13.3.19- זהו. התלהקתי. את שמחה?

ניקה תשהה במתחם האורחים בספט ותשב על ספסל. היא תחרוט משהו על בלוק של עץ

היא שומעת בום של משהו נוחת על השולחן מאחוריה. כשהיא תסתובב היא תראה את הרמוניה, במעין חיוך זאבי, נראית מרוצה ושמחה לראות אותה.

ניקה נרתעת והסכין גילוף שלה מחליקה מהיד שלה ישירות לרצפה. למזל שתיהן שום דם לא נשפך אבל ניקה לא נראת מרוצה מהמצב
״בוקר טוב הרמוניה״

"שלום. שמעתי להקה?" היא מדלגת לשבת על הספסל לידה וניכר שהרגל הימנית האחורית שלה לא שמישה במיוחד. היא נותנת לניקה נגיחה ידידותית עם הראש שלה, באמת נראה שהיא מאוד שמחה בשבילה.

היא מהנהנת ואז מרימה את הסכין מהרצפה

"יפה. שמחה . רק צלמארה ועוקד החטאים?"

״כרגע כן. גארו בעלי יכולת- ידעו לזרוע ולערער אויב אפילו יותר מלאבריס״

היא מחליקה להומיד ומנערת את השיער מהגשם. "מי זה לאבריס? ואני שמחה שהצלחתם בחלק שלכם בריצה."

״סוג של גרזן שנוקמות מקבלות.
איך היה בריצה שלכם?״

"אספלט וחופש נפלו לת'ראל ונפלו למבוך. הלכתי להציל אותם"

״נראה שהצלחת במשימה שלך להציל אותם. גם אם לא עשית את זה בשלמות.״

"המשימה מהבטא הייתה להציל אותם ולא למות. עשיתי את הכל מזה. הם שלמים ואני לא מתה" היא מחייכת חצי חיוך

"נהדר." היא אומרת
"ללכת עד הסוף כדי להציל את חבריך לקרב זה משהו מאוד מוערך... בעיקר כשזה נגד אוייב ארור כנגד המינוטאור."

היא מושכת בכתפיה, זה לא נראה לה עניין גדול. " אני עוד לא בטוחה במה נלחמנו כל כך."

"נלחמנו ברוח אבות שנהפכה לכלי שרת למינוטאור וניסתה להפיל את רמת הגולן לתולע והמבוך. לא היה לי קרב כה קשה מאז הקמת הקיירנים בגלאפגוס" היא אומרת וממששת את הצוואר שלה
"האם לך יצא להיות בקרב כזה אינטנסיבי בעבר?"

"אני יודעת במה אתם נלחמתם, אני לא בטוחה מה הייתה הרוח במבוך שנתקלנו בה" היא שותקת, נרעדת לרגע. "כן, נלחמתי הרבה בעבר."

"כל עוד את יודעת איך להלחם מולה בעתיד זה מה שחשוב." היא תגיד
"חשוב להבין איך אויבים עובדים- אבל יותר מדי חשיבה לעיתים יכולה להאט. צריך להתרכז"

היא שותקת כמה רגעים. "לא הצלחתי להלחם בה. אספלט לקח אותי ורצנו החוצה. היא.. היא לבשה את הצורה של המחנך שלי."

"מאוד אכזרי מצידה."

"ידעתי שזה לא הוא. אבל היה רגע שהאמנתי, וטוב שאספלט הבין.." היא נראית מבויישת מעט, מוציאה מהכיס את הקוביה שלה ומתעסקת איתה.

"קורה לטובים שבנו. התולע יודע להתעלל ולסבך כל גארו. אבל אני שמחה שאת בסדר" היא אומרת לה עם חיוך קטן

היא נראית מעודדת קצת. "תודה. אני חושבת שזה הותאם אלי כי הייתי היחידה לא בת'ראל ולכן איום גדול יותר באותו הרגע."

"יכול להיות. יכול להיות שלא. התולע פועל כדי לפרק ולהרוס- לפעמים באקראיות ולפעמים באופן מחושב." היא אומרת ואז מוסיפה
"אני כן שמחתי שאת באת לעזור לנו בטקס. גם עם הקשיים- זה בזכות החזירת שלכם שהצלחנו למצוא לגרין אייז מקום."

"לא הגעתי לטקס בכלל" היא אומרת בביטול. "אני רק שמחה שהצלחתי לעזור להם במבוך."

"אנחנו היינו צריכים להשיג את כל העזרה שיכולנו." היא אומרת עם חיוך
"ואת גארו שיודעת לחשוב מהר. תמיד יעיל בזירות קרב"