101 איך להיות גארו 1.3

בקיירן אחר הצהריים:

כאשר פודה חובות עובר בדרכו ליד קיאן, קיאן קורא לו מרחוק. "פודה חובות, מה שלומך? בוא הנה בבקשה." הוא מושיט לו פלאסק.

דניאל ניגש אל טעות לעולם חוזרת מחוייך
"אתה יודע את הדרך אל ליבה של נערה" הוא קורץ לו ולוגם מהפלסק
"ומה שלמך טעות לעולם חוזרת?"

הפלאסק נראה מלא גם לאחר שהוא שותה ממנו.

"מעולה. שמח לראות שאתה חי. מקווה שאתה מרגיש טוב ומוכן, אני הולך למלא את ההתחייבות שלי לאלפה שלך."

דניאל נראה מסוקרן
"תספר לי קודם איך אתה יוצר פלסק שהמשקה בו לא נגמר ואז נמשיך להתחייבות של רפאל"

"הפוך, למעשה." קיאן אומר בחיוך. "המחוייבות שלי לאלפה שלך היא ללמד אותך קצת יותר על נורמות מקובלות באומה שלנו. גם הדרך שבה אני עושה פלאסק שהמשקה שלו לא נגמר היא כזאת. אני אלמד, ואז תגלה.'

דניאל מתפקע מצחוק
"נבלה" הוא מחייך "אני מקשיב" והוא מתישב

"ספר לי מה למדת בחינוך שלך." קיאן אומר בהתעניינות. הוא צוחק עם דניאל ונראה שהוא מחבב את הבחור.

"המנטור שלי לא היה מקובע על מקום אחד. הסתובבנו בעולם, בין קיירנים. ועם זאת, בקשוי יצא לי להתרועע עם הקהילות ולהכיר.

תוך כדי המסעות הוא לימד אותי על השילוש הקדוש ששומר על גאיה, ההשתגעות של התולע בגלל האורגת במהפכה התעשייתית, והדרך של הגארו אל האבדון."
הוא לוקח לגימה נוספת מהפלאסק ומעביר לטעות לעולם חוזרת.

"הוא סיפר לי בקצרה על השבטים ואיפה היעילות שלהם מתבטאת.
הוא גם זרק לי משהו על ההעקשנות של הגארו, אבל לא יצא לי להתקל בזה ממש עד שהגעתי לפה. יותר נכון, על הפנטיות שלהם לשמר מסורת, שעוד פעם, מוביל את הטענה בנוגע לכך שאנחנו הולכים לאבדון."
דניאל בוחן את קיאן לאחר שאמר את הפסקה האחרונה ומוסיף

"מרגיש לי שגארו הם כמו אדמה, כשבעצם בשביל לשרוד אנחנו צריכים להיות מים. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו, לסביבה ולא להתאים את הסביבה אלנו, הקיבוע הוא מה שיפיל אותנו"

"אני מחזיק בטענה ההפוכה. קיבלנו את היכולת לשנות את המציאות סביבנו. אסור לנו לקחת מצב כמובן מאליו, עלינו לשאוף תמיד לשנות אותו למצב האידיאלי שלנו." קיאן משיב לו, "מה אתה יודע על רוחות? מולדי ירח? אומברה? רוחות? מתנות רוח?"

"זה מה שאמרתי" דניאל מחייך "שינוי המצב שהוא טוב לנו זה מים. להיות באותה דרך כל הזמן זה אדמה. זה מקובע. זה לא טוב."
הוא מסתכל על הקיירן, בוחן את הגארו סביב
"אהורון - ירח מלא, לוחמים, התגלמות הזעם, הייתי בטוח שתמיד אלפא, כשהגעתי לפה הבנתי שזה שונה.
גליארד - תפקידם לספר את הסיפור, להעביר מסרים, להעלות לגדולה גארו אחרים.
פילודוקס - האיזון בין זעם לשליטה, שופטים, חוקים.
ת'אורג' - אלו שמדברים עם רוחות, גארו של ידע באומברה, טקסים.
רגאבש - בעצם, רגאבש הם הכל כזה, פפשוט לא כועסים. והייתי בטוח שהם טובים בלספר בדיחות... טעיתי."
הוא מגרד בראשו
"מתנות ניתנות לנו מרוחות, ע"י עסקאות ובתמורה נהלל אותן. יש כל מיני סוגים של רוחות, ולכל חפץ וחי. עם חלקן אפשר לדבר וחלקן לא רוצות לשמוע אותנו. אני לא מבין ברוחות ובאומברה יותר מדי.
אבל ככל שנכנס לאומברה יותר לעומק, כך העולם יהפוך להיות יותר הזוי.
ובנוסף, מה שקורה באומברה משפיע על העולם האמיתי ולהפך."

"הרגבאש הוא תעלולן. לעיתים קרובות דרכם כמו של ירח נסתר, לא נראית היטב בעין." קיאן מסביר לו,

"לרוב בקרבות, הם ידעו להתגנב ולהטעות. כמו שתפקידו של תיאורג' הוא לחבר את הגארו עם הרוח שבהם ולשמש כמוביל בנושא הרוחני, כמו שתפקיד של פילדוקס הוא לגשר ולשפוט גארו, כמו שתפקיד של גליארד הוא להלל גארו אחרים וללמד אותם על טיב המסורת והתפקיד של האורונים הוא להיות חוד החנית של הלוחמים, לרגבאש יש תפקיד משלו. תפקידו הוא להטיל ספק. קצת כמו שדיברת על מים אבל לא בדיוק. הרגבאש דואג שלא נהיה מקובעים לחלוטין בתפיסה שלנו. הוא מעלה את הערעורים שאחרים לא מעיזים לערער ובכך, מחזק את התפיסה שלנו על העולם. הבנת?"

דניאל מהנהן שהבין
"הייתי רוצה לשמוע ממך על הרוחות והאומברה"

"תשאל שאלות מנחות, אני אענה." קיאן אומר לו.

"מה אתה יכול לספר לי על רוחות התולע? הבנתי שיש כמה סוגים, איך אני אדע לזהות?"

"לתולע 3 פנים. הם לא רק של רוחות בלבד, אבל זה ניכר הכי הרבה על רוחות. בכל מצב של התולע אתה תראה כזה."

קיאן משיב לו ומתחיל לעשות גליף על הקרקע, "חיית המלחמה. חיית המלחמה כשמה היא, ניזונה מהאפסקט של מלחמה עיוורת, מדממת, טבח חסר הבחנה, לחימה חסרת טעם. חיית המלחמה היא טיפשה וחסרת רסן. ברברית. כאשר גארו נכנס לת'ראל אוף דה ווירם, חיית המלחמה היא זאת שאוחזת בו."

גליף נוסף נחרט על הקרקע. "המשחית. המשחית משחית את האדמה, את גופה של גאיה, הם מרעילים את העצים והשדות, את גוף. כל דבר שנוגע להשחתה באופן הפיזי. זיהום. מחלות. הם הדברים אשר הוא עושה וזה ההרס אותו הוא מפיץ."

את האחרון הוא חורט וקצת במן יראה של כבוד או פחד. כמו קוסם שמדבר על האחד שאין לנקוב בשמו. "טורף הנשמות. הוא פונה אל הצדדים המושחתים בנפש האדם. שנאה, תאווה, פחד, אדישות, תלות בדם אנושי כל חייך האלמותיים. כאשר מישהו נוטה אל החולשות והרגשות שנגד כל צו מצפון של היצורים החיים. זה טורף הנשמות."

"אני מוכרח לשאול, למה הפחד מטורף הנשמות? הרי גם בני אדם מניפולטיבים פונים אל צדדים אלו של הקורבנות שלהם."

"היית לו אחיזה עליי פעם." קיאן אומר, נראה נבוך ומבוייש, אך לא מסתיר אותו. "שנאה אחזה בי זמן מה. היא התולע המסוכן ביותר, כי הוא משפיע על הרוח, על הנפש, על הנשמה. זה תולע שמעוות את המהות של היצורים החיים."

דניאל נעמד ומגיב בנחישות
"אבל לאחר שהשתחררת, יצאת מחוזק. אל תתבייש במה שאתה עובר. תרים ראש! זה בונה אותך! כל ארוע בונה אותנו, לטוב ולרע. השאלה איך אתה רואה את זה. ובמקום להתבייש בזה שטורף נשמות אחז בך, תרים ראש ותגיד לרוח הרעה הזו 'לא עוד!' ואם היא תנסה אתה תיהיה מוכן ואתה תתמודד איתה שוב והפעם יותר טוב! כי עברת את זה כבר."

"רוחי איתנה. אני לא צריך עידוד." קיאן משיב לו ומחייך. "בסופו של יום אבל, הטעות קרתה. זה שהרמתי ראש והתחזקתי, לא משנה את קיומה."

"אתה לא יכול לשנות קיומה. אתה כן צריך ללמוד ממנה. ואם הפנמת אז אני יודע שתבחר את הדרך שהכי טובה לך" דניאל משיב בחיוך ומתיישב
"הייתי רוצה לשמוע על אורח החיים פה בקיירן. אני מרגיש שעדיין לא קלטתי את זה עד הסוף"

"אילו דברים לא הבנת? תן דוגמא לקושי שנתקלת בו." קיאן מבקש ממנו.

"בוא נתחיל מההתנהלות פה בקיירן. מי מכתיב מה? כמה להקות יש ומי האלפא שלהן? מה הנורמה החברתית בנינו? ומה ממש ממש אסור?
נגיד הבנתי במאוחר מדי שאסור לגעת בגארו בלי ששואלים אותו". דניאל מגחח

"טוב. אז ראשית, מי מכתיב מה. ברמה העקרונית, האלפה הוא הכי חזק והדעה שלו, זוכה להכי הרבה ערך. הוא מכתיב מה נכון ומה לא נכון, כי מכבדים אותו והוא חזק מספיק כדי שייציתו לו גם." קיאן אומר לו, "אפשר לקרוא תיגר על האלפה ולפעמים קוראים אבל עדיין אף אחד לא היה חזק מספיק בשביל לנצח אותו. באופן כללי, וכרגיל, גם לדעת הרוב יש חשיבות ומי שמצליח להיות מכובד בידי רוב הגארו, מכתיב את ההתנהגות והדרך. שאלות?"

" הייתי רוצה לקשר שם לתפקיד, למשל רפאל הוא 'אדון השערים' או משהו בסגנון"

"אגאתון- אלפה
סופרוסין- בטא ושר הטקסים
שלשלאות מנופצות- שומרת האדמות
נועד לגדולות-וורדר
מפתח צינורות בום- לוכד האמת
קונאטוס-אדון התיגרים
אבן מתגלגלת- מספר הסיפורים
אני קורא אל הווילד."