שיחה עם רונין 8.3

קיאן מחפש אחר צבוע שהוא גם איש זאב.

הוא מסתובב באזור האורחים

"רונין," קיאן קורא לו מרחוק. "בוא. אני מעוניין לשוחח עמך."

הרונין מגיע. נראה מופתע שמתייחסים אליו

"אתה רונין ופילדוקס." קיאן מצהיר, נראה שהשיחה חשובה לו אך לא נראה שמח לדבר עם הרונין. "מנקודת מבטך, אילו חטאים מתבצעים מהם לא מגיעה כפרה ולא ניתן לשוב לאומה?"

הרונין חושב זמן מה... "ממה שלמדתי מרוחות האבות כסופי הניבים שמהם באתי, האומה, שאינני שייך אליה יותר, לא יכולה לסבול את פני התולע- חיית המלחמה, ,אוכל הנשמות והמשחית: כשגארו הופך צמא דם, נכנע לזעמו של התולע ונלחם ללא אבחנה, או כשגארו לא יודע שובע ופועל למען מטרה אנוכית ולא מוסרית או, הגרוע מכל, כאשר הגארו מזהם את עצמו וסביבתו ומפיל איתו או בלעדיו גארו, ספטים וקיירנים, אין לכך מחילה."

"על פי דבריך, לך לא מגיע הזדמנות לכפרה ולחזור לאומה." קיאן אומר במעט נחרצות.

"אני חטאתי והוקיעו אותי מהאומה. האם מגיעה לי כפרה? על זה אני צריך להילחם ולהוכיח את עצמי, בסופו של דבר יש את הכלל ויש את הפרט. אתה שאלת במקרה של הכלל ואני מייצג את המקרה הפרטי"

"אז כל פרט ופרט מן הכלל יכול להוכיח את עצמו באמצעות מעשים, נכון?" קיאן שואל אותו.

"אם אתה מחפש תשובות של שחור ולבן. אז אין כאלה...
המציאות נמצאת על התחום האפור, כל אחד לא משנה מה החטא שלו ומה העונש שלו יכול לכפר על מעשיו. זה תלוי בו ותלוי באומה. אם אני פוגע במישהו בכל דרך והמעשה שלי הוא פשע אני כנראה אענש, אך אין זה אומר שהנפגע יסלח לי. אני פגעתי באומה ונענשתי, וכעת אני מבקש מהאומה לסלוח לי..."

"אני מעוניין לתת למישהי כפרה." קיאן אומר לו, "לא חזרה לאומה, אך אפשרות להמשיך לשרת את גאיה לאחר שנפלה. יש לה רצון אמיתי לעזור לגאיה, אך הוא מעוות והושחת בידי התולע. היא אינה מבינה באמת כיצד לעזור. מסוונרת מהגאווה שלה, היא מסרבת להקשיב ולראות את דרך האמת." קיאן משיב לו. מסביר את רצונו.

"ראשית, דע שלא לך הזכות להעניק כפרה. הקרבה או העבר ביניכם מסנוור ומעוות ומחזק את פני התולע אתה צריך לדעת לשחרר ולהיעזר באחר.
שנית, הדבר היחיד שיכול להעניק כפרה הוא רצון ומוטיבציה אישית. שנה וחצי הסתובבתי אני בתחושת כעס בעולם, טעון ופגוע מהאומה שדקרה אותי בגב וזרקה אותי לגוב האריות. הזמן והניסיון בטבילה בחרא בתקופה הזאת היא שגרמה לי להרהר ולהבין את העומק של הפשע שביצעתי והיא זו שפתחה את עצמי לרצות לקבל על עצמי את הכפרה. כעת אני מרגיש מוכן אל הגאולה, אך עדיין רחוק ממנה"

"מתייעץ עם רבים. נעזר ברבים." קיאן אומר לו, משגיש את הנקודה. "אפילו עם רונין אני מדבר. מעולם לא הייתי קרוב אליה או עם עבר. הכרתי אותה כאוייבת אך אני רואה את הרצון שלה, אני רואה את היכולות שלה. קנאה וגאווה הם המחסום המונע ממנה להיות עם הטובים. אם אסיר אותו, גאיה תוכל לזכות בהרבה מיכולותיה."

"יש לכם היסטוריה משותפת עם משקעים. זה שאתה מוכן להכיל אותה לא אומר שהיא מוכנה להכיל אותך. היא צריכה לרצות לעשות את השינוי, ולהבין במה זה כרוך. היא צריכה מדריך ומנחה שיכוון ולפעמים המדריך לא משנה כמה תובנות ישיג לא בהכרח מתאים"

"טוב." קיאן אומר נראה לא מרוצה בדיוק. "יש לך עוד משהו להוסיף, רונין?"

"לא"