את אספלט. היכן היא תמצא אותו?

באיזור האורחים, מולו האופנוע והוא מתעסק בו בחלקי המנוע

"הי לך אספלט!" היא תגיד לו עם חיוך
"אמרתי לך ששם המעשה שלך מגניב? כי אם לא - הנה! אמרתי את זה עכשיו."

אספלט מרים את ראשו, רואה מביטה ומחייך "תודה עיניים... אה... מביטה קדימה" הוא מתכופף שוב עם מה שנראה כמו פלנלית מאוד ישנה ומנקה משהו על המנוע

"זה בסדר אני לא אכעס עליך שטעית לגבי השם" היא תגיד עם חיוך עדין
"היה לי גם שם מעשה אחר שאני קיבלתי לפני מביטה קדימה- בעקבות תיגר סתמי שהפסדתי בו קשות"

"איזה סוג של תיגרים אתם עושים כאן בישראל בדרך כלל?" הוא שואל מתוך המנוע

"בדרך כלל תיגרים על תפקידים בספט. בתיגרים שבהם אני הייתי מעורבת זה בעיקר היה לגבי עניין שמישהו פעל באופן מבזה או פוגע.
אני קראתי על מפתח צינורות תיגר על זה שהוא פעל מאחורי גבי לגבי... דברים אישיים ולקח ממני סמכות לגבי עניין שהוא חשב שאני הייתי מוטת בו נפשית.
אבל גם אני הייתי בצד הטועה - בחרתי להאמין בחצי אמת מפחדן מוג לב שסירב לקבל עונש ראוי ונתנתי לזעם שלי להשתלט עלי ולפגוע בכבודו של לוכד האמת.
לכן קיבלתי את השם עיוורת לאמת עד שהוא שונה למביטה קדימה כשהוכחתי שאני ראוייה לשם ראוי יותר."

"הזעם שלנו הוא נשק מסוכן, גם לאויבנו וגם לנו. לי לקח הרבה זמן לשלוט על הזעם שלי ואני עדיין עובד על זה גם היום בכל מיני דרכים" הוא שולף מתא המטען שמתחת לכיסא האופנוע רמקול נייד קטן מחובר בחוץ לאייפוד ישן, מדליק אותם ומתחיל להיתנגן השיר הבא

"המוזיקה והכביש, הם מרגיעים אותי. תמצאי איך להוציא את הזעם שלך שלא תעשי שטויות מיותרות"

אוון תרקיד את ראשה בהתאם לקצב של המוזיקה
״מוזיקה זה אכן אמצעי טוב להרגיע זעם.״ היא תענה עם חיוך
״גם להסתכל על מה שנשאר מהטבע זה משהו שמרגיע אותי. הוא גם מזכיר לי בשביל מה אני נלחמת.
אני מניחה שגם אתה יודע בשביל מה אתה נלחם- אחרי הכל זה מה שעושה גארו״

"בשביל מה אני נלחם? אני מחפש בשביל מה אני נלחם" הוא מושך בכתפיו וחוזר למנוע

"זה תמיד טוב לחפש." היא תגיד עם חיוך
"איך אתה מתרשם מהארץ עד כה? באיזה מקומות כבר יצא לך להיות?"

"וואלה הייתי בחיפה, נחמד, חוצמזה לא יצא לי עדיין.
מכירה מקומות טובים?"

"המון" היא אומרת עם חיוך גדול
"יצא לי לטייל בארץ הזאתי המון בשנה האחרונה- יש מגוון של דברים לראות בטבע והרבה בעיות שצריך לטפל בהם.
הלהקה שלי אחראית על רמת הגולן. היא הייתה הטריטוריה שלנו אבל רוח אבות סקינדנסרית פסיכופתית השתלטה עליה בעזרת המינוטאור. So that's some tough shit"

"רוח אבות סקינדנסרית פסיכופתית!" הוא חוזר בהתלהבות "בהחלט יש כאן עניין בישראל" הוא מתלהב "ניסיתם לזמן את הרוח לתוך פרצוף של עכביש אורגת? זה בטוח יהיה מצחיק לראות"

היא צוחקת
"סמוך עלי אבל אם זה מה שהיה נדרש היינו עושים את זה לפני שנה... היא גייסה את הפאקינג מינוטאור כדי לעשות את הנזק!
אין לך שמץ עד כמה אני מתרגשת לפורר את הביצ'ית הזאתי אל תוך הריק.
אני בטוחה שגם לך יצא לפגוש כמה אויבים איומיםץ למה שלא תספר לי על אלו שיצא לך להתמודד איתם?"

"אני אספר לך" הוא קם מהמנוע עם חיוך קטן "כשהיינו באיזור ליד העיר קנזס, נלחמנו ברוח אורגת חלודה של משאיות, הן דהרו וניסו לדרוס אותנו במהירויות של 200 קמ"ש!
מה שעשינו זה קפצנו על המשאיות וכיוונו אותן לדהור לתוך בור כמו עדר של פרות משוגעות. זה היה קל כשהבנו שהמשאיות עובדות כיישות אחת ואם נמצא את המשאית השולטת ונשלח אותה לתהום, כל השאר יעקבו.
אז זה מה שעשינו"

״בהחלט נשמע כמו משהו באדאס.
ושתדע שיש המון אויבים בארץ הזאתי ש״ישמחו״ לסיפור על תבוסתם על ידי הספט.״