8.3, קיירן- הרמוניה והשקט שלפני הסערה

על אחד השולחנות באזור האורחים בקיירן מנמנמת זאבה עם פרווה שחורה דהויה, נהנת משמש.

זאב בעל פרווה שחורה המחזיקה נוצות שחורות, נוצות עורב הולך בקיירן.
נראה שהוא באמצע טקס כזה או אחר.

היא מרימה את ראשה ומסתכלת עליו ממרחק בסקרנות.

לאחר כמה דקות הא מסיים את הטקס, נראה שהוא קשור בתנים.


לאחר מכן הוא מסתובב אל עבר הזאבה החדשה, כבא לרחרח ולשאול לזהותה

"הרמוניה, רגאבאש בוגרת לילדיה של גאיה, אומגה ללהקת מגני מגדל צדק, אורחת" היא אומרת ומרחרחת את הזאב שמולה.

הזאב שמולה עונה "שקט לפני סערה, סהר ירח נכדו סבא רעם. טאלדח ערפילי בוקר רץ אחרי ערפל, ממשפחה עצה זקן, ממשפחה תליין"
(ניסיתי לחשוב ולרשום את ההצגה שלו כמה שיותר לופוסי, כי הוא בלופוס)

"הרבה זמן בספט?"

"מאז תחילת הסתיו באדמה זו" הוא עונה בהרמת זנב וחיוך זאבי.

כמעט כמסמן לה לצאת לריצה קלילה איתו, בנסיון לאמוד אותה ולמתוח רגלים

היא מדלגת בקפיצה מהשולחן ומתמתחת, מסמנת לו שיוביל.

הוא מתחיל ללכת לכיוון היציאה מהקיירן, ולאט לאט מגביר את הקצב עד שהוא מגיע לריצה קלה. אז הוא מתחיל לרוץ לכיוון דרום, לכיוון הישוב הצמוד לקיירן.

הרמוניה מזנקת אחריו, שומרת על מרחק מאחוריו אבל לא נראה שקשה לה לעמוד בקצב.

הוא שואל אותה, או ליתר דיוק רומז עם שפת הגוף שלו "להגביר את הקצב?" בבדיקה לפני שהוא יתחיל להגביר את הקצב

היא מהנהנת ומגבירה את הקצב. היא קצת פחות מהירה ממנו אבל הסיבולת שלה גבוהה וניכר שהיא יכולה להמשיך לרוץ ככה למשך הרבה זמן.

הם רצים ככה כרבע שעה עד שהם מגיעים אל עבר ארנב הנראה טעים, ותוביאס מתכונן לצוד אותו, נראה כלא בטוח בקשר למעמדות שלהם

היא מסמנת לו במחווה עדינה של הראש שלה שיוביל.