16.3- הלל ומרתה

הלל מסתובבת בקיירן בשעות הערב ומבחינה בפרי הרוח. היא ניגשת אליה ״שלום פרי הרוח... שמעתי שהיתה לך הכרזה במוט האחרון? לצערי לא נכחתי אבל השמועה אומרת שההכרזה היא הצעה מעניינת״

פרי הרוח נראית מופתעת. "כן. הצעתי עזרה לגארו שמעוניינים למצוא שידוך, במסגרת התחייבות שלי לאמא ברווזה."

סקרנות עולה על פניה ״הו? אשמח לשמוע פרטים״

"שמעת את הסיפור שלי על הקרבתו של יללת רחוב, במוט לפני שני ירחים." פרי הרוח אומרת. "שרדתי את הריצה ההיא, בזכותו, אבל יצאתי ממנה נגועה בפטריות מתולעות שכיסו את גופי, שחדרו למוח שלי. יצאתי לבקש ריפוי מאמא ברווזה, ששוכנת באגם ליד הקיירן." היא מחווה בידה לכיוון האגם. "היא ריפאה אותי, ובתמורה התחייבתי להאכיל את הברווזים באגם, ולעזור לשלושה גארו למצוא שידוך."

עיניה של הלל נוצצות בשעשוע ״אהה... כמה... מאתגר..״ היא מגחכת ״ומה זה אומר בדיוק למצוא שידוך? סטוץ׳ ללילה או משהו רציני?״

"משהו רציני. ולא רק למטרות זיווג. אמא ברווזה אוהבת ילדים, אבל אהבה וזוגיות חשובות לה יותר."

"מאוד... רומנטי מצידה... אז.. מצאת כבר גארו שמחפשים שידוך הולם?"

"עדיין לא." אומרת פרי הרוח. היא לא נשמעת מודאגת.

הסקרנות של הלל גוברת ״ואיך את מתכננת למצוא לאותו גארו היפותטי שידוך?״

"הייתי מתחילה מלדבר איתו, להכיר אותו, לראות אם יש בני דם שהוא חשב עליהם. אם לא, לבדוק אם יש בארץ בני דם מהשבט שלו ולהכיר גם אותם, לחפש מישהו שאני חושבת שיתאים." עונה פרי הרוח. "ואם אין, לבדוק איפה יש."

הלל נראית מהורהרת. היא מחככת את סנטרה בידה "אולי האלפא שלי ישמח לשידוך..." היא אומרת וחיוך קטן מטפס אל שפתיה

"מצוין!" פרי הרוח משיבה לה חיוך. "לפנות אליו, או שתרצי לדבר איתו על זה קודם?"

הלל נראית משועשעת ״עדיף שאת תפני אליו. בכל זאת אני לא נוהגת להתערב לו ב...עניינים האלה. אם תשאלי אותי הוא טיפוס רומנטי ומחפש קשר רציני. בניגוד אלי כן? אני לא מאמינה בזה באופן כללי.״

"בזוגיות?"

״בזוגיות יציבה וארוכת טווח. בטח לא כשאת גארו.״

"אני חושבת שגארו צריכים את זה במיוחד."

״הו? אני סקרנית לשמוע את ההסבר על זה..״

"אנחנו לוחמים. החיים שלנו קצרים לרוב, והם מלאים באלימות, כאב וכאוס. אנחנו צריכים משהו יציב להיאחז בו בתוך כל זה. מישהו."

הלל ממצמצת ״ומה עם המישהו היציב הזה? למה להתעלל בו ככה? כלומר, ודאי שזה כבוד גדול להזדווג עם גארו ולהעמיד איתו צאצאים... אבל זוגיות אמיתית כמו בין שני בני דם?? בתור ילדה של גאיה הייתי מצפה ממך למעט יותר חמלה...״

זעמה של פרי הרוח, שהיתה רגועה למדי עד לפני שניה, גואה בבת אחת. נראה שהיא מרסנת את עצמה בכוח לא להתנפל על אדונית הצללים - ובמקום זה, מסתפקת בנהמה שהיא בבירור נהמת אזהרה.

הלל נראית קצת מופתעת מהתגובה הנזעמת ״אולי המילים שלי היו קשות מידי... אני... מתנצלת.״ היא נדה בראשה ״ראיתי הרבה בני דם שבורים מיגון אחרי שהגארו שלהם נפל במלחמה על גאיה... אני באמת מאמינה שעדיפה להם בהרבה זוגיות עם בני דם אחרים.״

"וגארו? ישכבו איתם ויעזבו?" שואלת פרי הרוח העצבנית, שלא נראה שהתשובה הרגיעה אותה. "והילד? מי יטפל בו?"

הלל נדה בראשה "ודאי שלא יעזבו... ישארו בסביבה להגן ולחנך את הילד או הילדה... אבל לא ימנעו מבן הדם להקים משפחה עם בן או בת דם אחרים... אני באמת לא רואה הרבה הבדל בין זה למשפחות עם ילדים מבני זוג מנישואים קודמים. ההבדל הוא שכאן אין סיבה לכעסים וריבים כי המצב ברור מלכתחילה ומקובל על כולם."

נראה שהתשובה הזו כבר מצליחה להרגיע מעט את הגליארד. היא שותקת לכמה רגעים, להירגע ולשקול מילים. "לא הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו ככה. אני מאמינה שילד צריך אבא ואמא. אבל... זה לא שאני לא מבינה. להיות בן זוג של גארו זה קשה. ולאבד בן זוג זה נורא. אני פשוט לא חושבת שזו סיבה לוותר על זה."

הלל נראית לרגע קצת מנותקת "אני לא רואה סיבה להלחם על זה. יש כל כך הרבה דברים להלחם עליהם. ומה זה משנה תכלס מתי זה יקרה? רוב הסיכויים הם שמתישהו הגארו כבר לא יהיה בסביבה. רק שבשיטה שלך המוות של הגארו יותיר את בן הדם לבדו לגדל את הילדים. בשיטה שלי המוות של הגארו לא יפיל אותו מהרגליים ואולי תהיה לו כבר משפחה תומכת." היא משתתקת לרגע ומביטה בה "אני מעדיפה לא לקחת את האחריות לכאב הזה עליי. גם ככה להיות בן דם זה חתיכת קושי, אז שיכאב להם פחות. אני אחיה גם בלי זוגיות."