3.2.2020- מביטה קדימה לחופש

ביום שני בצהריים אוון תחפש את חופש. היכן היא תמצא אותה?

היא נמצאת בבית שלה ושל הקין בפתח תקווה- ומציעה לאוון לבוא, או שהן יפגשו בקיירן מאוחר יותר אם היא מעדיפה.

היא תבוא לבית שלה. היא גם תודה שאף תולע לא יעקוב אחריהם. היא תעמוד בכניסה ותצלצל בפעמון וכשגבי תפתח לה היא תיתן חיבוק

אין ממש פעמון. גבי מחכה לה בחוץ, ואחרי חיבוק חמים מובילה אותה פנימה דרך חלון למרתף. 
החלל קטן, חנוק ומריח מעובש וסיגריות. יש ספה שנראית כאילו גררו אותה מהרחוב, וכמה מזרנים זרוקים פה ושם. מוזיקה מתנגנת ברקע.

אוון תפתח את החלון טיפה
״אז לפני שנדבר על מה שרציתי שנדבר.. איך עוברים עליך דברים גבי? בהחלט היה שבוע לא קל...״

חופש מתיישבת על הספה בחבטה.
"וואלה פסדר. היו גרועים יותר. איך את?"

היא מתיישבת ליידה ומסתכלת על התקרה
״אני מרגישה... מלוכלכת. מכל הפולטיקה, מהלהקה, היחס ללהקה...
אני מנסה לעמוד על שלי... לתמוך גם בלהקה וגם בספט... אבל זה כל כך קשה לעשות את זה שאני מרגישה שאני לא מצליחה להעביר את המסר שלי.
כמו עם עוקד החטאים ושערי שמיים - אני מאמינה שהם רוצים בטובת גאיה וטובת הספט אבל כל כך קשה להסביר להם שהם נוטים לדרוך ולהתבריין לאחרים... משתמשים בכוח שלהם על החלשים - דורכים על פצעים במקום לאחות אותם..״
היא עוצרת ומצחקקת בקרירות
״להסביר ללופוס אדון צללים עם מורשת לפחד וכאב לא להתבריין לאחרים... נשמע בלתי אפשרי״

"וואו, וואו, לאט לאט." היא מניחה עליה יד. "אני יודעת שזה קשה... אבל זה לא בלתי אפשרי. תאמיני או לא, עוקד החטאים רוצה ללמוד ולהבין יותר. אני בטוחה שאת יכולה להסביר לו, אם תצליחי גם להבין אותו. אני גם אשמח לעזור. בקשר לשערי שמיים... אני לא יודעת, אבל שום דבר לא חסר תקווה."

"תאמיני או לא אני מרגישה שאני מצליחה להבין את שערי שמיים יותר מעוקד החטאים. פשוט צריך לדבר את השפה שלו. אבל... אני אשמח שתעזרי לי עם עוקד החטאים. את האחת שהכי מכירה אותו בספט כרגע אז חשבתי שאולי תוכלי לעזור לי להבין את איך שהוא חושב. ואולי איך אני אוכל להגיע אליו"

חופש מחייכת אליה. 
"אני מקווה שאני אצליח. זה לא שלי ממש קל להגיע אליו... אבל אני אנסה. אני רוצה לנסות, בשביל שניכם, מאוד. בשביל זה אני כאן מאמי- להריח ערפדים ממרחק קילומטר וחצי זה סייד ג'וב. דברים כאלה הם באמת השטיק שלי. וכשזה את וגדעון?! ברור חיימשלי. מה שאתם צריכים. אני כאן.
אני מציעה שניפגש לדבר על זה שלושתנו. אולי במוט."

היא מהנהנת ותיתן לה חיוך קטן
״תודה רבה
וחוץ מזה רציתי לבקש את עזרתך בדבר אחר
אני רוצה שתעזרי לי בריצה למצוא את אמא שלי. רק אני ואת״

חופש נראית מופתעת לרגע.
"אני מבינה שהקטע עם האדו''צים של סן פרנסיסקו לא הלך, הא?
טוב, לא משנה. ברור שאני אעזור מאמי. יש לך קצוות חוט? מקום שחשבת להתחיל בו?
...עוקד החטאים יודע?"

היא אומרת
"מצאתי הוכחות על הלכלוך שהאדוצים עשו- אבל אני בספק גדול שזה בכלל יזיק לעוקד החטאים. ולמרות שמבחינת החקיקה של לוכד האמת יש לו סמכות על הנושא- אני מאמינה שצריך לעקוב אחרי חוקים מתוך הבנה ולא מתוך בורות- ואני מאמינה שתחת התנאים האלו החוק הזה הוא בולשיט.
וכן יש לי קצוות חוט ואני יודעת איפה להתחיל לחפש
ואני אספר לעוקד החטאים על מה שאני אעשה.... אחרי שעשיתי אותו- אחרי הכל לפעמים כדאי לעשות את הדבר הטוב והראוי בלי שכל העולם ואשתו ידעו עליו- זה מה שהוא עשה אחרי הכל"

גבי לועסת את השפה שלה. בבירור היא מתלבטת, בעודה קמה מהספה וניגשת למיני מקרר שעומד בפינה. אחרי רגע היא חוזרת עם אנחה ושתי בירות- פותחת את שתיהן עם השיניים ומגישה אחת לאוון.
"אני מבינה מה את אומרת. זה קצת מסובך. דוגרי? את חותרת כאן תחת המעשים של האלפא שלך, לא צריך להעמיד פנים שאנחנו לא יודעות את זה. אבל עם כל האהבה לגדעון, הוא עשה מעשים שלא הייתה לו את הזכות לעשות. וכרגע לא זמן קרב, לכן את לא עוברת על אף חוק.
אם את פוגעת באמון שלך עם האלפא שלך? וואלה, יש מצב. אבל עוקד החטאים צריך להבין שאם הוא רוצה אותך עצמאית זה לא יכול לקרות רק כשזה מתאים לו, וזה שהוא אדו''צ לא אומר שרק לו מותר לרקוד על גבולות. 
אני לא אגיד לך שאני סופר מרוצה מלהיכנס לפינה הזאת איתו, אבל אני יודעת מה זה לאבד אימא ואני ממש, אבל ממש, לא אשאיר אותך לבד בזה. אז אני בפנים. 
אני מקווה ממש שנמצא אותה."

אוון מהנהנת וחיוך רך עולה על פניה .
״אני עדיין לא יודעת מה אני אעשה שכשאני אמצא אותה. אני חשבתי למחוק את הזכרונות שלה וברגעים נואשים יותר שקלתי לגאול אותה מיסוריה. אבל כרגע אני לא יודעת ואני חושבת שברגע אני אפגוש אותה אני אדע מתוך תוכי מה אני אעשה
אבל תודה שאת רוצה לעזור לי להתעמת עם זה.״

היא צוחקת צחוק קטן וחם, כזה שמחליף מילות חיבה שאין לה בארסנל, ולוקחת שלוק. "יש לך לב טוב. את תדעי מה נכון. ואם את תצטרכי עזרה להבין את זה- סחבק כאן בשבילך. בסופו של דבר המסע וההחלטה בסוף שלו הם שלך. אבל זה לא אומר שאת צריכה לעשות אותם לבד.
אחרי הכל, בשביל מה יש חברים?"

"צודקת" היא תגיד ותיתן לה חיבוק